כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    קלצוצית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פעם ראשונה שלי

    ארכיון

    0

    סתם מחשבות

    1 תגובות   יום שבת, 1/9/12, 18:57

    שוב פיטרו אותי מהעבודה, אני פשוט הבן לוזר שאני מכירה, האמת שאני גם לא יכולה לחפש עבודה חדשה כי עברתי ניתוח ברגל והרופא אסר עלי לדרוך עליה בחודש הקרוב, גם אחרי חודש יקח לי זמן לעמוד על הרגלים. בינתיים משעמם לי בבית ואני כותבת פוסטים בדה מרקר, משום מה אף אחד לא מגיב לי. כי פשוט אנשים פה סנובים. 

     

    היום שלי מתחלק לטלויזיה אינטרנט אוכל ושינה. ניסיתי גם לגוון ולקרוא ספר, והגעתי לעמוד 54 שזה מכובד בשביל אחת שלא קוראת ספרים, אבל אז פשוט הנחתי את זה בצד. הפעם האחרונה שיצאתי מהבית היה לפני שבוע לאיזה מסעדה עם ההורים שלי שהחליטו להוציא אותי קצת. למען האמת זה קצת קשה לצאת מהבית כשאתה מקפץ על רגל אחת. הרגל השניה מתעייפת.

     

    אני מקווה שהניתוח הצליח. הרופא ראה את הצילום סיטי ואמר שהכל תקין, אבל אי אפשר לדעת, ועדיין כואב לי.

    אין לי חבר כבר הרבה שנים. אני אפילו לא סופרת כמה, אם שואלים אותי אני אומרת 5 שנים אבל זה גם מה שאמרתי לפני שנה. גם החבר האחרון היה איזה שיבוט בין חבר ליזיז אז אני לא יודעת אם להחשיב אותו בתור חבר. התרגלתי קצת לרעיון של להיות לבד ואולי מההרגל אני נשארת לבד. יש לי חברה שהחליטה להיות לבד, לא רוצה לצאת עם בחורים וחשבתי לעצמי איזה מין חיים אלה להיות כל הזמן לבד. וזה בדיוק הדרך שאני סוללת לעצמי.

    להיות לבד כל החיים. כשהייתי קטנה הייתה לי פנטזיה על משפחה גדולה עם 5 ילדים. אח"כ התפכחתי ואמרתי לעצמי ש 3 זה מספיק. היום כבר אני אומרת שאם יהיה לי 1 זה יספיק. חשבתי ללכת לפסיכולוגית שתגיד לי אייך להחזיק מערכת יחסים. אני אפילו לא שורדת לדייט שני. לא יודעת מה כבר פסיכולוגית יכולה לעזור לי אבל אם יש פיתרון אני ישמח לשמוע.

     

    התחלתי ללמוד ייעוץ מס אחרי שעבדתי כמה שנים בהנהלת חשבונות. אני מתחילה לחשוב שהמקצוע הזה לא מתאים לי, חשבתי אולי ללכת לתחום של גרפיקה. הסיבה שלא בחרתי ללמוד גרפיקה היא שחשבתי שאין בזה עבודה, היום בגלל התפתחות האינטרנט המצב הישתנה לטובה, יש המון עבודה רק שלא למדתי את זה. עשיתי קורס בסיסי בפוטושופ פרייהנד אבל גם את העבודת סיום של הקורס לא הגשתי ולא קיבלתי תעודה, ככה אני בכל תחום בחיים. מתחילה ולא מסיימת. כי לא הייתה לי מוטיביציה.

     

    יש לי גם בעיה הורמונלית בגוף אני סובלת מסחרחורות כאבי ראש חזקים ויש ימים שאני פשוט משותקת ולא יכולה לעבוד.

    הייתי מאושפזת לפחות פעמיים בטרם בימי שבת עקב הקאות וכאבי בטן חזקים.

     

    אני גם בן אדם מאוד מעופף אבל זה לא בשליטתי אני לא מפוקסת על דברים שאני רוצה לעשות וקשה לי מאוד להתרכז וזה כל כך מעצבן.

     

    הייתה לי חברה טובה שהייתי מתלוננת לה על כל הדברים האלה, אבל אז קלטתי שאני פשוט חוזרת על אותם דברים שוב ושוב ומה היא יכולה לעשות?, היא לא יכולה לעזור לי, גם הרופאים לא עוזרים. כולם אומרים שהכל בסדר עושים בדיקות דם לא מוצאים כלום.

     

    קניתי תרופה של טבע. כדור לשיפור הזיכרון, כדור שמיועד לאנשים מבוגרים, גם לי יש בעיה אז למה שזה לא יעזור לי. האמת. התרופה עזרה לי. אבל לא התמדתי לקחת אותה (אבסורד אבל שכחתי).

     

    מעצבן אותי שאני היחידה שיש לה את כל הבעיות האלה, גם אין למי לספר. אמא שלי אומרת שאני מלאה בבעיות ואין לה מה לעשות ואם אני רוצה שאני ילך לרופא. 

     

    הרופאה האחרונה שהייתי אצלה התחילה לשאול אותי אם אני בודדה ורמזה לי ללכת לפסיכולוג. זה קצת עיצבן אותי הקטע הזה, כואב לי הראש והרופאה רומזת שזה פסיכולגי? 

     

    ואם היה לי חבר היה לי לפחות על מי לפרוק את כל התיסכול שלי, הוא לא היה צריך לעשות כלום פשוט להקשיב לבעיות.

     

    קלצוצית

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה