כותרות TheMarker >
    ';

    ברוכים הבאים

    הבלוג של חנה וייס

    הבנה בינדתית, שלום בטיבט, שלום עולמי, זכויות אדם, אחריות אוניברסלית, חינוך למוסר ויצירת חברה אנושית וחומלת אלה הנושאים שמעסיקים אותי היום. פועלת כדי שניקח בחפץ לב את התרופה לאפידמיית העדר המוסר הפוקדת אותנו ושניישם את תרגול המוסר בחיינו.
     
    שכל בעלי התודעה יזכו לאושר בר-קיימא!

    0

    היקום בתוך אטום אחד - דיאלוג בין מדע לרוחניות

    23 תגובות   יום רביעי, 5/9/12, 03:22

    The Universe in a Single Atom - a dialogue between science and spirituality


    ''

     

    שלושה סרטונים בנושא "היקום בתוך אטום אחד", ספרו של כבוד הדלאי לאמה,

    על דיאלוג ומפגש בין המדע לרוחניות: 

    1. הפרולוג של הספר, מתורגם לעברית כאן, ובסרט בהקראת השחקן ריצ'רד גיר. 

    2. קטע מתוך הספר שמאוד דיבר אל לבה של בחורה מתוקה שמקריאה אותו. 

    3. שיר באותו השם, כנראה בהשראת הספר, מעין שיר מדיטטיבי, קצת מונוטוני, דורש סבלנות, אבל חכם. 


    הרשומה גם מוקדשת לחברים מהקפה - תגובה לאורי "שיגעון בחלל", לאודי "הביטו על מאדים" ולדן.

     

    המסע ליקום בתוך אטום אחד, ליקום הפנימי, למרחב האולטימטיבי, הוא מסע שבאמת יכול להביא תועלת לאנושות וברכה למי שבוחר בו. 

     

    תהנו!


    ''

    http://www.youtube.com/watch?v=yjWXJ3B5bT0

    ריצ'רד גיר מקריא את הפרולוג של הספר של כבוד הדלאי לאמה:

    היקום בתוך אטום אחד

    הטקסט באנגלית - English text

     

    רנדום האוס אודיו מציגה:

    היקום בתוך אטום אחד: היפגשות המדע עם הרוחניות

    מאת כבוד הדלאי לאמה

    הקראה למענך על ידי ריצ'רד גיר

     

    - כבוד הדלאי לאמה -

     

    פרולוג

    מעולם לא הוכשרתי במדע בעצמי. הידע שלי הוא בעיקר מקריאת סקירות של סיפורי מדע חשובים בחדשות בכתבי-עת כמו ניוזוויק, או משמיעת דיווחים בשירות העולמי של בי בי סי, ומאוחר יותר מקריאת ספרי לימוד על אסטרונומיה. במשך שלושים השנים האחרונות, קיימתי מפגשים אישיים ודיונים רבים עם מדענים. במפגשים האלה, תמיד השתדלתי לתפוס את המודלים המרכזיים ואת השיטות הבסיסיות של החשיבה המדעית, בנוסף להשלכות של תיאוריות מסוימות או של תגליות חדשות. מכל מקום הרהרתי עמוקות לגבי מדע - לא רק לגבי ההשלכות שלו לגבי תפיסת המציאות, אלא לגבי השאלה העוד יותר חשובה של איך הוא יכול להשפיע על אתיקה ועל ערכים אנושיים. 

     

    התחומים הספציפיים שבמדע אותם חקרתי הכי הרבה במרוצת השנים, הם פיזיקה סוב-אטומית, קוסמולוגיה וביולוגיה, כולל מדע המוח ופסיכולוגיה. בהתחשב בכך שההכשרה האינטלקטואלית שלי היא בחשיבה בודהיסטית, באופן טבעי תהיתי לא אחת לגבי הממשק של מושגים בודהיסטיים ורעיונות מדעיים מרכזיים. הספר הוא תוצאה של חשיבה בזמן ארוך ושל מסע אינטלקטואלי של נזיר בודהיסטי מטיבט לתוך העולם של bubble chambers, מאיצי חלקיקים, ו-fMRI (הדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית).

