כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeאילנה ינובסקימילה שלירוצו ל"חוות החיות" תאטרון אמיתי ומשחק וירטואוזי

    מילה שלי

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    0

    רוצו ל"חוות החיות" תאטרון אמיתי ומשחק וירטואוזי

    רוצו ל"חוות החיות" תאטרון אמיתי ומשחק וירטואוזי

    ‎44

    תכנים אישיים  אורוול, חוות החיות, תאטרון הסמטה, רן שחף, ניר מנקי

    41 תגובות   יום חמישי, 6/9/12, 14:16

     

    ''

     

    כשעשיתי את דרכי אל תיאטרון הסמטה, מרחק דקה וחצי נסיעה מהבית שלי, ניסיתי להבין איך אני הולכת לראות את הרומן של אורוול "חוות החיות" מבוצע על ידי שחקן בודד אחד. בלתי אפשרי החלטתי ויחד עם זה מעניין אולי יותר משום כך.

     

    ההצגה מתקיימת בקומה השנייה של בנין הסמטה. מרפסת מקסימה הקרועה אל מפרץ יפו מקדמת את פני, כעשרים וחמישה אנשים, זה פחות או יותר גודלו של הקהל, נצמדים אל שפת המעקה מתמכרים לרוח הים החמימה, מתפעלים מבתיה של יפו ומיופיו של המפרץ.

     

    האולם עצמו חדר , במה חשופה במרכזה תיק ג'יימס בונד, מספר פנסים ומכונת עשן. יש בנזירות הזאת, בחפות מכל אחיזת עיניים, משהו מהפנט. האם האמת האמיתית תוצג כהווייתה בעוד מעט קט ?

     

    ניר מנקי, השחקן הכי מוכשר שיש נכנס אל הבמה, ומאותו רגע, בהרף עין הוא מציג את כל חיות החווה, לרבות דמות המספר בוירטואוזיות שאני מתגעגעת אליה מיד כשנגרמת ההצגה. איזה כישרון, איזה יכולות, איזה צניעות ואיזה מניפת ביצועים.

     

    הבמאי,רן שחף יוצר מעין מסגרות לתמונות ההתרחשות בעזרת תאורה מדהימה, מכונת עשן ומוסיקה מהממת.

     

    המשל של חוות החיות נכון למציאות שלנו יותר מאי פעם. גם אנחנו, כמו החיות, הבנו את המסר הציוני היינו עבדיו של הפריץ, בנינו לנו ארץ שלנו. עשינו ואנחנו עושים כל העת שגיאות במפת הערכים,מפת היסוד של עצמאותנו , עד שאני שואלת את עצמי איפה אני חיה בעצם. האם אני יכולה בכלל לזהות את ערכי הציונות על קיר הפייסבוק של האומה בת ה-60 פלוס. האם יחרב הבית שוב בגלל שנאת חינם ?

     

    אני בטוחה שכל מי שיראה את יצירתו המעובדת של אורוול שנכתבה בראשית המאה הקודמת,יזדהה עם עכשוויותה כל אחד בהתאמה למחשבותיו.

     

    אני מאיצה בכם לראות את ההצגה כי היא תיאטרון במיטבו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (41)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/10/12 23:24:
      ב 23.10 וב 24.10 חוות החיות שוב בתאטרון הסמטה נשמח לארח אתכם
        15/9/12 22:05:

      יופי של המלצה
      עשית ממש חשק לראות ולצפות במחזה
      התיאור שלך הגיע מתוך מקום של אהבה

      מאחלת לך יקרה
      שתהיה שנה מדהימה ומבורכת
      הגשמת משאלות
      פרנסה ובריאות
      שנת יצירה והגשמה

      באהבה

      שרה קונפורטי

        15/9/12 10:45:
      מרתק ומסקרן עד מאוד. ההנאה שלך עוברת בכל שורה ומדבקת ממש! תודה על ההמלצה. שנה טובה, אילנה, לך ולכל יקירייך.
        15/9/12 10:24:

      צטט: בולס השיקמים 2012-09-14 23:32:07

      "חוות החיות" נכתבה ע"י ג'ורג' אורוול  כסטירה פוליטית חברתית על המשטר הקומוניסטי הקיים בברית המועצות

      ( בניגוד ל "1984" שנכתב כסטירה נבואית עתידית ) ולמעשה כבר לא רלוונטית בימינו לאור כשלון והתפרקות הקומוניזם בעולם ( גם מדינות שעדיין מגדירות עצמן כקומוניסטיות כדוגמת סין, ויאטנאם, קובה וכו' כבר מזמן אינן קומוניסטיות למעט צפון קוריאה ). 

      אבל בתור הצגה טובה עם שחקן טוב, למה לא ? 

