כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אז אני אלך לקצה העולם

    המסע הרגלי לסנטיאגו דה קומפוסטלה ולקצה העולם

    0

    גניבת היין הגדולה בהיסטוריה

    6 תגובות   יום רביעי, 5/9/12, 17:47

    לכבוד החגים המתקרבים, יוקדש הפעם הפוסט לשיעור קצר בהיסטוריה של היין.

     

    הסיפור שיובא להלן  לקוח ברובו מספרם של דון ופטי קלדסטרופ - יין ומלחמה.

    (wine and war)

     

    דלת הברזל הכבדה סרבה להפתח.

    החיילים הצרפתים ניסו כל אמצעי שהיה ברשותם, החל משוברי מנעולים ועד לגרזינים כדי לפתוח אותה אולם כלום לא עזר.

    עכשיו הם החליטו להשתמש בחומרי נפץ.

     

    פיצוץ אדיר זעזע את פסגת ההר, ושברי אבנים וסלעים עפו לכל עבר והגיעו עד לעמק מתחתיהם.  כשהאבק והעשן התפוגגו גילו החיילים שהדלת נפתחה מעט.  בדיוק חריץ בגודל שיאפשר לברנרד דה-נונאנקורט, סמל בן עשרים ושלש יליד חבל שמפיין להדחק פנימה.  מה שהוא ראה הותיר אותו ללא מילים.

    לפניו עמד אוצר שחובבי יין היו מוכנים להרוג כדי להגיע אליו:  כחצי מיליון בקבוקים של היינות היקרים והטובים ביותר שיוצרו אי פעם.  יינות בורדו מהשורה הראשונה בהם שאטו לאפיט-רוטשילד, שאטו מוטון-רוטשילד, שאטו לאטור, שאטו ד'איקם, יינות מבורגונד ובראשם רומנה-קונטי היוקרתי, כולם נחים באינספור ארגזי עץ הממלאים כל פינה במרתף הענק.  בפינה אחת היו ינות פורט נדירים ובקבוקי קוניאק, רבים מהם מהמאה התשע עשרה.

    דבר אחד משך במיוחד את עינו של נונאנקורט:  מאות ארגזים של שמפניה סאלון משנת 1928.  חמש שנים קודם לכן, כשהוא עובד באחד מבתי ייצור השמפניה האחרים באיזור מגוריו, הוא ראה בתדהמה כיצד חיילים גרמנים מגיעים לכפר בו הוא עבד, מנזיל-סור-אוגר וגונבים ארגז אחרי ארגז מהמרתף של בית השמפניה של סאלון.  עכשיו למול עיניו בדיוק אותה שמפנייה שהוא ראה נגנבת לפני מספר שנים.

    אולי זו עובדה שלא תיאמן, אבל כל אוצר היין הזה, הנמצא במרתף גבוה על פסגת ההר, שייך לאדם שלא היה אכפת לו מכל האוצר הזה בכלל.  למעשה האיש הזה בכלל לא אהב יין.

    האיש הזה היה אדולף היטלר.

     

    פתיחת המרתפים של אדולף היטלר באותו היום היתה אירוע  שברנארד דה נונאנקורט הצעיר לא העלה על דעתו. לפני כן הוא אפילו לא ידע שהמרתף קיים.  ב-4 במאי 1945 סמל דה-נונאנקורט מפקד טנק מהדיביזיה של הגנרל פיליפ לקלר חשב רק על כמה שטוב שהוא בכלל בחיים. לפני מספר ימים הגיעו אליו החדשות הטובות שהיחידות הגרמניות האחרונות בצרפת נכנעו ומולדתו שוב חופשיה.  עכשיו בנות הברית דוחקות לתוך גרמניה, מטילות טונות של פצצות על התעשיה גרמנית, שדות התעופה והנמלים.  כולם ידעו שהמלחמה למעשה הסתיימה.

    באותו יום אביבי יפה, יחידתו של נונאנקורט הגיעה קרוב ליעד - העיירה ברכטסגאדן שבאלפים הבוואריים. העיירה בה היו בתי הנופש של מרבית ההנהגה הנאצית.  לבד מה"ברגהוף", הבית של היטלר שבקן הנשרים, היו בעיירה בתים שהיו שייכים לגבלס, גרינג, הימלר ובורמן.

    המבנה העיקרי היה כמובן ה"ברגהוף" של היטלר שנראה כמו "שאלה" טיפוסי בקצה ההר.  אולם בתוכו המבנה כלל לא נראה כבנין רגיל אלא כמצודה מלכותית שנועדה להציג עושר וכוח. הסלון היה בגודל של כעשרים מטר אורך על כ-שבעה עשר מטר רוחב והוא היה מלא בריהוט עץ רוסטיקלי כבד שעמד בפני אח ירוק ענק. גובלנים וציורים איטלקיים מאסכולות שונות כיסו את הקירות ונתנו לאולם תחושה של גלריה אקסצנטרית.

    מעטים זכו לראות את "קן הנשרים" המצודה ששכנה כמה מאות מטרים גבוה יותר. גם היטלר בעצמו ביקר בה רק שלוש פעמים שכן היא היתה גבוהה מידי לטעמו, כשהוא מתלונן שהאויר במקום דליל מידי. המקום נבנה משך שלוש שנים ותוכנן כך שלא יוכל להפגע על ידי הפצצות אוויריות או ארטילריה, ניתן היה להגיע לקן הנשרים רק במעלית שנחצבה בהר.

    עכשיו, כשהיחידה שלו נמצאת למרגלות ההר, דה-נונאנקורט מביט על הפסגה וחושב ומנסה להבין מה קרה במקום הזה. אילו החלטות התקבלו כאן. פתאום מחשבותיו נקטעות על ידי הקצין שפיקד עליו: "אתה, דה-נונאנקורט, אתה משמפיין, נכון?"

    לפני שברנראד הספיק לענות הקצין המשיך "ככה שאתה בטח מבין משהו ביין. רד לכאן מיד ובוא איתי"

    ברנארד קפץ מהטנק שלו ועלה עם הקצין על הג'יפ, לידו התכנסה קבוצה של חיילים "שם, למעלה" אמר הקצין שהצביע על קן הנשרים "יש מרתף, מרתף יינות למעשה. שם היטלר הניח את היינות שהוא גנב מצרפת. אנחנו הולכים להחזיר את היינות שלנו ואתה, דה נונאנקורט, האחראי"

    ברנארד היה המום. הוא ידע שהגרמנים שדדו מצרפת מיליוני בקבוקים, הוא אפילו ראה אותם בפעולה גונבים מהכפר בו עבד, אבל מרתף יינות בפסגת ההר נשמע בלתי יאמן. להיות זה שיפתח אותו - היה למעלה ממה שציפה.

    ברנארד ידע שהמשימה לא תהיה קלה. ההר בגובה 8000 רגל והדרך כנראה ממוקשת.  יתכן וגם המרתף ממולכד.

    החל מ-1940 כשכוחות גרמנים שטפו את צרפת ומאז חלשו עליה ועשו בה כאוות נפשם, ברנארד, כמו צעירים צרפתים רבים ייחלו לרגע השיחרור.  עתה הוא ידע שהוא עומד לעשות מעשה סימבולי - החזרת הגזל של היינות מהמרתף של היטלר, שכן זהו לא היה רק מרתף יינות, אלא סמל לתאוות הבצע של גרמניה הנאצית.

     

    כך הפך בחור צעיר משמפיין לאחד האנשים היחידים שזכו לראות במו עיניהם את מרתף היין שבפסגת ההר בברכטסגאדן.

     

    ברנאד דה נונאנקורט, שנלחם בנאצים עוד בממסגרת הרזיזטאנס, וזכה על פועלו באותות כבוד, המשיך כל חייו לעסוק בתעשיית השמפניה ועמד משך כחמישים שנה בראש בית השמפניה לוריין-פרייר, אותו הפך עם השנים לבית השמפניה השלישי בגודלו בעולם. בין היתר היה מהראשונים שהפיקו שמפניה פינק רוזה ועשה אותה לרווחית, כשהיא תורמת להצלחה הכלכלית של לוריין-פרייר.  דה-נונאנקורט הלך לעולמו ב-2010,

     

     

     

    (היינות שבתמונה אינם קשורים לסיפור)

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      כיף לקרוא ןללמוד......בהחלט מקנא בחייל הצעיר - מחזה מהמם
        23/9/12 18:53:
      סיפור מעניין בניחוח צרפתי...:)
        20/9/12 10:40:
      אין ספק שהיטלר ופועלו עוד ימשיכו לרתק אותנו דורות רבים, בסיפורים שהאוזן לא שבעה משמוע. תודה !!!
        6/9/12 07:24:
      קראתי בענין רב, תודה על השיתוף יום מקסים!!
        5/9/12 20:07:
      כמה צרפתי....... האמריקאים גאים בדי דיי, הרוסים מעלים על נס את העמידה בסטלינגרד, הצרפתים מצילים בקבוקי יין........ (ואני אומר זאת כחובב יין גדול אבל רבאק) תודה על הסיפור המעניין והממחיש.
        5/9/12 19:21:

      פשוט מרתק !

      תודה ידידי.

      ארכיון

      פרופיל

      יורם.אל-קמינו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין