כותרות TheMarker >
    ';

    נקודת מבט

    0

    בזמן שאתם קוראים "מעריב" או "ישראל היום"

    15 תגובות   יום שבת, 1/9/12, 01:25

    בזמן שאתם קוראים "מעריב" או "ישראל היום" קורים כל מיני דברים ואין לכם שום מושג. אנשים מבצעים כל מיני פעולות ואתם לא יודעים. מתקבלות כל מיני החלטות וזה מבחינתכם לא קיים.

    בזמן שאתם קוראים "מעריב" או "ישראל היום" העורכים של "מעריב" ו"ישראל היום" מפעילים צנזורה על עצמם או שקיבלו הוראה להפעיל צנזורה על עצמם.

    בזמן שאתם קוראים "מעריב" או "ישראל היום" אתם שותפים לאג'נדה הקפיטליסטית החזירית שרוצה בכל כוחה להשאיר את הסדר הקיים על כנו. את "הסדר הקיים" אפשר להגדיר במילים פשוטות: המשך הזרמת הכסף מכיסי העניים לכיסי העשירים ושעם ישראל ימשיך לממן את חיי הפאר של משפחות ההון, ה"טייקונים". רצוי גם שאף אחד לא יפריע. כמו באימרה הידועה "בלי בג"ץ ובלי בצלם".

    בזמן שאתם קוראים "מעריב" או "ישראל היום" תדעו שיש אנשים אחרים שלא מוכנים לקבל את "הסדר הקיים" כמות שהוא. שלא מוכנים להמשיך להתכופף כמו שעורכי "מעריב" ו"ישראל היום" מתכופפים. שיש להם אומץ ויש להם רצון לשנות.

    בזמן שאתם קוראים "מעריב" או "ישראל היום" מהפכות יכולות לקרות ולא תדעו כלום.

    איך אני יודע?

    ביום חמישי, 30/08/2012, הצטרפו מאות עובדים בחברת פלאפון להסתדרות במטרה להקים ועד עובדים. בזמן כתיבת שורות אלה, עדיין לא ברור אם הפעולה הצליחה או לא.

    מעבר למאבק החברתי של עובדי פלאפון מעניין להסתכל על הפעולה בהקשר התקשורתי שלה והדיווחים השונים בכלי התקשורת.

    בדה מרקר: "לראשונה בענף הסלולר: מאות עובדי פלאפון הצטרפו להסתדרות. בכירים בחברה פנו בתגובה לעובדים וניסו לשכנעם שמהלך ההתארגנות במסגרת ההסתדרות עשוי רק להזיק לחברה ולפיכך רצוי שיימנעו ממנו".

    ב ynet: "בפלאפון רוצים להתאגד; ההנהלה: "ייגרם נזק". עובדי חברת הסלולר פועלים להשגת רוב בשביל להקים ועד בהסתדרות. הנהלת החברה הפיצה מייל הקורא לעובדים "לשקול צעד זה". פלאפון: "מהלך התארגנות רק יפגע ביכולתה התחרותית של החברה". ההסתדרות מבקשת מביה"ד לעבודה להורות לפלאפון להפסיק להחתים על טפסי ויתור"

    בגלובס: "מאות עובדי פלאפון הצטרפו להסתדרות; ההנהלה מנסה לעצור זאת. עובד: "ההנהלה מפעילה לחץ מאסיבי על העובדים כדי שיבטלו את ההצטרפות. זה כמו אקדח לרכה" ‏ פלאפון: "אין כוונה לבצע גל פיטורים המוני" ■ ביה"ד ידון מחר בבקשת ההסתדרות להורות לפלאפון להפסיק להחתים עובדים על טפסי ויתור".

    בכלכליסט: "עובדים בפלאפון מנסים להקים ועד בהסתדרות. הרגולציה של משרד התקשורת משפיעה לא רק על המחירים, אלא גם על חשש העובדים מפיטורים ופגיעה בשכר. יו"ר ההסתדרות עיני: "רק התארגנות תאפשר להתמודד עם האיומים".

