אני צופה בטלוויזיה. כן. יתכן שכבר הודיתי בזה באיזה שהוא מקום, לא זוכר, אבל, העיקר זה שהשמיים לא נפלו. מי שמודה בכך, מנודה. כן. זו כאילו בושה, להודות שאין לך חיים. אבל, השמיים שלי ממש לא נפלו מכיוון שאין לי שמיים. מעלי יש סתם חלל ריק אינסופי שאין לו מספר. לא ראשון, לא שני וגם לא שביעי. אין לי שכינה ורקיע והשגחה (עליונה).

כששואלים אותי אם כן, מאיפה באנו ואיך נוצרנו? אני עונה שאני לא ממש יודע, אבל, האדם הניאנדרטלי ממש מסתדר לי עם הרבה מאד אנשים שאני מכיר בהוה, אז למה לא?

אז יש אלוהים? שואלים אותי הלאה, ואני עונה שאני לא ממש יודע (שוב), ולא נראה לי שאלוהים הוא מין כורח מציאותי. אם אכן כל תא בודד בגופנו מעיד על כך שחייב להיות בורא, אני שואל, אז מי ברא אותו? את הבורא. הרי אם הוא באמת כל כך נפלא והכרחי כדי לברוא את התאים המדהימים שלי, אז הוא בטח יותר מדהים מהתא שלי כך שגם עצם קיומו לא יתכן בלי שמישהו ברא אותו. לא? ואם מישהו ברא את בורא עולם, מי ברא את בורא הבורא? בטח אישה.

למה? כי נשים הם עם מיוחד כי הן יכולות לברוא. בתוך הבטן יש להן תנור שמבשל אדם. שמים את המרכיבים, בוחשים בוחשים בוחשים (כמה שיותר, יותר טוב) ואז נחים. אגב, הרוב שמים את המרכיבים אחרי שהם בוחשים בוחשים בוחשים (הגברים) האישה שמה את שלה קודם.

אז למה אני חושב שאישה ייצרה את הבורא של בורא עולם? זה מכיוון שיש לה זיכרון שאף פעם לא נמחק. גם לבורא עולם. מעבר לזיכרון שלו, אני לא בטוח באשר לשאר התכונות. נוקם, נוטר, מזניח, נעלב, מעודד מלחמות?? באמת. מה זה היה להניח לטורקים להרוג ארמנים? מה זה משחק? והשואה? השואה?? ילדים קטנים וחמודים עם אפים נוזלים ועיניים גדולות ותמימות? מה זה היה? הימור?

איך אפשר לסמוך על אלוהים כזה?

כשמתווכחים עם מאמינים, שמאמינים שאכן יש בורא כזה, יש להם תשובות לכל השאלות. אלוהים שלהם הוא כל כך מורכב וכל כך מתוסבך, שאין אפשרות להבין למה הוא מניח לאפריקנים לטבוח אפריקנים אחרים, ולמה בסרייבו אף אחד לא קם. קשה להבין את זה אם לוקחים בחשבון שיש בורא והוא באמת משתדל להבין הכל. איך אפשר להבין??

תאונת דרכים. מה באמת זה עדיף לתת לנו לעשות הרבה צאצאים ואז להשמיד אותם בכאבים וסבל? אנשים אומרים שמזל שמתים אחרת לא יישאר אוכל. למה? אי אפשר שאלוהים יעשה יותר אוכל בשביל כולם? אם הוא כזה חכם וכזה פקח, למה צריך לשרוף דלק כדי להגיע ממקום למקום? למה לא עשה לנו כנפיים שנעוף כמו היונים. במקום מודעות בעיתונים על חבילות נופש לרודוס וטיסות מוזלות לוינה, אפשר היה למצוא מודעות כמו, "מתארגנת טיסה לאמסטרדם, בעלי כנפיים חזקות, נגיד מינימום מטר, מוזמנים להצטרף". בלי דלק, בלי זיהום אוויר ובלי נמלי תעופה. נפגשים לייד איזו ביצה, מתאמים כיוונים, פורשים כנפיים ויאלה אמסטרדם.

באמסטרדם לוקחים קצת סמים. למה לא? יש שם ממילא רק עשב שיותר בריא מסיגריות. עושה לך טוב, מרגיע, מעלה לך חיוך על המקור.. מה רע? נכון, צריך לשרוף, זה אש ועשן ומזהמים ופיח, אבל, בחייך, לא יותר טוב ממטוס אחד שטס לשם?

אני בעד סמים. חופשי. לא גראס וחשיש. הכל. למה צריך לאסור סם?? למה? בגלל שזה מזיק? ומכה על הראש בפטיש לא מזיק? ואם זה עושה לו טוב? לא ראיתי חוק שאומר שלבן אדם אסור לתת לעצמו מכה על הראש עם פטיש. אז למה אסור לקחת סמים?

אנשים לקחו סמים במשך אלפי שנים והיה להם טוב. הם חיו ארבעים שנה אבל איזה חיים. תראו את מוצארט ובטהובן (חי קצת יותר) ושופן. כולם היו מסוממים וכתבו מוזיקה נהדרת. (ככה אני חושב מכיוון שזה בלתי אפשרי לדעתי, לכתוב את הפנטזיה אימפרומפטו במצב של צלילות). חייב להיות יוצר של היוצר שעמד מאחוריו ולחש לו שאפשר לכתוב כל כך הרבה תווים צפופים ושזה יהיה גם יפה. חייב. אז למה לא? שופן לוקח שכטה עמוקה, עוצר נשימה וכותב משהו נפלא. יותר טוב מאלוהים, עם כל זה שיש כאלה שחושבים שהתנך הוא היצירה הגדולה ביותר עלי אדמות. אני אומר, את התנך לא כתב אלוהים. עם כל הגודל שלו והכבוד שרוחשים לו אנשים אחרים, הוא בקושי כתב את עשרת הדיברות וארבע מתוכן בכלל על עצמו. איזה אגו.

אז נחזור לסמים. למה כן. ובכן. מה שמותר זול ומה שאסור יקר. כולם יודעים. אז כשהייתה תקופת יובש בארצות הברית, בקבוק ברנדי רע ומגעיל עלה שלוש מאות דולר, כמו שלושת אלפים היום. למה? מפני שהוא היה מוקצה. מוקצה מחמת חוק היובש.

המטרוניטות החבוטות והמעומלנות של אלוהים (הקתולי במקרה) חשבו שבלי ברנדי וליקר, הגברים יפסיקו להמר וללכת לבלות יחד (למה הם לא אוהבים לבלות עם נשים? מחוץ למיטה כמובן) וככה ייחסך כסף וגם הם יבואו לכנסיה עם הנשים שלהם. הסתבר שבדיוק ההיפך קרה. הצדיקות חשבו שאלוהים ישתף איתן פעולה ויהפוך את כל הגברים לכבשים תועות החוזרות אל הדיר, אבל לאנשים היו חשקים אחרים. במקום לבוא לכנסיה האנשים התחילו לייצר לבד אלכוהול רע. הם מכרו אותו בהמון כסף, ירו בשוטרים מסכנים עם משכורות רעב והפכו לגנגסטרים. למרבית ההפתעה, דווקא הגנגסטרים הלכו קבוע לכנסיה. כנראה בגלל שהם רצחו כל כך הרבה אנשים, הם היו צריכים לקבל מידי פעם עונשים מהכומר, בשביל האיזון והשקט הנפשי.

אז איפה היינו? מה שאסור יקר ובגלל זה רוצחים אנשים. גם היום. סמים זה אסור זה יקר ורוצחים בגללם אנשים. למה לא לבטל את האיסור. חוק היובש בוטל כשראו למה הוא גרם. למה אי אפשר לבטל את החוק נגד הסמים?

האמת היא שאני בכלל נגד סמים. לא כולם. רק אלה שלא אורגניים. למשל, קראק, שלג, אל. אס. די, לא נוגע. זה מלאכותי. זה כימיה. אם כן, אני בעד חשיש מריחואנה, קוק (לא פרסי. שונא אירנים) וקצת הירואין. לא על בסיס קבוע ולא כל יום מכיוון שצריך להיות עצובים ומרירים אם רוצים לעבור בשלום יום עבודה. אנשים שלוקחים סמים, כל כך טוב להם שהם לא רוצים לעבוד ובצדק. למה שאני אלך לעבודה אם טוב לי? אני אשם שאדם הדביל אכל מהתפוח של חווה שבגללו אלוהים של גן עדן אמר לו שבזיעת אפיו יאכל לחם? אני בכלל לא נוגע בלחם, אז למה שאלך לעבוד אם אני מפסוט?

אז לכן, אני חושב לעצמי שצריך לקחת קצת קצת בערב, לפעמים ובסוף שבוע. כדי לכתוב פנטזיות. לך תדע. אבל, לצערי אני לא לוקח מכיוון שאין לי אומץ ללכת לקנות שלא תהיה בדיוק פשיטה. פשיטה זה דבר רע. חשבתי על זה פעם. איך בכל פשיטה ומבצע, נגיד "שחר מפציע" (לדעתי יש במשטרה איזה משורר מתוסכל במדים שכולם הולכים אליו לקבל שמות למבצעים). אז בשחר מפציע תופסים נגיד, שלושים סוחרים ומכניסים אותם לכלא ואז, כשהם בכלא, הנרקומנים נשארים בחוץ ומחפשים ממי לקנות סם, ואז קמים שלושים יזמים חדשים ומתחילים לשווק סמים. ואז המשטרה עושה פשיטה נוספת, נגיד "קרדום אדום" שם שאני המצאתי, ולוכדים גם את שלושים הייזמים החדשים. עכשיו יש שישים ייזמים בכלא והנרקומנים חסרי האחריות, ממשיכים לחפש מי שימכור להם ואז קמים שלושים יזמים חדשים, הפעם בגיל תיכון (היזמות הופכת לנחלתם של הצעירים) ומוכרים ומוכרים עד שיש מבצע נגיד "חץ שחור" וחוזר חלילה. אז מי אמר שהממשלה לא מעודדת ייזמות?

זהו לעכשיו.