כותרות TheMarker >
    ';
    0

    השיר "סתיו" בהעלאה מחודשת

    38 תגובות   יום חמישי, 6/9/12, 18:04

     (העלאה מחודשת של השיר, לטובת עיניהם של אלו שעדיין לא נתקלו בו)

     

     

     

    סתיו

    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

     

     

          

     

     

     

    לכי לך אל השקעים בכפות רגלייך

     

    ובנעלייך שיהיו חגיגיות כמו כבישים לאחר הגשם

     

    יהיה לך נעים על אדמת הסתיו

     

    ברושים שבילדותך אהבת להרים ראשך אל שיאם

     

    ישרטטו לך מכתב בצילם המתמשך אחר הצהריים

     

    יחזירו לך את החוב, הניחי לערב לבוא

     

    השאירי אחרייך עקבות, עשי לך מנהג בין מחטי האורן

     

    מהלומת השנים לא תפתיע אותך, ובשרשראות ברזל הנדנדות

     

    לא רחוק משם המקום שבו לימדו אותך לחבר אותיות ולהחסיר

     

    תקוות, טפסי אל במת הטקסים והחגיגות

     

    מי הברזיות יגחכו לעומתך, מפה לאוזן הלחישות

     

    הניחי לחורף להתקרב

     

    קיץ ארוך וצורב היה לך די והותר

     

    הפתיעי אותם בהד שירתך, ובידייך שרשראות הברזל.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/9/12 14:59:

      צטט: Lola Bar 2012-09-11 22:36:31

      הפתיעי אותם בהד שירתך, ובידייך שרשראות הברזל. 

       

      האם תצליח השירה להתיך את השרשראות?

      כתיבה נוסטלגית ודרמטית.

      שנה טובה,

      לולה

      תודה רבה לולה ושנה טובה!

       

       

       

        11/9/12 22:36:

      הפתיעי אותם בהד שירתך, ובידייך שרשראות הברזל. 

       

      האם תצליח השירה להתיך את השרשראות?

      כתיבה נוסטלגית ודרמטית.

      שנה טובה,

      לולה

       

       

        9/9/12 18:23:

      צטט: תכשיט 2012-09-09 15:57:18

      לא אוהבת סתיו... אבל את הסתיו שלך כן....

      תודה לך תכשיט.  איך שלא מסתכלים על זה עדיף הסתיו מהמרק המהביל של חום יולי אוגוסט.

       

        9/9/12 18:21:

      צטט: רבקהירון 2012-09-09 14:00:25

      לוּ הייתה לי במה (כמו כתב עת) להעלות אֶת השיר הזה, הייתי מעלה אותו. // שולה, אני מודה לך מאוד על הרגשות שעלו עם קריאת המילים והדימויים שבו. // שנה טובה-טובה. מכל הלב.

      תודה רבקה.  מה שאת אומרת לי עכשיו זה כמו לנזוף בי באופן עקיף על זה שאני לא שולחת שירים לכתבי עת. באמת צריך לעשות לי נו, נו, נו על הדבר הזה.  שנה טובה לך.

       

        9/9/12 18:13:

      צטט: esty.d 2012-09-09 12:45:13

      אנחנו בסדר בדרום הפרוע... אצלינו ספציפית שקט אבל הרדיוס הקרוב בהחלט לא שקט. וזה בדיוק הזמן המתאים לקבל את איחולייך לשנה טובה ולהשיב לך בברכות חמות לשנה נהדרת, לסתו שהעצב בו יהיה מתוק ולכל מה שטוב.

      צטט: שולה ניסים 2012-09-09 09:45:29

      צטט: esty.d 2012-09-08 14:25:45

      חכי לסתיו הקרב ובא ותני לו להפתיע אותך... למדי את דרכך החדשה לחוות יופיו ועוצמתו. מבין הטעמים, הצלילים, המראות, הריחות משב הרוח המבשרת, קצב פעימות הלב - גלי את הסתיו החדש הפוגש את מי שאת היום. את כותבת מרגש ומקסים. תודה.