    ב New1: "לראשונה בענף: עובדי פלאפון מתאגדים בהסתדרות. מאות מהעובדים, מתוך כ-4,000 העובדים המועסקים בחברה, חתמו כבר אתמול והיום על טפסי הצטרפות לארגון העובדים, מתוך חשש לתוכנית פיטורים נרחבת, על-רקע הרפורמה בענף".

    ב Mako: "פלאפון לעובדים: אל תצטרפו להסתדרות. הנהלת חברת הסלולר העבירה בימים האחרונים לעובדיה מכתב מפורט במטרה לשכנע את עובדי החברה שלא להצטרף לוועד עובדים המוקם בימים אלה בחברה. "אם פלאפון תדרדר בשוק התחרותי, כולנו ניפגע", נכתב בו. "ההסתדרות לא תשלם את משכורות עובדי פלאפון". ההסתדרות ביקשה דיון דחוף בבית הדין לעבודה כדי להוציא צווי מניעה למכתב".

    ב Nana10: זו אותה כתבה שב"כלכליסט".

    ב"מעריב", "ישראל היום", "רשת" ו"מקור ראשון" לא פורסמה אף מילה בנושא. נניח בצד את "רשת" ו"מקור ראשון".

    ב"מעריב" שולט דנקנר ששולט גם ב"סלקום". הוא מקווה שגם עובדי "סלקום" קוראים רק את "מעריב". ב"ישראל היום" שולט שלדון אדלסון שדיעותיו הימניות לא ממש מסתדרות עם ועד עובדים.

    אני מנסה לחשוב על העורך בדסק החדשות של "מעריב" שמקבל את הידיעה על התארגנות העובדים בפלאפון ומה הוא עושה? הרי בתור עובד בעיתון בסכנת סגירה אין מצב שהוא לא מזהה את הידיעה. מכינים את הכתבה לשיגור לאתר nrg (עושים copy ו paste פחות או יותר) ואז מגיע הטלפון מנציגו של דנקנר. "אין אישור לפרסום" אומר מי שאומר. ככה, בשנייה אחת, מתרסקת כל האג'נדה העיתונאית ואיתה כל העיתון.

    ארי שביט כתב על גוויעת העיתונות במאמר ב"הארץ": "שני כוחות גדולים איפשרו לעיתונאי לעשות עבודה מתקבלת על הדעת: התקשורת הפרטית והשידור הציבורי. התקשורת הפרטית היתה מסוגלת לקיים את העיתונאי מפני שניזונה מהתשלומים שגבתה מצרכנים וממפרסמים. השידור הציבורי איפשר לעיתונאי לפעול כי יצר חיץ מסוים בין השלטון לבין מסקרי השלטון ומבקרי השלטון, שאותם מימן השלטון. השוק החופשי מכאן והמדינה המתוקנת מכאן יצרו סביבה כלכלית סבירה לעבודה עיתונאית מקצועית והגונה.

    אבל במאה ה-21 שני הכוחות קורסים. כי המבנה העסקי של התקשורת הפרטית מתמוטט (אינטרנט, ירידה בפרסום, שינוי בהרגלי הקריאה והצפייה), הקפיטליזם אינו יכול עוד לממן עיתונות ראויה לשמה. כי הפוליטיקה הגסה משתלטת שוב על המדינה, החיץ שהיה קיים בין השלטון לבין מסקריו ומבקריו הולך ונעלם. מתפוגגת הסביבה הכלכלית שאיפשרה בעבר קיום של עיתונות חופשית.

    תוצאת שני התהליכים הללו פשוטה: העיתונאי בעל הכבוד העצמי, האתוס המקצועי והיושרה האזרחית הולך ונעלם. העיתונאי בעל עמוד השדרה נהפך לזן נכחד. אמנם רבים עדיין עובדים בארגונים המכונים ארגוני תקשורת, ויש מלים בעיתון ותמונות בטלוויזיה ופרטי מידע באתרי החדשות. אבל רוב הגופים התקשורתיים הם חלשים או מסורסים, או מכורים. רוב העובדים בהם הם עובדים מוכים. אין פרנסה בעיתונות ואין ביטחון תעסוקתי ואין עתיד. הכבוד המקצועי מרוסק. בתנאים אלה, הסיכוי לשמור לאורך זמן על הגינות ואיכות הוא קלוש. הסיכוי שיהיו כאן בעוד עשור עיתונאים בעלי שיעור קומה הוא אפסי. העיתונאי שהילך בינינו במשך זמן כה רב לא יהלך בינינו בעתיד. כבר כעת הוא גוסס."