    שנים רבות לאחר שעברתי לגור בגלות בהודו, נתקלתי במכתב פתוח משנות הארבעים של המאה העשרים, אשר פנה להוגים בודהיסטים בטיבט. הוא נכתב על ידי גנדון צ'ופל, משכיל טיבטי אשר לא רק שלט בסנסקריט, אלא גם, באופן יוצא דופן בקרב ההוגים הטיבטים בני זמנו, שלט גם היטב בשפה האנגלית. הוא נסע באופן נרחב בהודו הבריטית, באפגניסטאן, בנפאל ובסרי לנקה בשנות השלושים של המאה העשרים. המכתב הזה, אשר חובר לקראת סוף המסע שלו שערך 12 שנה, היה מדהים עבורי. הוא ביטא תחומים רבים בהם יכול להיות דיאלוג פורה בין הבודהיזם למדע המודרני. 

    גיליתי שהתצפיות של גנדון צ'ופל חופפות לשלי באופן מופתי. חבל שהמכתב הזה לא משך את תשומת הלב הראויה, אולי משום שמעולם לא פורסם באופן הולם בטיבט לפני שהגעתי לגלות ב-1959. בכל אופן, זה מחמם לי את הלב  לדעת שלמסע שלי לתוך עולם המדע היה תקדים בתוך המסורת הטיבטית, המסורת שלי. יתר על כן, משום שגנדון צ'ופל הוא ממחוז אמדו, מחוז הולדתי. המפגש עם המכתב הזה שנים כה רבות לאחר שהוא נכתב הוא רגע מרשים.

    אני זוכר שיחה מטרידה שהיתה לי רק כמה שנים קודם לכן, עם אמריקאית שהיתה נשואה לטיבטי. לאחר ששמעה אודות העניין שלי במדע והמעורבות הפעילה שלי בדיאלוג עם מדענים, היא הזהירה אותי לגבי הסכנה שהמדע מהווה עבור הישרדות הבודהיזם. היא אמרה לי שההיסטוריה מוכיחה את העובדה שהמדע הוא "הרוצח" של הדת ויעצה לי שזה לא יהיה נבון שהדלאי לאמה יחבור עם אלה שמייצגים את תחום העיסוק הזה. אני מניח שהסתכנתי על ידי מסעי האישי לתוך המדע. הביטחון בלהעז להכנס לתוך המדע כרוך באמונתי הבסיסית שכמו במדע כן בבודהיזם, הבנת טבע המציאות נעשית באמצעות חקירה ביקורתית: אילו ניתוח מדעי היה מוכיח באופן נחרץ שטענות בודהיסטיות מסוימות הן שגויות, היה עלינו לקבל את ממצאי המדע ולנטוש את הטענות האלו.

    משום שאני כלל-עולמי במהותי, אחת התכונות שנגעה ביותר לליבי לגבי המדענים היא הנכונות המדהימה שלהם לחלוק את הידע שלהם אחד עם השני ללא התחשבות בגבולות לאומיים. אפילו בזמן המלחמה הקרה, כאשר העולם הפוליטי היה מקוטב ברמה מסוכנת, מצאתי מדענים מהגוש המזרחי ומהגוש המערבי שמוכנים לתקשר באופן שפוליטיקאים לא מסוגלים אפילו לתאר. הרגשתי הכרה גלומה ברוח האחדות האנושית ובהעדר הקניין אשר נותן דרור לכל הקשור לידע.

    המוטיבציה לעניין שלי במדע היא לא רק אישית. עוד לפני שהגעתי לגלות, היה לי ולאחרים בארצי ברור שאחת הסיבות העקריות לטרגדיה הפוליטית הטיבטית היתה הכשל שלה להפתח למודרניזציה. ברגע שהגענו להודו, הקמנו בתי ספר טיבטים לילדים פליטים עם תכנית לימודים מודרנית, אשר כללה עיסוק במדע בפעם הראשונה. כבר אז הבנתי שמהות המודרניזציה טמונה בהכנסת החינוך המודרני, ובלבו של החינוך המודרני חייבת להיות שליטה במדע ובטכנולוגיה. המחוייבות האישית שלי לפרוייקט החינוכי הזה הובילה אותי לעודד אפילו את מכללות המנזרים, אשר תפקידן הראשון הוא ללמד חשיבה בודהיסטית קלאסית, להכניס מדע לתוך מערכת הלימודים שלהן.

    לאט לאט,  ככל שההבנה שלי לגבי המדע גדלה, הסתבר לי, שבכל הנוגע למידת ההבנה לגבי העולם הפיזי, ישנם תחומים רבים של חשיבה בודהיסטית מסורתית בהם ההסברים והתיאוריות הנם מוגבלים בהשוואה לאלה של המדע המודרני. אבל באותה העת, אפילו בארצות המתקדמות ביותר מבחינה מדעית, ברור שבני אדם ממשיכים לחוות סבל, במיוחד ברמה הרגשית והנפשית. התועלת הרבה במדע היא שהוא יכול לתרום באופן ניכר להקלת סבל ברמה הפיזית, אבל רק דרך טיפוח התכונות של הלב האנושי ועל ידי התמרת ההתיחסות שלנו, נוכל להתחיל להתמוודד עם ולגבור על הסבל המנטלי שלנו. במילים אחרות, העשרת הערכים האנושיים הבסיסיים היא חיונית לשאיפה הבסיסית שלנו לאושר. לכן, מנקודת ראות של רווחת האנושות, יש קשר בין מדע לרוחניות. אנחנו זקוקים לשניהם, מכיוון שהקלת סבל חייבת להתקיים בשתי הרמות, ברמה הפיזית וברמה הנפשית.

    הספר הזה איננו ניסיון לאחד מדע ורוחניות (בודהיזם הוא הדוגמה שאני מכיר טוב יותר) אלא ניסיון לבחון שתי דיסציפלינות אנושיות חשובות למטרת פיתוח גישה יותר הוליסטית ומעורה של הבנת העולם סביבנו, הבנה שחוקרת באופן מעמיק את הנראה ואת הלא נראה, דרך חשיפת הראיות וגיבויה בהיגיון. אני לא מנסה לטפל טיפול אקדמי בנקודות החפיפה והשוני בין הבודהיזם למדע - אני משאיר את זה לאקדמאים המקצועיים. אלא, אני מאמין שרוחניות ומדע הם גישות שונות אבל משלימות, בעלי מטרה משותפת זהה וגדולה יותר של חיפוש האמת. בכך, יש הרבה מה ללמוד אחד מהשני, וביחד הם עשויים לתרום להרחבת האופק של הידע והחכמה האנושיים. יתר על כן, דרך דיאלוג בין שתי הדיסציפלינות, אני מקוה שגם המדע וגם הרוחניות יתפתחו כדי לשרת טוב יותר את צרכי האנושות ורווחתה. בנוסף, על ידי סיפור מסעי שלי עצמי, אני מבקש להדגיש למיליוני אחיי הבודהיסטים ברחבי העולם את הצורך לקחת את המדע ברצינות ולקבל את התגליות הבסיסיות שלו מתוך השקפת העולם שלו.

