בית הקברות היהודי הישן נמצא במרכז העיר. מגיעים לשם אלפי תיירים. מסתובבים, מצלמים. ברחוב שבחוץ מוכרים מזכרות - כיפות וגולמים קטנים. בית הקברות היהודי החדש נמצא רחוק משבילים תיירותיים. רוב האנשים שמגעים לכאן הם אוהבי פרנץ קפקא. שלט קטן שליד הכניסה מראה את הכיוון לקברו של הסופר: "קפקא 500 מטרים" גבר גבוה בן 50 בערך לובש מכנס קצר עם ספר בידו. זוג צעיר, מדברים בשקט וקשה לזהות את השפה. הבחורה מתישבת על צידו של הקבר, מחייכת והמלווה שלה מצלם אותה. כמעט אף אחד לא מתעמק בסמטאות והמצבות עומדות בשקוט. נכנסתי ולא שמתי לב איך עברו שלוש שעות. אילו הייתי חייבת ללכת הייתי מבלה שם יום שלם. זו הייה מסע מיוחד מאוד.
עשיתי יותר מ300 צילומים. חלק מהם כאן. לא עבוו שום photoshop והמצלמה שלי היא ישנה ולא מקצועית. אבל... אבל מאוד הייתי רוצה להעביר את ההרגשה, את האמוציות.
הסמטה שליד הקניסה. הדרך לקפקא. בצד ימין - לוחות עם שמות.
"לזכרה אמא שלי, אלי שורגאסט, ועוד 27 בני משפחתי שהושמדו במחנות ריכוז
JuDr היה בן 29
Terezin, Osventsim, Treblinka משפחת חכנוב. כולם.
וממול - מצבות שקטות.כאשר בנו אותן קהילה יהודית בפראג פרחה
His life had the value of of the life of a human being. His death is the value of natzism." הבת קרן."
Terezin, Terezin, צעדת המוות.
סבים וסבתות. אמהות ואבים. ילדים. דודים, אחים ואחיות Buchenwald, Terezin, Travniki, Maly Trostinets, Dachau, Treblinka
משפחת מולר
כאן מרגישים את סתיו - העלים נושרים, צמסתובבים בקרנות השמש. לאט, לאט.
to be continued |