       

      ההצגה רלוונטית בלי שום קשר לסטירה על המשטר הקומוניסטי . גם במשטר הנקרא "דמוקרטי" שהפך לרקוב ומושחת

       לנוכח שימוש ייתר בקפיטליזם חזירי (מחאת הצדק החברתי כדוגמה בהם יש שווים יותר ושווים פחות ) מבליטה את המסקנה שכל משטר הניזון מכוח זורע קרקע פוריה לשחיתות שילטונית ולניסיון להשתמש "ברוב" המיוחס על מנת לדכא את המיעוט . חוסר תחרותיות והעובדה שכמה משפחות בעלי הון הן השולטות במשאבי המדינה , יוצרות חיבור בלתי מרוסן בין הון לשלטון שהמשלמים העיקריים הם אנחנו (החיות כמשל) .

        14/9/12 23:32:

      "חוות החיות" נכתבה ע"י ג'ורג' אורוול  כסטירה פוליטית חברתית על המשטר הקומוניסטי הקיים בברית המועצות

      ( בניגוד ל "1984" שנכתב כסטירה נבואית עתידית ) ולמעשה כבר לא רלוונטית בימינו לאור כשלון והתפרקות הקומוניזם בעולם ( גם מדינות שעדיין מגדירות עצמן כקומוניסטיות כדוגמת סין, ויאטנאם, קובה וכו' כבר מזמן אינן קומוניסטיות למעט צפון קוריאה ). 

      אבל בתור הצגה טובה עם שחקן טוב, למה לא ? 

        9/9/12 23:39:

      נשמע לי שממש חובה לראות.

      אין כל ספק שאורוול היה

      הנביא המודרני האולטימטיבי...

        9/9/12 22:42:
      תודה על ההמלצה .. שנה טובה
        9/9/12 20:10:

      תודה על השיתוף אילנה!

      זה קשה מאד ששחקן אחד יחזיק על כתפיו הצגה שלמה וירתק את הקהל.

      שנהטובה,

      לולה

        9/9/12 18:00:
      מוסר ההשכל מ"חוות החיות" שצריך להפחית למינימום את מספר הנושאים מחיינו העומדים להכרעה פוליטית. כך לא תהיה כפייה של רוב שולט נוכחי על היחיד, ולא יהיה צורך במרידה כלשהי, וגם לא בכיבוש השלטון ע"י המדוכאים, וגם לא כפייה שלהם - בתורם - על האחרים. מירב הנושאים יהיו פתוחים לבחירה חופשית של כ"א. ההיזקקות לשלטון פטרנליסטי ה"דואג לכל" ופותר את כל הבעיות לכולם [מה שאינו אפשרי] - הינה ההיפך מכך!!
        9/9/12 07:07:
      נעשה ונשמע !!!!!!
        7/9/12 15:42:
      תודה ושבת שלום
        7/9/12 15:17:
      אילנה היקרה . האמת שהתיק או המיזוודה לצורך הדימוי היא עולמו של היוצר , המחזאי , הסופר ובהצגה המספר שנושא בתוכו את כל עולם האשליה . המזוודה מסמלת עבורי גם איש עבודה או איש עסקים ..או בעל הון ואת יכולה למנות עוד ברשימה לאן זה מתחבר לך .... האלמנט הזה מתחבר לכל אחד מהדמויות ולמעשה ניסיתי ליצור דרך עבודת השחקן זיקוק של תכונות חייתיות שקיימות באדם כך שבמהלך ההצגה יטשטשו הגבולות ולא יהייה ברור אם השחקן משחק חייה או דמות מוכרת מעולמנו האנושי . מקווה שזה ענה על שאלתך .
        7/9/12 14:07:
      אכן חוויה אומנותית, שב"ש *
        7/9/12 13:49:

      צטט: כל העולם במה 2012-09-07 10:20:36

      תודה רבה אילנה . שמח ומרגש לקרוא שהצלחנו להעביר אותך חוויה. שכן זה מהות התאטרון כפי שאני מאמין . יצאנו בשכרנו.

      רן, אני שמחה שהתייחסת למה שכתבתי.

      בתור הבמאי של ההצגה, הבחירות שלך היו נורא מדויקות

      וממש מעניין אותי למה תיק ג'יימס בונד, מסך העשן הסתדר אצלי מצוין

      ובכלל אני חושבת שהעבודה שלך עם השחק היא מלאכת מחשבת

      בהצלחה בפסטיבל הבא שאתם יוצאים אליו

        7/9/12 13:47:

      צטט: דנה.גל 2012-09-07 11:38:53

      לא הייתי מעלה על דעתי שאפשר להעלות ממחזה כזה הצגת יחיד, שמחה לשמוע שהיה מוצלח!

      דנה מתוקה, אסור לך לפספס. אני הייתי כועסת על עצמי אם הייתי מחמיצה

        7/9/12 13:46:
      תודה על ההמלצה צחיתוש
        7/9/12 13:46:

      צטט: rinat* 2012-09-07 07:46:53

      את ....מה שנקרא מפעל תרבות ...

      מי צריך את העיתון והמלצותיו ..

      כשאת קיימת בסביבה ???

      תודה על כל ההמלצות .

      שנה טובה

      .

      ''

       

       

      תודה חמה על השנה טובה ועל כל המחמאות

        7/9/12 13:45:

      צטט: rossini 2012-09-07 05:50:36

      היתה לי הרגשה של deja vue אז חזרתי לבלוג לבדוק האם אני חוזה.