    אויב הכלכלה מספר אחד על פי הימין הקפיטליסטי זו העבודה המאורגנת. הנהלת פלאפון לא רוצה ועד כמו שאף הנהלה לא רוצה ועד. אף אחד לא רוצה להתחלק בעוגה עם העובדים. אם אפשר היה שכל העובדים יהיו צעירים בשכר מינימום בלי זכויות, בלי כוח, בלי מילה ובלי חופשת לידה, מה טוב. כמו בסין.

    מי צריך עובדים "זקנים" בני 40 עם רכב ומשכורת סבירה? אלה רק מפריעים לחלוקה רחבה יותר של דיבידנדים בסוף השנה.

    ארי שביט כתב על גוויעת העיתונות אך אפשר בקלות להרחיב את היריעה ולהגיד שהקפיטליזם אינו יכול לממן עוד מעמד ביניים ראוי לשמו. לא כי באמת לא יכול, כי לא רוצה. כי ראיית העולם של הקפיטליסט היא חזירית והיא לא שונה בשום מקום בעולם. מחברות הנפט המערביות ששודדות את אפריקה ועד חברות עובדי הקבלן בשירות הציבורי כאן בארץ. כולם מנסים רק לנצל את החלש מהם ולהפיק כמה שיותר רווח על חשבונו.

    כותב ארי שביט: "רק נבחרי ציבור ערכיים ובעלי הון ערכיים יכולים למנוע את גוויעת העיתונות הערכית." גם כאן אפשר להרחיב את היריעה ולהגיד שאת מעמד הביניים יוכלו להציל אותם אנשים שארי שביט מתכוון אליהם.

    הציבור בעניין הזה צריך לעזור. נבחרי ציבור ערכיים יהיו בפוליטיקה רק אם אנשים יצביעו בקלפי למפלגות שלא נתמכות על ידי שלדון אדלסון וחבריו.

    לבעלי ההון הערכיים אפשר לעזור על ידי הקמת ועד עובדים. נכון, ועד עובדים זו לא תרופת פלא ולא פתרון קסם. רחוק מזה. אף אחד לא תמים במשחקי הכוחות בכלכלה הקפיטליסטית. השאלה היא מה המטרה. האם המטרה היא ליצור חברה בריאה וחזקה עם חינוך טוב ויציבות כלכלית או ליצור חברה מפוררת בה רוב האנשים נלחמים רוב על הזמן על השרדותם. מעמד ביניים חזק מבטיח קיומה של חברה חזקה. מעמד ביניים חלש ומוחלש מבטיח אי יציבות, חוסר בטחון והתפוררות.

    דודו ישורון

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/10/12 17:54:
      קריסת העיתונות כמקצוע קשורה לשינויים טכנולוגים שאינם קיימים רק בישראל. אך קריסת העיתונות כענף בשל הפיכת ישראל למדינה אולטרה קפיטליסטית היא עניין יחודי ואותנטי רק לחברה הישראלית שנמצאת כבר למעלה מעשרים שנה בתהליך מואץ שבו כל אחד דואג רק לתחת שלו. קפיטליזם הוא בעיקר תפיסה ילדותית ולא בוגרת. כל אלו הם סימפטומים של חברה אינפנטילית.
        6/10/12 17:13:

      במקום גוויעת העיתונות הוא היה צריך לדייק ולכתוב
      גווית העיתונות!

       

      זה מה שקורה בכל התחומים כשאנשים ובעלי מקצוע

      הופכים לשכרי חרב או his master's voice

       

      המקצוע שהפך כל כך פופולרי הדרדר  לתחתית המדרגה

      לצערי הכרתי מספר עיתונאים בחיי כמה מהם מילדות

      ומוטב שלא אכתוב את דעתי עליהם וחלק מהם מהשורה

      הראשונה.

        26/9/12 00:06:
      על פי התאוריה של הנהלת פלאפון ויודעי הדבר בחברה שאלה ראשונה של הלקוח היא: האם אתם מאוגדים בהסתדרות ? או אולי בועד של מרכוס ..אלון... או שאר כוכבי שביט?
        3/9/12 16:12:

      מזל שכאן אין צנזורה

      ואיש לא מוחק את הדברים החשובים שלך.

        3/9/12 15:55:

      צטט: סיעור. 2012-09-02 09:23:34

      כמה אפשר למחזר משהו אפל ורע?

      .

      הקומוניזם המחליא שאתה מייצג פה, חלף עבר לו  .

      זה כמו לחזור מאה שנים לאחור.

      עם אותן הסיסמאות העלובות והפרימיטיביות המאוגדת והחשוכה.

      .

      הסיכוי שחלאות מיושנות ועלובות מהסוג שלך תשובנה לשלטון,

      ללא קשר עד כמה "הארץ" מתאמץ,

      אפסיות,

      לרווחת כולנו.

      .

      נ.ב

      יחי מרקס!

       

      סיעור יש לך תגובות פבלוביות בכל הפוסטים כשמדובר בקפיטליזם החזירי. א. תופיע גלוי בשמך או עם צילום אותנטי במיוחד אם אתה כל כך בטוח שהחזירות הזאת היא בסך הכל הומניטרית חברתית שאינה מובנת. ב. החיים בין האונה הימנית והשמאלית שלך משעממים מאוד כי רק במוח כזה החיים מתנהלים בסיסמאות אנכרוניסטיות.

      ג. כמה משלמים לך בשביל השטות הזאת או שאתה  משרתם של אדונים בהתנדבות?.

        3/9/12 08:10:

      והנה זה כבר הגיע הבוקר

      אל תשאל מהו יעד הכיבוש הבא?

       תשאל, אם הבוס שלכם טייקון אמריקאי שמכתיב כבר שנים בישראל איך לחשוב אמריקאית-רפובליקאית, מה יישאר מכל הישראליות הזאת שאנחנו נאחזים בה כל כך..?

        2/9/12 20:40:

      כתוב נוקב ומדויק. אם כי כדאי להרחיב את היריעה כי כל העיתונות מתנהלת ע"י טייקונים ואני הייתי שם וראיתי  איך זה התחיל. נמרודי התחיל את ההפרטה ב-1996 וכבר אז לא גייסו עובדים והחתימו אותם על הנייר המבזה שאתה לא יכול לעבוד למען אחרים אך גם לא יהיו לך תלונות כשיפטרו אותךשלא נזכיר את זכויות הפנסיה והאחרות שאינך זכאי להם. ותוך שנתיים עצרו כל העלאה וב-2006 התחילה הורדת שכר הדרגתית ופיטורי הנהלה כל שנה כשב-2011-2010 כל רבעון הורידו אחוזי שכר ואף אחד לא צייץ כי כולם ידעו מה קורה בידיעות[גם שם הורידו שכר והחתימו על חוזה מבזה] ואין לאן ללכת העולם של העיתונות הכתובה השתנה כשפעם עיתונאים ויוצרים הפכו את העיתון למשמעותי ומ-2006 הטייקונים הפכו אותו לכלי ניצול לצרכיהם האישיים ולעיתים כדי לנגח את האחרים. כל העיתונות הפכה למקהלה המשמיעה מוזיקה צורמת אך הומוגנית עם רוח גבית של השילטון וגם שאר הטייקונים במשק הרשו לעצמם לבזות ולהקטין עובדים אני לא אשכח את אותו ראש השנה של -2008 נמרודי הקטין את המתנות שהיו נהוגות בחג "בגלל צמצום והכרח חיוני" ובחניון של מעריב חנתה מרצדס חדשה ומוזהבת שהגיעה באותו יום מהנמל על פי הזמנה . במרס -2011 הגיע  ה"משיח כחול העיניים" ובאפריל הוא כבר הוריד בשכר ופוטרו עשרות אנשים בדרך כלל הנהלות חדשות שלא הרגישו שום בעיה כי בלאו הכי הם לא הכירו את העובדים הותיקים וב-2012 "טייקון הנייר "הפך להיות כתם  של דיו על הנייר.

