זה לא דרש הרבה

450 ש"ח תספורת אצל אחד הספרים הטובים בארץ

ולמונה יש שיער קצר.

אז נסענו.. אני ואחי, שגם הוא מעצב שיער במקצועו

"מעצב שיער", כן.. ושיעז משהו לקרוא לו "ספר" :))

הגענו לאותו ספר- צמרת- חתיך- הורס שאין אחת שיכולה לסרב לו. 

מספרה אחת בהרצליה ושנייה בת"א,

לקוחות מכאן לקוחות משם, כולן מגיעות אליו. 

ממה שהבנתי הלקוחות בהרצליה משובחות יותר-

משלמות יותר.

עושות הכל.

כשהכוונה ב- הכל זה שלא משנה

מה הוא מציעה להן לעשות (בשיער)-

הן מסכימות

נכנעות לו,

נכנעות תחת ידיו היפות והחוסנות,

והוא כזה חתיך.

אש!!!!

במשך 45 דק' שמתי את שערי תחת ידיו,

והחלטתי לחתוך.

לחתוך שאריות של עבר,

שאריות של נשיות מתחסדת,

ולהוציא את הנמרה שלי החוצה.

ביקשתי תספורת קצרה,

ממש קצרה,

עם פוני ארוך, 

א- מינית כזו,

תמיד אהבתי את הנשים המגה סקסיות עם השיער הקצר.

תמיד.

בימים טובים ולעבודה התחלתי לסדר את השיער בסגנון אשת שר החוץ,

זה הצחיק אותי, איך פתאום יחס רציני יותר מגיע אליי

ובערבים משוללי רסן עם חברות מבקרת האנגליה המוטרפת שבי,

יחד עם מכנסי טייץ שחורים ואיילנר מודגש. 

המראה הזה,

הבתולי הנערי הזה,

כל כך משמח אותי.

הרגשה משחררת.

סופ- סוף אין שיער!!

אין את כל הנשיות המאולצת הזו,

שאומרת משוך אותי לאחור.

אין את כל המבטים, על שיער ארוך וטוסיק קטן.

עכשיו אני נקייה ממנו.

תרתי- משמע!!!

נקייה גם מהגבר ההוא שאהב כל כך את השיער שלי.

הם אינם!!

ומה שכן יש זה חיים חדשים,

ושנה חדשה, ובית חדש בעוד יומיים.

השיער הקצר שלי אומר,

" הינה אני- 

ומה שיש זו רק אני- 

ולא שום דבר אחר". 

ויש עיניים חודרות יותר, 

מביטות יותר,

פנים חשופות יותר. 

מתוחות. 

נקיות.

בתולות ממניפולציה.

ואם כבר מניפולציה, 

אז אולי בדמות,

שמלה שחורה הדוקה ונעליי עקב.

ולפסטיק אדום

וצעיף,

ומשקפי שמש,

והיי..

ישראל.. איפה אני..

אחח.. כמה שאני אוהבת את ת"א. 

~

יום שישי האחרון שוב הסתפרתי,

לא אצל אותו חתיך,

כי בכל זאת כל 3 שבועות תספורת זה באמת מוגזם.

הסתפרתי קצר יותר.

אמרו לי שאני דומה ככה לווינונה ריידר.

חיוך.

אין כמוה.

החל מגיל 16 בנערה בהפרעה. 

וכיום ההפרעה שלי מתחילה להתאזן נוכח מופרעים ממני.

כמה טוב.

לכבוד שנה חדשה,

ושיער חדש,

מונה.