      ורק אז הבנתי שבעצם הפוסט הקודם היה רק "פרומו".

      כפי שאני מכיר את הספר, אני משוכנע שהצגת יחיד על סמך הרומן

      צריכה להיות הברקה ולבטח היו צריכים פה שחקן וירטואוז.

      שמח שאכן כך היה.

      תודה רבה.

      רוסיני ידידי, לך להצגה אני בטוחה שיהיה לך מה לקחת ממנה

        7/9/12 13:45:

      צטט: ד'ר רותי לאופר 2012-09-07 04:28:34

      בדרכך המיוחדת, כרגיל יפה כל כך את כותבת. ואני מתלבטת לא רק באותן שאלות שהעלית, אלא גם בשאלה הפשוטה האם לשוב ולקרוא את "חוות החיות". קשה. תודה.

      את מאד צודקת. גם העובדה ששחקן יחיד מכיל את כל החיות כולן, גם את החזירים המגעילים

      וגם את הסוס שמשוכנע שאם הוא ישקיע יותר בעבודה הוא יגאל את הקבוצה

      משאירה הרבה מקום למחשבה. למה אנשים מסוימים שיש בהם את כל מניפת הערכים

      בוחרים באלה שנועדו להביא סבל לעולם

        7/9/12 13:43:

      צטט: Emilia 2012-09-06 18:09:08

      תמיד רלוונתי, נכון?

      חוות החיות הוא לצער כולנו מחזה שהוא תמיד רלוונטי כמו המלט או המלך ליר

      השאלה איך הוא מוצג נשארת השאלה המעניינת. איך הבמאי ושאר העוסקים במלאכה

      יוצקים ערכים אמנותיים רעננים ומעניינים אל היצירה המועלית מחדש.

      במקרה הזה, פשוט פנטסטי, לחשוב שכל הרומן הזה נדחס לשחק אחד וירטואוז פשוט נפלא

        7/9/12 13:40:
      תודות לך
        7/9/12 13:20:
      תודה!
        7/9/12 11:38:
      לא הייתי מעלה על דעתי שאפשר להעלות ממחזה כזה הצגת יחיד, שמחה לשמוע שהיה מוצלח!
        7/9/12 10:20:
      תודה רבה אילנה . שמח ומרגש לקרוא שהצלחנו להעביר אותך חוויה. שכן זה מהות התאטרון כפי שאני מאמין . יצאנו בשכרנו.
        7/9/12 09:16:
      תודה אילנצ'יק, אכן מסקרן מאוד.
        7/9/12 07:46:

      את ....מה שנקרא מפעל תרבות ...

      מי צריך את העיתון והמלצותיו ..

      כשאת קיימת בסביבה ???

      תודה על כל ההמלצות .

      שנה טובה

      .

      ''

        7/9/12 07:12:
      מענין
        7/9/12 05:50:

      היתה לי הרגשה של deja vue אז חזרתי לבלוג לבדוק האם אני חוזה.

      ורק אז הבנתי שבעצם הפוסט הקודם היה רק "פרומו".

      כפי שאני מכיר את הספר, אני משוכנע שהצגת יחיד על סמך הרומן

      צריכה להיות הברקה ולבטח היו צריכים פה שחקן וירטואוז.

      שמח שאכן כך היה.

      תודה רבה.

        7/9/12 05:33:
      אילנוש תודה, בהזדמנות ראשונה.
        7/9/12 04:28:
      בדרכך המיוחדת, כרגיל יפה כל כך את כותבת. ואני מתלבטת לא רק באותן שאלות שהעלית, אלא גם בשאלה הפשוטה האם לשוב ולקרוא את "חוות החיות". קשה. תודה.
        7/9/12 01:14:
      תודה:)
        6/9/12 23:26:

      אילנה, עשית פה בהחלט רצון עז לצעוד ומהר לסמטה.. יש מצב שאני לפחות לוקחת שוב פעם את הספר ביד ..

        6/9/12 22:01:
      כל הכבוד על הסקירה הנאה נשמתי !
        6/9/12 18:14:

      תודה על ההמלצה.

      מוזר לי שקראתי על זה  במקום אחר.

        6/9/12 18:09:
      תמיד רלוונתי, נכון?
        6/9/12 16:19:
      עם המלצה כזאת בטוח שאלך לראות.
        6/9/12 15:35:
      המלצה כזו חמה....כדאי לנצל,תודה!
        6/9/12 15:24:
      *תודה:)))))
        6/9/12 15:12:

      אם יהרס הבית, זה לא יהיה בגלל שנאת חינם, אלא בגלל אהבת יתר והוויתור לחזירים בעקבותיו.

       

      (אפשר שזה לא אהבה אלא נאיביות, התוצאה אותה תוצאה). 

       

        6/9/12 14:32:
      ארוץ (נו, טוב, בעצם, אלך. כבר אין לי רגליים בשביל לרוץ)
        6/9/12 14:23:
      תודה על ההמלצה המפתה.
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי