כותרות TheMarker >
    ';

    קורינה: סופרת, מוציאה לאור, הופכת עולמות

    בלוג דעתן, לכל-הדעות. בין ספרות לסאטירה.

    ארכיון

    שי לשנה החדשה

    6 תגובות   יום שני, 31/12/07, 07:39

    ספר צריך להיות גרזן המבקע את הים הקפוא בתוכנו.

    פרנץ קפקא 

     

     

     

    וזה, במשפט אחד, כל ההבדל שבין ספרות לפטפוט. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/1/08 02:19:

      תודה תמי. אף כי יומני קפקא ליד מיטתי כבר שנים רבות (הספר באמת צריך ללכת לכריכה מחודשת) לא הכרתי את המשפט הזה. מצאתי אותו באתר הוצאה לאור, מובא כמוטו לספר רשימות ביקורת שכתבה אריאנה מלמד, אותה אני מכירה מאז הביקורת הנבונה שכתבה על הפרוזה שלי.

       

      באשר למשפט עצמו - כך אני כותבת, כך אני קוראת ומייחלת, בספרות ובבלוגים.

      על כן הקמתי את רשימת הבלוגים הדעתנים, שיהיה עוגן בים הקרח. 

        1/1/08 19:36:

      משפט יפה בחרת לך. קצר וקולע.

       

      תודה על הוספת הבלוג שלי

       

      וכוכב :-)

      תמי

        31/12/07 16:34:
      תודה, תמי. אכן, שנה של גרזנים ספרותיים בלבד ורוב שלום. 
        31/12/07 14:57:

       

       

      יופי של משפט.

       

       

       

      שנה טובה

      תמי.

        31/12/07 11:29:

      תודה עופר. 

      לא פעם אני נכנסת לחנות ספרים ושומעת קונה מבקשת, "ספר קל. החיים גם כך קשים, רוצה ספר קל כמו גלידה."

      המוכרת בקלות מוצאת לה את מבוקשה. החנות  מלאה בקל ובנקלה.

       

      החיים, לעומת זאת, מתרוקנים כאשר נותרים עם ים קפוא בתוכנו. 

        31/12/07 09:07:

      הנה הציטוט המלא של מה שכתב קפקא לחברו אוסקר פולק ב-1904:

       

      Altogether, I think we ought to read only books that bite and sting us. If the book we are reading doesn’t shake us awake like a blow on the skull, why bother reading it in the first place? So that it can make us happy, as you put it? Good God, we’d be just as happy if we had no books at all; books that make us happy we could, at a pinch, also write ourselves. What we need are books that hit us like a most painful misfortune, like the death of someone we loved more than we love ourselves, that make us feel as though we had been banished to the woods, far from any human presence, like a suicide. A book must be the axe for the frozen sea within us. That is what I believe.

       

      וכשמילים כאלו יוצאות מקפקא - מי אנחנו שלא נרכין ראש ונגיד אמן?

      אם תרוצו עוד תספיקו

      רשומות חשובות

      פרופיל

      קורינה הסופרת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      בלוגרים כותבים על האירוע בצוותא ב-18.11.08

      בלוגים דעתנים: "חזק חזק ונתחזק!" Commentaries

      יש מה לעשות ביום ראשון בתשע בבוקר

      רשומות חשובות

      אם תרוצו עוד תספיקו

      בלוגרים כותבים על האירוע בצוותא ב-18.11.08

      בלוגים דעתנים: "חזק חזק ונתחזק!" Commentaries

      יש מה לעשות ביום ראשון בתשע בבוקר