0
ערב שבת. השבת בפתח. שיחות טלפון עם הילדים.
כל אחד / אחת מתקשר / מתקשרת לאחל לי שבת שלום ואנחנו מפליגים בשיחות של מה נשמע ואיך עבר השבוע משתפים בחוויות ושיחה אחת ארוכה של שעתיים עם הבן הבכור. איתו השיחות תמיד פילוסופיות על החיים. אנחנו דומים באופי שנינו דעתנים ואקטיבים.
מהון להון מספרת ומשתפת אותו בתחושותי והרגשותי שמרגישה שהגוזלים עפו מהקן וכל השבוע האחרון הייתי לבד בבית. והוא רגע מקשיב ואומר: אימא, תמיד אמרת שאת מרגישה כמו בת 20 מלאת אנרגיות וחדוות נעורים, מה שנכון ואני מאשר זאת - את אישה ללא גיל, אבל היום אימא זה נכון וזו לא רק הרגשה ולא רק תחושה, זו מציאות - את עכשיו בת 20
"אני לא מבינה את כוונתך", אני מחזירה לו.
הקשיבי : נכון שתמיד היית במסגרות? סיימת את התיכון, התגייסת לצבא ובסוף השירות חזרה בתשובה, לימודים במכללה ואח"כ חתונה וילדים. נישואים של 12 שנה, גירושים, חזרה בשאלה, ילדים לגדל לבד ולפרנס. כל הזמן ממסגרת למסגרת.
יוצא אימא שלא חווית את שנות ה- 20 שלך. אז היום אימא את בת 20. הילדים שלך גדולים ומסודרים ואת לא צריכה לדאוג להם כלכלית ואת לא צריכה לבשל ולכבס מידי יום.
את חופשייה אימא. את עכשיו רווקה בת 20 צאי כבשי את העולם.... כל החיים לפנייך.
http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&NR=1&v=1caM7OaCg_g |