 בתגובה למאמר שפורסם בדה מרקר: משרד הבריאות הישעה רופא - ונכים בצפון נותרו בלי סיוע http://www.themarker.com/consumer/health/1.1815646
אחד הנושאים המכאיבים ביותר במערך הבריאות הציבורי הוא נושא "רופאים המאשרים אביזרים רפואיים".
מדוע בכלל משרד הבריאות העמיד התניה וקבע באמצעות שולחו מכון לואיס "רופאים מאשרים". מדוע בכלל נחוצים רופאים שכאלו?
האם רופא מומחה שעבר התמחות מקצועית נרחבת בתחומו ונבחן בבקיאות מקצועית בתחום עיסוקו, לא לפני שהוסמך לרפואה, אינו כשיר להחליט במקצועיות אובייקטיבית מהו האביזר המתאים עבור המטופל שלו?
האם זה נכון אתית להפוך רופאים שעיסוקם מקצועי לפקידוני רגולציה?
אם לא הייתי נתקל בזה באופן אישי ... הייתי נוטה לחשוב שרופאים, אלו הפועלים כמומחים בעלי הסמכה "לאישור אביזרים" במרכזי שיקום מקצועיים המופעלים על ידי בתי החולים, דואגים לבריאותו התקינה של המטופל ולטובתו, על בסיס רפואי מקצועי תוך התאמה מקסימאלית של הידע הצבור עימם למציאות הטיפולית הנדרשת למטופל. באחד מביקורי במרפאת שיקום נדרשתי להתאמת אביזר ובגלל בעיה מורכבת. בגלל בלבול מקצועי הוכנסתי לרופא משקם שכזה והוא סבר בטעות כי אני נכה צה"ל. הוא בדק אותי ומיד לאחר הבדיקה הפליא בשבחי אביזר שלדעתו המקצועית יתאים עבורי ויפתור את הבעיה המורכבת. "אני לא סבור שיהיה בעיה לאשר את זה" אמר כשפנה למלא את טופס ההזמנה עבורי. העמדתי אותו על טעותו וציינתי בפניו שאיני מטופל על ידי משרד הביטחון אלא על ידי משרד הבריאות. הוא מיד נזף בי ושאל: "למה לא אמרת לי את זה בתחילת השיחה" ובצורה לא מתנצלת בכלל אמר לי שהאביזר שדיבר עליו אינו עבורי וכי לא בטוח שיפתור את בעייתי הרפואית... פתאום מה שהיה בטוח בו ובמקצועית כפתרון הכי מתאים, כבר לא מתאים... חוות דעתו המקצועית התהפכה לגמרי.
בחוסר נעימות לאחר שהסברתי לו שאני סבור שדעתו השתנתה ובגלל שיוכי המגדרי התנצל בחצי פה ואמר: "אני לא יכול, לא יכול לאשר את זה ואני מבקש ממך לא להזכיר את השיחה הזו" בקריצה רמז, שאם אגיע לוועדת חריגים וכתמורה לשתיקתי יאשר שם את האביזר.
אם הרפואה הזו לא הייתה גורמת לכך שנאלצתי לעבור 2 ניתוחים מיותרים לא הייתי מתרעם ונזעק בנושא. |