תכנון התזרים נעשה בשלושה שלבים עיקריים :
1) תכנון וקביעת התשלומים הידועים - חלקם ודאיים וחלקם משוערים:
- תשלומים ודאיים: שיקים לספקים, החזרי הלוואות וכו'.
- תשלומים משוערים: הוראות קבע ידועות, תקציב למשכורות, מוסדות וכו.'
2) תכנון התקבולים הצפויים:
- תקבולים ידועים: שיקים דחויים, זיכויים מכרטיסי אשראי וכו'
- צפי גביה: חשבוניות פתוחות, עבודות בתהליך, צפי מכירות וכו'.
חשוב לדעת - תכנון התקבולים הצפויים ובמיוחד צפי הגביה הינו חלק מהותי ויסודי בתכנון וניהול תזרים מזומנים, בלעדיו אין לכלי הניהול שום ערך. אין צורך להירתע מלקבוע צפי מכירות ויעדי גביה, יש צורך לנהל אותם ביום יום ולהשתדל לעמוד בהם.
אם במהלך השוטף נדע כי לא נוכל לעמוד ביעדים שקבענו מכל סיבה שהיא, נקטין או נדחה אותם, כאשר מהלך זה ישפיע על החלק השלישי: 3) קביעת יעד היתרה בבנק, ונגזרת מכך - תקציב שיקים מותר:
רק אחרי שבנינו את שני החלקים הקודמים וכתוצאה מכך נגזר צפי יתרת הבנק שלנו, נוכל לקבוע לעצמנו מהו תקציב השקים המותר - אילו סכומים עוד "מותר" לנו להוציא לחודש מסוים מעבר לשקים שכבר רשמנו (אותם אלו אשר הכנסנו בסעיף 1).
כמובן שתקציב זה אינו יכול להיות גדול יותר מהפער בין צפי התקבולים והתשלומים שרשמנו (סעיף 2 פחות סעיף 1), כיוון שאז נייצר גירעון - הגדלת המינוס.
בעסק מרוויח, אין שום סיבה שתקציב השקים שנקבע לא יספיק לכיסוי כל ההתחייבויות - לספקים, מוסדות, שכר וכו'. מטרתנו היא להתאים בין התקבולים לבין התשלומים בעסק בצורה יותר מושכלת. |