תכירו את בן חמו.

בן חמו הוא רווק שרירי בן 42, ומשנת 1993 הוא מעט שחום, מעורער בנפשו ומתגורר במושב הצפון-מערבי ״מירבץ חקלאים״.

לבן חמו יש שם פרטי ותוכי מזן פקינז בצבע לבן לבן המכונה ירובעם.

ירובעם ננטש ע״י המשפחה הקודמת שלו ונאלץ להתגורר ברחוב מספר שבועות לא מבוטל.

ירובעם נהנה מ 68% נכות, הוא התחרש ברגל שמאל ומאז טס במעגלים. לכן הוא גם עובד מהבית.

בן חמו משתדל לא להזכיר לו את התקופה ההיא. הם מדברים בעיקר על בעיות המעיים של בן חמו ועל האווירה העכורה בעבודה של ירובעם.

בימי חמישי ירובעם ובן חמו הולכים ביחד לשוק ״קח-תן״ של ״מירבץ חקלאים״, לוקחים 100 גרם גרעיני תירס, נותנים חיוך וחוזרים הביתה.

בבית הם מכינים פופקורן, יושבים מול הטלויזיה וכשהפופקורן מוכן הם מדליקים אותה וזורקים את הפופקורן לפח כי הריח מזכיר לבן חמו את המלחמה.

ישנה שמועה במושב על כך שחברה של בן חמו הייתה פעם גבר. כששואלים אותו לגבי זה הוא משיב: ״סתם קנאים, גרוגרת זה סקסי״.

בנובמבר סגרירי אחד, יצאו בן חמו וירובעם מהבית וגילו למורת רוחם שהמושב כולו צבוע בסגול.

מייד נכנסו הביתה ובן חמו החליט שחייבים לטכס עצה ולהכין שניצל טיבעול.

לאחר רבע שעה השניצל היה מוכן אבל העצה עוד לא. כעת היו לבן חמו שלוש בעיות. האחת- ״מירבץ חקלאים״ נראה כאילו שהתפוצצו עליו מיליארדי אוכמניות, ולא רק שזה מזעזע, זה גם גורם לירובעם להפריש ריח רע מהכנף.

השניה- הוא לא מצליח לטכס עצה.

והשלישית- יש לו שניצל טבעול ביד ועוד לא עברו 6 שעות מאז שהוא התחיל לספור 6 שעות.

בן חמו החליט ללכת לישון ולקוות שכשיתעורר המצב יראה יותר טוב, או לפחות- פחות סגול.

אבל גם ההחלטה הזו לא נשאה פרי. הריח שנדף מהכנף של ירובעם מילא את כל החדר והדיר שינה מעיניו של בן חמו. לא זאת בלבד, אלא שבאותו רגע ממש- חצה אלבטרוס את שמי ״מירבץ חקלאים״ וגרם להמולה גדולה של חיות המשק.

כששמע זאת ירובעם, הוא נתקף בחילה עזה ונוזל ורדרד החל זולג מציפורני ידו הימנית.

בן חמו החליט לעשות מעשה ומייד חזר בו. הוא יצא החוצה לעשן מקטרת שלום וגילה שהצבע חזר ל״מירבץ חקלאים״.

הוא העיף מבט בירובעם וראה שהנוזל הורדרד מתחיל להיקרש.

בן חמו נכנס הביתה, הכין לירובעם פיתה עם קורנפלקס וישב מולו מחוייך.

הכל בא על מקומו בשלום.