אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה כמו בכל יום, צוחק עם שפרה ליד השולחן כמו הכל יום, שואל אם אפשר לקבל קפה והיא עונה שהיא כבר בת 45 וכבר לו מזכירה שום דבר לאף אחד ..כמו בכל יום למרות שאני כבר לא שותה קפה והיא כבר מזמן לא בת 45.כשאני מתרחק היא אומרת "חפשו אותך ממשאבי אנוש, תחזור אליהם". לא מהרתי שום דבר טוב לא בא במעטפות חומות וגם לא ממשאבי אנוש. איך שהתיישהתי ,טלפון "שלום מדבר חושן ממשאבי אנוש" בקש שאבוא לפגישה אמרתי שאני קצת עסוק היום הוא התעקש וקבענו לעוד חצי שעה. אם יש מחלקהשאני מתעב בארגון הכלכלי בו אני חבר זו המחלקה הזו מנהלת סדנאות היזע של המאה העשרים ואחת. המחלקה שפתחה מיומנות בהגשמת החזון הכלכלי של הארגון, "קניה בזול מהעובדים ומכירה ביוקר ללקוחות".הגעתי למשאבי אנוש ,חיכה לי שם חושן שנראה בדיוק כמו שחשבתי רזה ,שער מסורק ,קר כמו צלופח, לא חלקלק כמוהו רק קר ולא נעים למגע, חולצה מגוהצת מכנסיים עם גזרה גבוהה,התיישבתי לא לחצתי ידיים, יש גבול. הוא התחיל מדבר על מדיניות החברה על ההמצב על היעדים ובסוף הוא אמר שנתקבלה החלטה לסיים את ההתקשרות ביננו. כל זמן שהוא דבר אני רק חושב איפה הוא איפה הוא הבן זונה שכל ים מחייך אלי במסדרון, מחליף דחקות בישיבות, ואין לו אומץ לעמוד מולי להביט לי בעניים ולהגיד לי אתה מפוטר .במקום זה הוא שולח את הדמוי איש הזה .