עומדת על אדן כּל בּוֹקר קוֹרנת רִאשוֹניוּת אֶל אוֹתה אסוּפת מחשבוֹת מרוּסֶקת שֶׁלי ואַחר, מַבליטה את גוּפי רַך וּמִשיִי השוֹקד לטמון עֶרגות עצוּמוֹת עֵינַיים, להַבּיט בָּם שֵנית כְּשהֵן אפוּיות כְּפּשטידה נינוֹחה מוּכנה לאֲכילה.
כּל בּוֹקר שׂפַתַייךְ מְהַפּכוֹת בּבִטני וחוּמֵךְ תוֹעֶה, מְסַחרר מעגָלים.
עוֹד לטיפה עוֹלה ויוֹרֶדת, מַרהיבה פְּסיעוֹתַיךְ הלאָה וּמָבּטי צָרוּב בָּךְ
|