      ואל תשכח, טייקון הקזינו שכבר רכש איים הסובלים מעוני מחפיר בכל העולם כבש את התקשורת אפילו בלי ירייה אחת, אנחנו כולנו לוטשים עיניים ומצפים מהו יעדו הבא? האם הוא עובד של ביבי או  או שביבי ישב באופן רנדומלי על המספר הנכון ברולטה שלו?

        2/9/12 15:50:
      זה נכון, אבל יש לזה הסבר נוסף. אנשים אינם מעוניינים לקרוא עיתונים, ולכן המודל הכלכלי שלהם (קוראים מפרסמים) קרס. ואגב, חלק לא קטן מכך נובע במקרה הנקודתי של ישראל (התופעה היא כמובן גלובלית) מכך שהימין הישראלי, שכולל כמחצית מהקוראים הפוטנציאלים של העיתונות, רואה בה, בצדק או שלא בצדק, גוף עוין.
        2/9/12 14:20:
      כמו גלית א'
        2/9/12 12:24:
      עובדי פלאפון..נזכרו לפתע להתאגד בהסתדרות..מוזר לא לפחות מה קרה פתאום? מעריב קרס גם קודם לכניסתם של נמרודי ושל דנקנר ובטרם אדלסון עם עיתונו היה בשטח. נשכח לנו? היו פעם (מזמן) עיתונים כמו דבר, הבקר ועל המשמר ו ועוד אחרים.."לא חזיריים" "בתקופה היפה" ,טרם הכל.. ו...קרסו. אתה רוצה עיתון אידיאולגי (רק שמאלני) קנה אותו ואת האחרים הרעים אל תקנה ואפילו אל תקרא.
        2/9/12 11:04:

      אחד הפוסטים היותר צודקים ומוצדקים שקראתי לאחרונה. רציתי רק להוסיף שבמעריב קיימת צנזורה פנימית - מפקודה או מרצון - בכל מה שקשור לאיי.די.בי, דסק"ש ושלל עסקי דנקנר. שלדון אדלסון לא רק מחזיק בדעות ימניות, הוא גם מקדם את נתניהו ומאתרג אותו בביביטון שלו.

      והאמרה בלי בג"צ ובצלם שייכת למרבה האירוניה ליצחק רבין.

        2/9/12 08:46:
      נאה דרשת, שותפי לשם המשפחה. שלא כמו חלק מעמיתיי איני מוצא הבדל בין העיתונות המודפסת לזו האלקטרונית, אלא מסכים שלב העניין הוא השיוך האחזקתי-ארגוני, בדיוק כמו שכתבת. אנחנו נמנעים מישראל היום (המכונה אצלנו הביביטון), והאמת שלא בדקתי את מעריב אז נעלם מעיניי גם חלקו בעניין הזניית העיתונות.
        1/9/12 21:56:
      כל מילה אמת, לפחות יש את העיתונות האלקטרונית!
        1/9/12 09:00:

      הללויה. כל מילה בסלע!
      אבל העיתונות הכתובה זה סוס מת, שממשיך משום מה עוד להתקיים בפעילות פאנטום. אני כבר מזמן לא צורכת עיתונות משום סוג, גם לא של גופי תקשורת מהימנים יותר מישראל היום ומעריב. מבחינתי כולם נתונים בלימבו של הצורך הכלכלי להתקיים, ולכן גם בהם שולט שילוב האינטרסים של הצורך להתחנף למפרסמים, הצורך לזעזע את הקוראים בדרמות וסנסציות והעבודה העיתונאית המרושלת שנובעת משכר נמוך ואי בטחון כלכלי של העיתונאים. זה לא חדש, זה היה שם תמיד, זה רק הוחרף מאוד מאז הפניית תקציבי הפירסום הגדולים לאינטרנט. 

      מבחינתי כל מרכולתם של גופי התקשורת מפוקפקת ואינה ראויה לקניה.

      ארכיון

      פרופיל

      מסתכל סביב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין