אישה ילדה של פרחים
מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי מוקפת בפרחים.
נולדתי בזיכרון יעקב בבית גדול ויפהפה ולו גינה גדולה ורחבת ידיים ובה מינים שונים של פרחים שהגיעו מכול קצות תבל. אבי ז"ל היה גאה בגינתו ובעיקר היה גאה בגן הורדים שהיה לו ( שכך הבנתי מאוחר יותר כשלמדתי גינון ועיצוב ) הכיל זנים ומינים שונים של ורדים בשלל צבעי הקשת וצורות הצמיחה. מוורדי כלאי התה הקלאסיים ועד פוליאנטה וורדים מטפסים. גם צמחי בצל ופקעת פרחו בגינה בכל עונה ועונה מעונות השנה הפריחה החליפה פנים וצבעים. בעוד צמח אחד מתחיל לפרוח השני סיים את פריחתו והשלישי החל כן הלאה בזה אחר זה פרחו בשרשרת. מיני תבלינים,דליות, יסמין ערבי ההדור בפרחיו הלבנים והריחניים המלאים והצפופים ( יש זן כזה ) שאהבתי במיוחד. אותם נהגתי לקטוף ביחידים ולהניחם בקערית זכוכית לצוף במים שהונח אחר כבוד על שידה קטנה אשר ניצבה ליד מיטתי. ואשר לעתים פיזרתי בהם גם עלי ורדים בשלל צבעים. עוד היו בגינה מבחר של עצי נוי ועצי פרי ושאר ירקות. בכול שנה ושנה זכתה גינתו של אבי בפרס של הגינה היפה ביותר במושבה.
בבוקר בדרכי לביה"ס הייתי יורדת במדרגות הבית אל הגינה וקוטפת פרח או שניים שהתאים למצב רוחי ונועצת אותם בשיערי. הרגשתי כמו נסיכה קטנה והתלבשתי בהתאם בסגנון המיוחד לי שאני בחרתי ואלתרתי ושונה משאר הילדות. הייתי ילדה חולמנית ורומנטית השקועה תדיר בקריאת ספרים וכך נותרתי עד היום אן שרלי.
לימים, לאחרי שאבי נפטר, עברנו דירה לאזור אחר בצפון בקרבת בני משפחתה של אמי וליד שפת הים ונוספו אל תחביב הפרחים גם צדפים. אחר שעות הלימודים והכנת שיעורי בית יצאתי אל חוף הים להינות מכחול הים והמיית הגלים ואיסוף צדפים מכול הצורות והגדלים. תקוותי הייתה למצוא קונכיות מעניינות ולא שגרתיות שלא כל כך נמצאות בחופי הים התיכון אלא דווקא לחופי ים סוף. חזרתי הביתה עם שקית שלל מלאה כל טוב בצדפים וקונכיות והחלותי למיינם.
מהקונכיות הקטנטנות בעלות הצורות הנאות והמפותלות הכנתי מחרוזת מושחלת ( חבר של אחי ז"ל שהיה בן בית אצלנו קדח לבקשתי חורים קטנטנים בקונכיות ) אשר שולבה עם חרוזי פנינה בצדדיה וקבוצת קונכיות במרכזה. בשילוב עם עגילי פנינה ושיער שחור ארוך וחלק נראתי כמו נערת חופים. תדיר שאלו אותי האם אני מהוואי. חייכתי אל השואלים חיוך קטן מעפעפת בעיני כאילו אומרת כן.
בגיל 17 קיבלה אימי מחברה שביקרה בהודו בד יקר שכולו תחרה רקומה מכותנה לבנה שהיה נעים ורך למגע ומיד שראיתיו התאהבתי בו ושאלתי את אימי אם אוכל לקבלו.
היא שמחה לתת לי אותו ועיצבתי ממנו שמלת מחשוף בעלת שרוולים קצרצרים וחצאית בגזרה נשפכת שהלמה אותי להפליא. כשלבשתי את השמלה לראשונה בקונטרס של לובן השמלה עם השיזוף הטבעי שלי ואיסוף שיערי לזנב סוס שזור צמות קטנטנות כשמעליהם ננעצו צמד ורדים אדומים ומחרוזת של פרחים קטנטנים לצווארי ניראתי נסיכה מארץ האגדות.
קיבלתי המון מחמאות ואנשים בהו בי ולא הסירו מבט.
מאז אותה הצלחה של אותה השמלה עיצבתי בגדים שונים: חולצות, גופיות תחרה, חצאיות, שמלות מבדים רכים של שיפון, תחרה, דנטלים,סרטים וקישוטים יפים לשיער כולם מפרחים חיים או פרחי משי.
לימים כשנישאתי ונולדו ילדי נהגתי לתפור לבנותי שמלות מקטיפה, תחרה, כותנה פרחונית,סאטן, דנטלים ופרחים קלועים לשיערן הארוך לבנים תפרתי מכנסים וחולצות ופפיונים והם נראו בשבתות ובחגים כמו נסיכים ונסיכות קטנים.
את הסיפור הזה אני מספרת משום שבשבוע שעבר הלכתי לקניון מלחה בירושלים לחפש שמלת שיפון עבורי לכבוד החג הממשמש ובא ומה מאוד שמחתי שאופנת בגדי התחרה, השיפון והאורגנזה המלכותיים חזרו. כל חנויות האופנה בקניון מלאים בסגנון הלבוש הזה.
בגדים העשויים מבדי תחרה, קרושה, שיפון או בדים השזורים חוטי זהב וכסף סרטים תפורים בהמון המונים חרוזי פנינה קטנטנים, פייטים, פרחים ומראם בסגנון ויקטוריאני של לואי ה- 14 שאני מאוד מאוד אוהבת וזה החזיר אותי באחת לגיל 17 שכך התלבשתי בעבר וכך אני חוזרת להתלבש גם היום.
אז שמלת שיפון לטעמי לא מצאתי ( כנראה שאחזור לעצב בעצמי ) אבל מצאתי ב- H&M חולצת תחרה מהממת בצבע שמנת שהחמיאה לי להפליא ולה אתאים צמד פרחים ורודים שאקלע במו ידי כזר קטנטן ואנעץ אותם מאחור בשיערי האסוף או שאאסוף את השיער לזנב סוס מתולתל בבייבי ליס והניחו ברישול מה על כתפי. והנה חזרתי באחת ( קלי קלות ) לגיל הנעורים.
|