    לדיאלוג בין מדע ורוחניות יש היסטוריה ארוכה -- במיוחד בנוגע לנצרות. במקרה של המסורת שלי, הבודהיזם הטיבטי, מסיבות היסטוריות, חברתיות ופוליטיות שונות, המפגש המלא שלו עם השקפת העולם המדעית הוא עדיין תהליך חדשני. ההשלכות לגבי מה שיש למדע להציע עדיין לא ברורות לגמרי. ללא כל קשר להשקפות אישיות לגבי המדע, שום הבנה מהימנה של העולם הטבעי או של הקיום האנושי - מה שאני מכנה בספר הזה תפיסת עולם – איננה יכולה להתעלם מהתובנות הבסיסיות של תאוריות חשובות כמו האבולוציה, היחסיות ופיזיקת הקוונטום. יכול להיות שהמדע ילמד מהמפגש עם הרוחניות, במיוחד בממשק שלו עם נושאים אנושיים רחבים יותר, מאתיקה ועד לחברה, אבל בלי ספק אספקטים מסוימים כלשהם של חשיבה בודהיסטית כגון התיאוריות הקוסמולוגיות המיושנות שלו והפיזיקה הראשונית - יצטרכו להשתנות לאור תובנות מדעיות חדשות. אני מקוה שהספר הזה יתרום למפעל הקריטי לעורר את הדיאלוג בין המדע לרוחניות.

    מכיוון שהמטרה שלי היא לחקור את הנושאים בעלי המשמעות העמוקה ביותר עבור עולמנו המודרני, ביקשתי לתקשר עם הקהל הרחב ביותר שאפשר. זה לא דבר קל, בהתחשב בהיגיון ובטיעונים המורכבים הן במדע והן בפילוסופיה הבודהיסטית.  מרוב רצוני העז להפוך את הדיון לנגיש, ייתכן שבמקרים אחדים פישטתי את הנושאים יותר מדי. אני מודה לשני עורכיי, המתרגם הוותיק שלי טובטן ג'ינפה ועמיתו ג'אס אלסנר, על סיועם בלעזור לי להביע את רעיונותיי באופן בהיר ככל שאפשר באנגלית. אני גם רוצה להודות לאנשים הרבים שעזרו להם והעירו על שלבים שונים של הכתב יד. מעל הכל, אני מודה לכל המדענים אשר נפגשו עמי, שהיו כל כך נדיבים עם זמנם והפגינו סבלנות ממש יוצאת דופן בהסברם רעיונות מורכבים לתלמיד שהוא לפעמים איטי. אני רואה את כולם כמוריי.

     

    ''

    ספרים חלק 1 - היקום בתוך אטום אחד


    שלום. זאת אני. חזרתי. אדבר על כמה ספרים חשובים מאוד שהשפיעו על החשיבה שלי, שעזרו לי לעבור זמנים מאוד קשים. עברתי משבר רוחני לפני שנתיים,

    שנמשך בערך שבועיים שלושה. 

    לאחר מכן, היתה לי שנה של הרהור, תגלית, קריאת ספרים, 

    חיפושים בגוגל, שיחה עם אנשים, עזרתי לעצמי להתרפא. 

     

    הנה כמה ספרים שמאוד עזרו לי. הראשון הוא ספר שהחבר שלי, מדען מחשבים, נתן לי ליומולדת שלי. 

     

    הוא ספר ממש טוב. הוא נכתב על ידי כבוד הדלאי לאמה,

    והוא מדבר על היקום, ואיך מדע ורוחניות יחד יכולים לשרת את עולמנו,

    שזה גם מה שאני מאמינה.

    אני מאמינה שהמישורים הפיזיים והמטפיזיים מצטלבים.

    אנחנו כאן, אנחנו בני אדם, אנחנו חווים את החוויה הזאת,

    אנחנו לא באיזשהו מישור אסטרלי, אנחנו כאן. חבר'ה, בואו נעשה את זה. 

     

    בכל אופן...  אני הולכת להקריא קטע מאוד קצר מתוך הספר. 

    הוא נקרא "היקום בתוך אטום אחד".

    הדלאי לאמה בעצמו מאוד מתעניין במדע. היו לו דיונים רבים עם פיזיקאים של פיזיקת הקוונטום ועם מדענים בכלל, וגם היו לו כמה חברים מאוד קרובים שהיו מדעני קוונטום.

     

    הנה קטע שנמצא בעמוד 157 מתוך הספר, שמאוד דיבר אליי, שנקרא "לקראת מדע של התודעה".

     

    אז הנה...

     

    "הטקסטים על טבע הבודהה* עושים שימוש במטפורות כדי להמחיש את הנושא של הטוהר המוטבע של הטבע הבסיסי של התודעה. 

    ספרו של נגארג'ונה, "שבח למרחב האולטימטיבי", פותח בסדרה של דימויים ציוריים אשר משווים בין הטוהר הבסיסי של התודעה למזהמיו העוכרים. 

    נגארג'ונה משווה את הטוהר הטבעי לחמאה השוכנת בתוך חלב שטרם נחבץ, למנורת שמן מוסתרת בתוך כד, למרבץ טהור של אבן התכלת שקבור בתוך סלע ולזרע מכוסה בקליפה. 

     

    כאשר חובצים את החלב, החמאה נגלית. ניתן לעשות חורים בכד כך שאור המנורה משתחרר. כאשר חוצבים את אבן החן, הזוהר של אבן התכלת זורחת. וכאשר מסירים את הקליפה, הזרע יכול לנבוט. באותו האופן, כאשר הרגשות העוכרים שלנו מתנקים על ידי טיפוח מתמשך של תובנה אשר חודרת לתוך הטבע האולטימטיבי של המציאות, מה שנגארג'ונה מכנה "המרחב האולטימטיבי", או ההוויה (is-ness), כפי שאני קורא לה, הטוהר הטבעי של התודעה, מתגלה."

     

    אני מקוה שנהניתם מהקטע ההוא מתוך הספר הזה. הספר מאוד מעניין. הוא מדבר על פיזיקת קוונטום, על אפקט החלקיק והגל, על אפקט המתבונן, ועל הרבה הרבה אספקטים שונים... 

    על ההקבלות בין הבודהיזם לפיזיקת קוונטום ואיך הם יכולים לעזור לנו להיות בני אדם, אשר חווים חוויה אנושית ביקום. 

    אני מקוה שאהבתם את זה. תודה. 

    --

     * טבע הבודהה - טבע התודעה העמוק ביותר הטהור והלא מוכתם, שהוא בהיר/צלול ויודע/מודע וחומל. 

     

    ** תודה למרב על עריכה לשונית של הטקסטים הנ''ל. מה שעדיין לא בסדר הוא רק באשמתי... 

     

     

    ''

    שיר - היקום בתוך אטום אחד

    http://www.youtube.com/watch?v=C7c75zOCbNY

     

    זה האבא שלך.

     

    אמא פגשה את אבא.

     

    זה אתה מנקודת המבט של האמא שלך.

     

    ארגון עצמי בתנועת האנוי

    24 פברואר 2009

    יואב בן-דוב

    www.ybd.net

     

    האחים והאחיות שלך.

     

    זה השכן שלך.

     

    ...עוד אחים ואחיות

     

    אחים ואחיות נרחבים כמו החלל. 

     

    ----

    בברכה לשפע אושר ויושר לך ולכולם :)

     

    ניתן לשמוע את כל הספר של הדלאי לאמה, "היקום בתוך אטום אחד", בגרסת אודיו - כאן, צד ימין למטה

    בשעה טובה עידן המוח הגיע

    נפוץ בטיבט

    טראנס ובריאות הנפש

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/12/12 00:27:

      צטט: מולי. 2012-12-09 20:22:40


      אני קצת מוטרדת מכינוי התורה הבודהיסטית פילוסופיה ומהציפיה כי המדע, שנקודת המוצא הבסיסית שלו היא דואלית, יגיע בדרך חקירת החומר או אנרגיה שתהיה דקה ככל שתהיה, אל לאמת אליה הגיע הבודהה ואחרים.

      יחד עם זאת התרשמתי מאוד מהגישה המעוררת כבוד רב של הלמה, לקרב את חוקרי המדע לחקירה עצמית.



      שלום מולי. הבודהיזם, בשונה מדתות אחרות, הוא גם מדע, גם פילוסופיה, גם פסיכולוגיה וגם דת. המדע, הפילוסופיה והפסיכולוגיה הבודהיסטים הם בדיאלוג עם המדע. לא הדת. המדע הבודהיסטי קובע שקיים מצב של הארה, הפילוסופיה הבודהיסטית אומרת שהתודעה יכולה להשתנות. הדת היא יישום טכניקות ודרכים לשינוי התודעה על פי תובנות המדע והפילוסופיה הבודהיסטים. הפילוסופיה הבודהיסטית היא מאוד מפותחת ודקדקדנית, הלוגיקה הדיאלקטית חוקרת את טבע המציאות ואת טבע התודעה לעומק באופן מאוד מפורט. הנזירים לומדים להתדיין על פי הפילוסופיה הבודהיסטית. אין מה להיות מוטרדים - זה פשוט מה שזה.

       

      תודעה שממשיגה באופן דואליסטי מגיעה אט אט להארה. כל תודעה שחוקרת את עצמה היא בתחילתה, במוצאה, דואלית, לא רק של מדענים דווקא. אם נוח לך עם אנגלית, ממליצה על הרצאתו של פרופ' ריצ'רד דייווידסון, חוקר מוח. יש לי פוסט אחר, תרגום קצר של סרט מבוא על חקר המוח ומדיטציה של מכון מיינד אנד לייף, אם טרם ראית. 

       

      בקישור שהוספתי, עם אודיו של הספר, ישנה גם ביקורת על ספר של מתייה ריקאר, בודהיסט ומדען, בדיאלוג עם פיזיקאי של פיזיקת הקוואנטום.

       

        9/12/12 20:22:


      אני קצת מוטרדת מכינוי התורה הבודהיסטית פילוסופיה ומהציפיה כי המדע, שנקודת המוצא הבסיסית שלו היא דואלית, יגיע בדרך חקירת החומר או אנרגיה שתהיה דקה ככל שתהיה, אל לאמת אליה הגיע הבודהה ואחרים.

      יחד עם זאת התרשמתי מאוד מהגישה המעוררת כבוד רב של הלמה, לקרב את חוקרי המדע לחקירה עצמית.




        26/10/12 08:14:

      צטט: אלכסנדר הגדול 2012-10-26 06:42:16

      מעניין. היחסים בין המדע לדת הם מורכבים. שאלו פעם מדען יהודי בכיר, דתי, איך משתלבת אצלו היהדות עם המדע, והאם הוא מאמין שהעולם הוא בן 5000 שנה או 5 מיליארד שנה. הוא ענה שהשאלה לא רלוונטית. אין תחרות בין הדת למדע, ניתן להאמין גם בזה. הסתירה ביניהן היא המצאה של האדם, ואילו המדע הוא עצמאי, והאמונה היא עצמאית. מצאה חן בעיני תשובתו. מי שיודע לשלב גם וגם (בכל נושא) מרוויח.

       

      תודה.

      אפשרות אחת היא למדר, מבחינה תפיסתית, שני עולמות, שתי גישות, בתודעה אחת.

      למעשה, ניתן לפנות לכל דבר בגישה מדעית, גישה מדעית כנה ואמיתית, זאת אומרת,

      מתוך סקרנות ועניין עם ראש פתוח, ללא דעה מוטית לכאן או לכאן.

      ישנן תופעות שהיום ניתנות לבדיקה ולמדידה ולבירור, שלא התאפשרו בעבר.

      ישנן תופעות שניתן לחקור בגישה איכותנית, אף היא גישה מדעית.

      חלומות, למשל, הם תופעה קיימת, אבל נתקשה למדוד ולשקול את תוכנם.