      אסתי,ק מתי הבוקר לחדשות לא כל כך טובות, לא פשוט אצלכם בדרום עכשיו. מקווה שאת במצב של יכולת לראות את התודה שלי. חג שמח ושנה טובה.

      טוב שראית את תגובתי ותודה.

        9/9/12 15:57:
      לא אוהבת סתיו... אבל את הסתיו שלך כן....
        9/9/12 14:00:
      לוּ הייתה לי במה (כמו כתב עת) להעלות אֶת השיר הזה, הייתי מעלה אותו. // שולה, אני מודה לך מאוד על הרגשות שעלו עם קריאת המילים והדימויים שבו. // שנה טובה-טובה. מכל הלב.
        9/9/12 12:45:

      אנחנו בסדר בדרום הפרוע... אצלינו ספציפית שקט אבל הרדיוס הקרוב בהחלט לא שקט. וזה בדיוק הזמן המתאים לקבל את איחולייך לשנה טובה ולהשיב לך בברכות חמות לשנה נהדרת, לסתו שהעצב בו יהיה מתוק ולכל מה שטוב.

      צטט: שולה ניסים 2012-09-09 09:45:29

      צטט: esty.d 2012-09-08 14:25:45

      חכי לסתיו הקרב ובא ותני לו להפתיע אותך... למדי את דרכך החדשה לחוות יופיו ועוצמתו. מבין הטעמים, הצלילים, המראות, הריחות משב הרוח המבשרת, קצב פעימות הלב - גלי את הסתיו החדש הפוגש את מי שאת היום. את כותבת מרגש ומקסים. תודה.

      אסתי,ק מתי הבוקר לחדשות לא כל כך טובות, לא פשוט אצלכם בדרום עכשיו. מקווה שאת במצב של יכולת לראות את התודה שלי. חג שמח ושנה טובה.

       

       

        9/9/12 11:59:

      צטט: ג.ע. 2 2012-09-09 11:07:06

      צטט: שולה ניסים 2012-09-09 09:22:27

      צטט: ג.ע. 2 2012-09-07 14:53:51

      חוויות הילדות הקשות שלא מתפוגגות עם השנים. העוני, העצבות המתחברת לאווירת הסתיו, הברושים הגבוהים המעידים שגם במניין השנים שחלף החוויות לא חלפו, והן כמו אזוקות בשרשראות הברזל של ואל הנדנדות במקום שלימדו אותך לחבר אותיות אבל גם להחסיר תקוות, וההרגשה שהיום, בעזרת חיבורי האותיות, את יכולה לצעוד אל בימת הטקסים ולהפתיע בהד שירתך, שקשור עדיין הדוקות לשרשראות הברזל ההם. יפה ועצוב.

      -----------------------------------------------

      לג. ע. 2 שלום,

      ובנעלייך שיהיו חגיגיות כמו כבישים לאחר הגשם

      לא היינו עניים במובן המקובל של המילה, אבל כן, היה איזה קושי, ולא היו לי נעלי לכה מבריקות כמו שהיו לילדות אחרות ,ולטקסים ולחגיגות בבית הספר הייתי הולכת עם הנעליים הרגילות של היום -יום

      -----------------------------------------------

      ובהמשך:

      עשי לך מנהג בין מחטי האורן

      הגינה הציבורית/ גן שעשועים שהיתה ממוקמת בשטח  שהיהדי קרוב לבית הספר היסודי  שלמדתי בו.

      -----------------------------------------------

      ועוד:

      המקום בו לימדו אותך לחבר אותיות ולהחסיר תקוות

      אני לא צריכה להגיד  איך קוראים ל "מקום" הזה.

      -----------------------------------------------

      תודה על התגובה.

       

       


       

      היי שולה, חזרתי...

      כמובן שאני מבינה את הדימויים. צריך לזכור שיש גם את החלק הסמוי של חלק מהמילים, שכקוראת, משמש לי גם כדימויים. למשל עצי אורן וברוש הם עצים מחטניים, ויש לכך קונוטציה מסוימת, ולמרות שהם חלק אמיתי וממשי מחצר בית הספר או הגן בילדותך, עצם זה שהם מוכנסים לתוך השיר, יש להם כנראה משמעות, כך אני לפחות הרגשתי בזמן הקריאה, למרות שלא פירטתי על כך.

      למען האמת עצי אורן נמצאו בכל מקום,  גם בחורשה שהיתה מול בית הורי, וגם בחצר בית הספר עצמו.

      אך בשיר המסויים הזה  חשבתי על העצים באותה  גינה ציבורית סמוך לבית הספר.

      תודה על התגובה הנוספת.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        9/9/12 11:07:

      צטט: שולה ניסים 2012-09-09 09:22:27

      צטט: ג.ע. 2 2012-09-07 14:53:51

      חוויות הילדות הקשות שלא מתפוגגות עם השנים. העוני, העצבות המתחברת לאווירת הסתיו, הברושים הגבוהים המעידים שגם במניין השנים שחלף החוויות לא חלפו, והן כמו אזוקות בשרשראות הברזל של ואל הנדנדות במקום שלימדו אותך לחבר אותיות אבל גם להחסיר תקוות, וההרגשה שהיום, בעזרת חיבורי האותיות, את יכולה לצעוד אל בימת הטקסים ולהפתיע בהד שירתך, שקשור עדיין הדוקות לשרשראות הברזל ההם. יפה ועצוב.

      -----------------------------------------------

      לג. ע. 2 שלום,

      ובנעלייך שיהיו חגיגיות כמו כבישים לאחר הגשם

      לא היינו עניים במובן המקובל של המילה, אבל כן, היה איזה קושי, ולא היו לי נעלי לכה מבריקות כמו שהיו לילדות אחרות ,ולטקסים ולחגיגות בבית הספר הייתי הולכת עם הנעליים הרגילות של היום -יום

      -----------------------------------------------

      ובהמשך:

      עשי לך מנהג בין מחטי האורן

      הגינה הציבורית/ גן שעשועים שהיתה ממוקמת בשטח  שהיהדי קרוב לבית הספר היסודי  שלמדתי בו.

      -----------------------------------------------

      ועוד:

      המקום בו לימדו אותך לחבר אותיות ולהחסיר תקוות

      אני לא צריכה להגיד  איך קוראים ל "מקום" הזה.

      -----------------------------------------------

      תודה על התגובה.

       

       


       

      היי שולה, חזרתי...

      כמובן שאני מבינה את הדימויים. צריך לזכור שיש גם את החלק הסמוי של חלק מהמילים, שכקוראת, משמש לי גם כדימויים. למשל עצי אורן וברוש הם עצים מחטניים, ויש לכך קונוטציה מסוימת, ולמרות שהם חלק אמיתי וממשי מחצר בית הספר או הגן בילדותך, עצם זה שהם מוכנסים לתוך השיר, יש להם כנראה משמעות, כך אני לפחות הרגשתי בזמן הקריאה, למרות שלא פירטתי על כך.

       

       

        9/9/12 09:45:

      צטט: esty.d 2012-09-08 14:25:45

      חכי לסתיו הקרב ובא ותני לו להפתיע אותך... למדי את דרכך החדשה לחוות יופיו ועוצמתו. מבין הטעמים, הצלילים, המראות, הריחות משב הרוח המבשרת, קצב פעימות הלב - גלי את הסתיו החדש הפוגש את מי שאת היום. את כותבת מרגש ומקסים. תודה.

      אסתי,ק מתי הבוקר לחדשות לא כל כך טובות, לא פשוט אצלכם בדרום עכשיו. מקווה שאת במצב של יכולת לראות את התודה שלי. חג שמח ושנה טובה.

       

        9/9/12 09:37:

      צטט: רוליי 2012-09-07 19:46:29

      כמה יפה את כותבת

      תודה. :))))))))))))

       

        9/9/12 09:36:

      צטט: סטאר* 2012-09-07 16:31:48

      שיר הפונה את הילדה שבך במעבר אל העבר, אל זיכרונות הילדות. מקבלת את את הסתיו בברכה ובפיך שירה נפלאה ...ולגבי שרשראות הברזל - הכי בהן בצללים ...בצללי העבר בצלילי ניצחון הווה הסתיו -התקווה .

      יכול להישמע מצחיק, אבל אחרי שכתבתי את השיר יצאתי החוצה ולגינה הציבורית ובדקתי אם עדיין יש נדנדות שמחוברות בשרשראות ברזל. ובכן, יש נדנדות כאלה. ויש גם אחרות .מחוברות בחבלים עבים או  מוטות ברזל ארוכים.

      תודה לך כוכי. :))))

       

        9/9/12 09:27:

      צטט: ד'ר רותי לאופר 2012-09-07 15:30:59

      שיר של זיכרונות ואוירה. יפה ומעורר הזדהות. (איכשהו בהרגשתי מתחבר גם לשירי שפירסמתי כאן היום). מה שהסתו עושה לנו..

      הי רותי,

      איכשהוא ברושים ועצי אורן מתקשרים אצלי לסתיו יותר מלכל עונה אחרת. והם גם מתקשרים למקום שגדלתי בו.

      אני אקרא את שירך ( עוד לא הספקתי ). תודה.

       

        9/9/12 09:22:

      צטט: ג.ע. 2 2012-09-07 14:53:51

      חוויות הילדות הקשות שלא מתפוגגות עם השנים. העוני, העצבות המתחברת לאווירת הסתיו, הברושים הגבוהים המעידים שגם במניין השנים שחלף החוויות לא חלפו, והן כמו אזוקות בשרשראות הברזל של ואל הנדנדות במקום שלימדו אותך לחבר אותיות אבל גם להחסיר תקוות, וההרגשה שהיום, בעזרת חיבורי האותיות, את יכולה לצעוד אל בימת הטקסים ולהפתיע בהד שירתך, שקשור עדיין הדוקות לשרשראות הברזל ההם. יפה ועצוב.

      -----------------------------------------------

      לג. ע. 2 שלום,

      ובנעלייך שיהיו חגיגיות כמו כבישים לאחר הגשם

      לא היינו עניים במובן המקובל של המילה, אבל כן, היה איזה קושי, ולא היו לי נעלי לכה מבריקות כמו שהיו לילדות אחרות ,ולטקסים ולחגיגות בבית הספר הייתי הולכת עם הנעליים הרגילות של היום -יום

      -----------------------------------------------

      ובהמשך:

      עשי לך מנהג בין מחטי האורן

      הגינה הציבורית/ גן שעשועים שהיתה ממוקמת בשטח  שהיהדי קרוב לבית הספר היסודי  שלמדתי בו.

      -----------------------------------------------

      ועוד:

      המקום בו לימדו אותך לחבר אותיות ולהחסיר תקוות

      אני לא צריכה להגיד  איך קוראים ל "מקום" הזה.

      -----------------------------------------------

      תודה על התגובה.

       

        9/9/12 09:06:

      צטט: שיח אחר 2012-09-07 14:50:13

      נהדר שולה...הנחת לחורף להתקרב בכתיבתך :-) סופ''ש נהדר

      תודה שיח אחר, ושבוע טוב. :-))))))))))

       

        9/9/12 09:04:

      צטט: רפאלה 2012-09-07 12:32:43

      שיר כל כך יפה. ברוכת כשרורונת הינך. ****************

      תודה רפאלה :))))))))))))))))))))

       

        9/9/12 09:03:

      צטט: רותי ... 2012-09-07 10:52:37

      שיר יפה.. נעים לחשוב על בוא הסתו .. והברכות החבויות בחיקו

      תודה רותי. :)))))))))))) 

       

