כמה פעמים, חשבת שנגמרה תקופת החושך, הנה מפציע האור ו.. או אז התחיל החושך האמיתי. אני נזכר במורים שהיו לי ולא ממש מתפעל... זוכר איך חבטתי את הראש בשולחנות הכיתה, מתבונן במורים שנראו לעיתים משועממים יותר ממני ושאלתי את עצמי : ''מה אני עושה פה, למה אני שורף שעות יקרות, בוהה בכלום ובשעון שלא זז... ? אני זוכר שלמדתי "שור שנגח". מה זה נתן לי בחיים? איזה שימוש יומיומי יש לנו מאותן שעות אינסופיות שישבנו סתם, נשאלנו כבר אז שאלות קשות, שרק המילים הראשונות שלהן, כיבו כל חיוך וגרמו לקריסה אנרגטית ומנטאלית: "שתי רכבות יוצאות בו זמנית אחת מחיפה ואחת מתל אביב..." למה העמיסו את השאלות האלה על כתפי הנוער, העומד בפני גיוס, מה אין עלונים בכל תחנה ? ומשפט פיתגורס ? - מי השתמש בו לאחרונה ? ומתי השתמשת לאחרונה בתורת היחסות? - מעבר לדיקלום ש- E=MC בריבוע מי מאיתנו יודע את מסריה הגבוהים ויישומיה העמוקים של תורה זו אבל תשובות לשאלות מהותיות וקיומיות כמו: "איך מתמודדים עם מצבים משתנים " "איך פורצים מחשבות מקובעות ויוצרים מציאות טובה יותר". כיצד מזהים נוכלים וכיצד בוחרים סביבת חיים מעצימה ?. איך ניצור בחיינו בחירות נכונות ומדויקות ?. איך נקיף את עצמנו באנרגיות טובות ובונות ? לא סיפקו לנו. ומה עם חינוך לנתינה ? לא כמטלה חד פעמית אלא כדרך חיים?. למה שהתכנים האלה לא יהיו בתוכנית הלימודים ? ולא רק כנושא שולי בשיעורי חברה? איפה יש כזה בית ספר ? הייתי מעביר לשם מחר את הילד שלי. אסנג'ר כמה שצריך, אבל אני יודע, הוא יהיה בן אדם, הוא ידע להתמודד עם המשברים בחייו בקלות וייצא מהם מחוזק. ** בסדר בסדר, ברור שלמען ההשכלה וחידות הטריוויה צריכים לדעת ולהתמצא במשפטים כמו:
במסגרות הדתיות והקהילתיות של החינוך הלאומי - מתקבצים האנשים המחפשים ויוצרים חינוך אחר. שם הבינו שיש להתרחק מהערצת הכלום. ואת יתרונות הטלויזיה הכבוייה. ושפע נקודות אור של החינוך האחר. ** ניקוס קאזאנצאקיס, מחבר הספר זורבה היווני כותב: כשאני חושב במה הלעיטו אותי הספרים והמורים כל-כך הרבה שנים, ובאיזו חוכמת אריות מזינה הלעיט אותי זורבה בחודשים מעטים, בקושי אני יכול לשאת את עוגמת הנפש והזעם. ** |
תגובות (49)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני אומרת שמי שהצליח בכל זאת ללמוד משהו לחיים למרות המסגרת של בית ספר -
שאפו!!!
*
אלומה
*
אוי החינוך....
פוסט טוב, והלוואי ויזוז משהו בנושא הזה. כל יום יש איוולת חדשה נוספת.
תודה על תשומת השנה החדשה
חשובה מאד האמירה שלך
ובהחלט נכנוה
כמה עצוב שהסלוגן מורים לחיים
נשאר כסלוגן בלבד
סוקראטס
*פוסט מעולה! חכם, שנון ובעיקר בולט בכנותו.
ואת תשובתי אביא בציטוט:
ניקוס קאזאנצאקיס, מחבר הספר זורבה יווני כותב:
כשאני חושב במה הלעיטו אותי הספרים והמורים כל-כך הרבה שנים, ובאיזו חוכמת אריות מזינה הלעיט אותי זורבה בחודשים מעטים, בקושי אני יכול לשאת את עוגמת הנפש והזעם.
אין לי מושג היכן לומדים התלמידים של הישוב נוה שלום,
אך עצם החיים במקום הוא כבר בית ספר לסובלנות וקבלת הזולת.
אני יודעת על בית ספר מעולה בשדה בוקר ובי"ס פתוח בחדרה.
ישנו בית ספר אנטרופוסופי בקיבוץ הרדוף.
כך שיש בתי ספר טובים יותר מהמקובל והמצוי בארץ
אל לך להתייאש.
אך אני מניחה שלא לבקשת הצעות כיוונת את הפוסט הזה, אלא לעורר את ציבור הקוראים
לאי שביעות רצונך ממה שנלמד בבתי הספר.
ברור שיש מורים עם עמוד שידרה משלהם..
וכל הכללה אינה במקומה.
עניין של מזל ליפול על מורים, כאלה שתיארת.
זה כמו בסופר... ליפול על קופאית זריזה ותקתקנית או על אחרת עם מבט עייף ותנועות עייפות... ו - סליחה על הדוגמא