      הנך מוזמן לכאן: חיים קודמים - מדע ותיעוד

      ולכאן: חקר המוח ומדיטציה - מכון מיינד אנד לייף

        26/10/12 06:42:
      מעניין. היחסים בין המדע לדת הם מורכבים. שאלו פעם מדען יהודי בכיר, דתי, איך משתלבת אצלו היהדות עם המדע, והאם הוא מאמין שהעולם הוא בן 5000 שנה או 5 מיליארד שנה. הוא ענה שהשאלה לא רלוונטית. אין תחרות בין הדת למדע, ניתן להאמין גם בזה. הסתירה ביניהן היא המצאה של האדם, ואילו המדע הוא עצמאי, והאמונה היא עצמאית. מצאה חן בעיני תשובתו. מי שיודע לשלב גם וגם (בכל נושא) מרוויח.
        7/10/12 07:08:

      צטט: ציפי*** 2012-10-06 13:34:01

      שבת טובה חנה, אני כמעט ולא נכנסת לקפה כי זה בלתי אפשרי לקרוא כאן מאמרים. הכל כאן איטי ולא זז. יחד עם זאת, הסיבה שאני כן נכנסת היא בזכותך. את עושה מלאכת קודש להביא לנו, לארגן ולתת לנו מידע וחומרים מופלאים. אני מודה לך מכל ליבי. אני משלבת את הלך הנפש והרוח בחיי ובפועלי. היי ברוכה בשליחותך

       

      תודה, ציפי. תמיד שמחה לביקורך.

      האיטיות היא בסה''כ הזדמנות לתרגל סבלנות... 

       

        6/10/12 13:34:
      שבת טובה חנה, אני כמעט ולא נכנסת לקפה כי זה בלתי אפשרי לקרוא כאן מאמרים. הכל כאן איטי ולא זז. יחד עם זאת, הסיבה שאני כן נכנסת היא בזכותך. את עושה מלאכת קודש להביא לנו, לארגן ולתת לנו מידע וחומרים מופלאים. אני מודה לך מכל ליבי. אני משלבת את הלך הנפש והרוח בחיי ובפועלי. היי ברוכה בשליחותך
        14/9/12 00:35:

      צטט: שטוטית 2012-09-13 23:53:12

      שנה טובה ורגועה לכולנו שנת שלום לכולנו ושחרור לעם הטיבטי

       

       תודה רבה על ביקורך, תגובתך, כוכבך, ומעל הכל, ברכתך. שתתגשם השנה, שנגיע כולנו לתובנה...


       

        13/9/12 23:53:
      שנה טובה ורגועה לכולנו שנת שלום לכולנו ושחרור לעם הטיבטי
        8/9/12 12:18:

      צטט: חנה וייס 2012-09-05 06:42:40

      הנה עוד שיר של אנדרו בראונברגר. בטח לא תאהבי. צריך הרבה סבלנות.

      אפשר למדוד את הסבלנות שלנו מול השיר. אלו יצירות שמטפחות ודורשות סבלנות.

      לכן כתבתי: מעין מדיטציה. יצירות גאוניות, לדעתי. 

       

      ''

       

      הסבל הוא חודר בכל.

       

      כולם רוצים להיות מאושרים.

       

      היקשרות לבר-חלוף מביאה ייסורים.

       

      כל דתות העולם העיקריות מכירות בכך. 

       

      העולם הוא כמו חלום.

       

      - בא מהכוכבים.

       

      סיבה ותוצאה הן עדיין אמת.

       

      - הציבילזציה אולי תיכחד... אולי תיכחד...

       

      פעולות אשר מבוצעות לטובת כל היצורים בכל מקום...

       מניבות תוצאות ללא קץ. 

       

      אנחנו אהבה.  איתגרת אותי, חנה.

      הקשבתי ולא התעצבנתי.

      תודה על התרגום. מילים יפות.

       

        7/9/12 22:22:
      וואו..זה היה משהו..מושקע!..תודה חנה
        5/9/12 20:02:

      תודה רבה לכל המגיבים והמתעניינים והמסתקרנים והמככבים. 



        5/9/12 19:59:

      צטט: חיים יפים 2012-09-05 18:32:38

      אטמו-ספירה

       

      יפה מאוד!! אהבתי!! חיוך

      מי שמבדיל בין יין ויאנג לא יתבלבל בין שמים וארץ: 

      שבילי כמיקלים: למה לעזאזל הם מרססים? (סרט תיעודי, אנגלית)

      אטמוספירה בין בני אדם היא דבר טוב מאוד, חיוני ביותר. שאפו, חיים. 

        5/9/12 18:32:
      אטמו-ספירה
        5/9/12 16:20:
      וואו.... מעניין ומרתק
        5/9/12 15:37:
      תודה...מעניין.....וכוכב....
        5/9/12 14:28:
      תודה חנה. מרתק ימים טובים נורית
        5/9/12 13:51:
      נשמע מאוד מעניין, אסתכל על קטעי הוידאו מאוחר יותר :), תודה
        5/9/12 10:04:
      חנה, תודה, על הבאת חומר המסקן הזה :)
        5/9/12 08:39:
      תודה לך חנה..היה לי מעניין לקרא את הפוסט שלך...
        5/9/12 06:54:

      צטט: אתי פתי 2012-09-05 06:47:40

      אומר בהרבה מילים שום דבר, שמה? שהדת והמדע הם שיטות משלימות לחיפוש האמת? טקסט מדעי אני לא מצפה לקבל מהספר הזה. זה מצחיק אותי איך שכל תורה טרנדית, כמו ה'סוד' ואחרים, מכניסים להרצאות שלהם קטעים על מכניקת קוונטים וזהו - הם לא סתם כת איזוטרית ומטורללת, הם מיין סטרים סייאנס

       

      ?! הסוד... מה שייך הסוד לענייננו? את משווה בין הארה לסוד? בין הדלאי לאמה לסוד? בין הבודהה לסוד? טוב, כנראה לא תקראי כדי שתתקני את הטעות... תישארי בשלך... אלוהים יעזור לך... 

        5/9/12 06:47:
      אומר בהרבה מילים שום דבר, שמה? שהדת והמדע הם שיטות משלימות לחיפוש האמת? טקסט מדעי אני לא מצפה לקבל מהספר הזה. זה מצחיק אותי איך שכל תורה טרנדית, כמו ה'סוד' ואחרים, מכניסים להרצאות שלהם קטעים על מכניקת קוונטים וזהו - הם לא סתם כת איזוטרית ומטורללת, הם מיין סטרים סייאנס
        5/9/12 06:42:

      הנה עוד שיר של אנדרו בראונברגר. בטח לא תאהבי. צריך הרבה סבלנות.

      אפשר למדוד את הסבלנות שלנו מול השיר. אלו יצירות שמטפחות ודורשות סבלנות.

      לכן כתבתי: מעין מדיטציה. יצירות גאוניות, לדעתי. 

       

      ''

       

      הסבל הוא חודר בכל.

       

      כולם רוצים להיות מאושרים.

       

      היקשרות לבר-חלוף מביאה ייסורים.

       

      כל דתות העולם העיקריות מכירות בכך. 

       

      העולם הוא כמו חלום.

       

      - בא מהכוכבים.

       

      סיבה ותוצאה הן עדיין אמת.

       

      - הציבילזציה אולי תיכחד... אולי תיכחד...

       

      פעולות אשר מבוצעות לטובת כל היצורים בכל מקום...

       מניבות תוצאות ללא קץ. 

       

      אנחנו אהבה.

        5/9/12 06:11:

      תודה לך חנה, על הבאת הקטע המעניין הזה.

      קשה לי עם השיר בסוף, המעצבן במוזיקת הרקע, ובאורכו.

      פרופיל

      חנה וייס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פיד RSS

      ארכיון