הסודות מאחורי המדפים
– מעריב או מחריב ?

ביום ששי האחרון
התבשרנו על עוד עסקה מוזרה מבית היצור של דנקנר.

מכירת מעריב למקור ראשון
 - תוך השארת הרס וחורבן במעריב,
מבלי להתחשב ב- 2000 משפחות, אשר נותרו ללא פרנסה וללא עבודה.

חשוב לקרוא את
האותיות הקטנות של העסקה.

נעשתה הפרדה ברורה
בין המוניטין לבין הנכסים התפעוליים והנדל"ן.

במילים אחרות המשקיע
קנה את מעריב בלי חובות – קרי חברה נקייה, אך מי דואג לעובדים במיוחד כעת יומיים
לפני פתיחת השנה החדשה ?

האם דנקנר ידאג
להם  כראוי ?

איך בדיוק הוא ידאג –
אם את ההזדמנות להכנסות הפריד מהעסקה ?

האם ההכנסות העתידיות
ממכירת בית הדפוס והנדל"ן – אכן יגיעו לעובדים ?

האם הופרשו לעובדים
הכספים המתאימים ? או שהם ייזרקו לשוק העבודה מחוסרי כול ?!

לצערנו העובדים ורק
הם משלמים את מחיר האגו הנפוח של דנקנר, אשר חשב שהוא יכול לכולם, חשב שאם יקנה
עיתון הוא יוכל להתנקם בעיתון הארץ, אשר לא חשש לחשוף את מהלכיו ודרכיו לעשות הון
מדרך של תחבולה – ראה "שינוי הייעוד" של אדמות המלח של עתלית, אשר שימשו
כמנוף לקבלת אחוזים בשליטה בבנק הגדול במדינה.

נקווה שדרכי הצדק אכן
יחשפו את כל המהלכים אשר הביאו לשינוי ייעוד מוזר זה ונקווה שיקום יום אחד שופט
בישראל אשר ידרוש הקמה של וועדת חקירה בנושא דנקנר ועושי דברו, אשר השתמשו בכספי
ציבור להאדרת שמם והסבו לכלל החוסכים והמשקיעים הפסדים רבים וקשים.

נראה שראשי איי.די.בי
עדיין לא מעכלים את הסחרור שהם נמצאים, ממשיכים לחיות בנהנתנות על חשבון המשקיעים,
עדיין לא מכרו את מטוסם הפרטי, עדיין לנים במלונות פאר, נהנים מנהגים פרטיים
וסועדים במסעדות של האלפיון, שלא לדבר על שכר מופקע.

מדוע הם ממשיכים
בעבודתם, אם הם לא מצליחים בעבודתם ?

יפה מצדם שהם ניאותו
לקצץ 15% משכרם ? ממש יפה !

מי בכלל ביקש מהם
להחליט על הקיצוץ ! שהרי בעוד שבועיים החברה כלל לא תהייה שייכת להם אלא לציבור
המשקיעים, אשר רווה מהם הרבה מאמרים, טיפוח וניפוח אגו ובעיקר רק הפסדים.