        8/9/12 14:25:
      חכי לסתיו הקרב ובא ותני לו להפתיע אותך... למדי את דרכך החדשה לחוות יופיו ועוצמתו. מבין הטעמים, הצלילים, המראות, הריחות משב הרוח המבשרת, קצב פעימות הלב - גלי את הסתיו החדש הפוגש את מי שאת היום. את כותבת מרגש ומקסים. תודה.
        7/9/12 19:46:
      כמה יפה את כותבת
        7/9/12 16:31:
      שיר הפונה את הילדה שבך במעבר אל העבר, אל זיכרונות הילדות. מקבלת את את הסתיו בברכה ובפיך שירה נפלאה ...ולגבי שרשראות הברזל - הכי בהן בצללים ...בצללי העבר בצלילי ניצחון הווה הסתיו -התקווה .
        7/9/12 15:30:
      שיר של זיכרונות ואוירה. יפה ומעורר הזדהות. (איכשהו בהרגשתי מתחבר גם לשירי שפירסמתי כאן היום). מה שהסתו עושה לנו..
        7/9/12 14:53:
      חוויות הילדות הקשות שלא מתפוגגות עם השנים. העוני, העצבות המתחברת לאווירת הסתיו, הברושים הגבוהים המעידים שגם במניין השנים שחלף החוויות לא חלפו, והן כמו אזוקות בשרשראות הברזל של ואל הנדנדות במקום שלימדו אותך לחבר אותיות אבל גם להחסיר תקוות, וההרגשה שהיום, בעזרת חיבורי האותיות, את יכולה לצעוד אל בימת הטקסים ולהפתיע בהד שירתך, שקשור עדיין הדוקות לשרשראות הברזל ההם. יפה ועצוב.
        7/9/12 14:50:
      נהדר שולה...הנחת לחורף להתקרב בכתיבתך :-) סופ''ש נהדר
        7/9/12 12:32:
      שיר כל כך יפה. ברוכת כשרורונת הינך. ****************
        7/9/12 10:52:
      שיר יפה.. נעים לחשוב על בוא הסתו .. והברכות החבויות בחיקו
        7/9/12 10:21:

      צטט: נורית-ארט 2012-09-07 10:08:51

      פשוט נפלא. כל מילה שאומר תהיה מיותרת. את אומרת כאן הכל וכל כך יפה וטוב.

      תודה נורית, ושבת שלום.

       

        7/9/12 10:08:
      פשוט נפלא. כל מילה שאומר תהיה מיותרת. את אומרת כאן הכל וכל כך יפה וטוב.
        7/9/12 08:57:

      צטט: מאיה113 2012-09-07 07:53:14

      *יפהפה

       תודה מאיה.

        7/9/12 08:54:

      צטט: בןאור0 2012-09-07 01:37:36

      לכי לך אל השקעים בכפות רגלייך

      משפט נפלא, כמו להרגיש את הדרך.

      תודה בן אור. פרשנות יפה למשפט הזה.

        7/9/12 08:49:

      צטט: איריסחן 2012-09-06 23:50:57

      אני אוהבת את הסתיו למרות שזו עונה שכבר כמעט ונעלמה לה ואפילו החצבים מתבלבלים.... היא מלאת זכרונות ודימויים בשירך ואף אני מתגעגעת. רק שרשראות הברזל קצת מעיקות....

      חשבתי על המשמעויות, האסוסיאציות והקונוטציות שיכולות להיות ל "שרשראות ברזל" ודווקא רצית י בזה. תודה איריס.

       

        7/9/12 08:47:

      צטט: נְהֹרָאִי 2012-09-06 18:59:56

      והנה הסתיו נמצא לו מאחורי מפתננו.

      מחכה לו. שיבוא כבר.

       

        7/9/12 08:45:

      צטט: עמי100 2012-09-06 18:18:00

      יופי של שיר...הרבה משמעויות..כל אחד יכול לבחור לעצמו משמעות שמתאימה לו.

      אכן. תודה עמי :)))

        7/9/12 07:53:
      *יפהפה
        7/9/12 01:37:

      לכי לך אל השקעים בכפות רגלייך

      משפט נפלא, כמו להרגיש את הדרך.

        6/9/12 23:50:
      אני אוהבת את הסתיו למרות שזו עונה שכבר כמעט ונעלמה לה ואפילו החצבים מתבלבלים.... היא מלאת זכרונות ודימויים בשירך ואף אני מתגעגעת. רק שרשראות הברזל קצת מעיקות....
        6/9/12 18:59:
      והנה הסתיו נמצא לו מאחורי מפתננו.
        6/9/12 18:18:
      יופי של שיר...הרבה משמעויות..כל אחד יכול לבחור לעצמו משמעות שמתאימה לו.