שבת בבוקר החלטתי סוף סוף שהגיע הזמן לפנק את האוטו בסדור הניירת הזרוקה בתוכו, שהרי גננת היא גננת, לא הבנתי מה פרץ הבלבוסטיות הזאת שנחתה עלי, עד שהתגלגל לידי הספור הבא מתחת לספסל הימני:

שמש הכנסייה - סומרסט מוהם

יום אחד קרא הכומר של כנסיית סנט ג'ורג' לשמש הכנסייה שלו והודיע לו בצער רב שמועצת הקהילה החליטה שלא יתכן ששמש הכנסייה אינו יודע קרוא וכתוב. הכומר הציע לשמש שילמד, אך השמש אמר שהוא זקן מדי ושאינו יכול לעמוד במשימה. בצער רב נאלץ הכומר לפטר את השמש המסור והשמש המפוטר יצא מהכנסייה אבל וחפוי ראש. כל עולמו חרב עליו ולא ידע אנה יפנה, מה ייעשה ואיך יתפרנס.

במר ליבו רצה להדליק סיגריה והנה אין בכיסו סיגריות. חיפש חנות לממכר טבק ולתדהמתו גילה שבכל השכונה אין אף חנות כזאת.

ואז גמלה בליבו ההחלטה. במעט הכסף שקיבל כפיצויי פיטורין שכר חנות קטנה, קנה כמה קרטונים של סיגריות וגפרורים והחל במקצועו החדש - מוכר סיגריות.

בכסף הראשון שנכנס קנה עוד סחורה והעסק התחיל לשגשג.

לאחר מספר חודשים הרחיב את ההיצע בחנותו, מכר גם מקטרות וטבק ולאחר מכן גם עיתונים וגלויות. לאחר שנה התברר שהקופה מלאה, הוא שכר עוד חנות בשכונה אחרת וגם החנות השניה שלו שגשגה והכניסה עוד כספים.

בתום עשר שנים היה בעל שרשרת חנויות בכל העיר.

יום אחד נכנס לסניף הבנק שבו הכניס את כספו. מנהל הבנק קרא לו לשיחה ואמר: "אדוני, יש לך כל כך הרבה כסף בחשבון העובר ושב שלך... יש לי הצעות להשקעת כספך. אנא קרא חוברת זו ובחר לך את אפיק ההשקעה הנראה לך ביותר".

"אינני יכול לקרוא" ענה האיש.

"מנהל הבנק לא הבין והציע לו את משקפי הקריאה שלו.

"לא", אמר המליונר, "אני פשוט אינני יודע לקרוא, אף פעם לא למדתי".

"אדוני", אמר מנהל הבנק הנדהם, "עם כישרון פיננסי כמו שלך קשה לי לשער איפה היית היום לו ידעת קרוא וכתוב"

"אני יודע איפה", אמר המליונר בשלווה, "הייתי שמש בכנסיית סנט ג'ורג' עד עצם היום הזה".

וכמו שנאמר... הכל לטובה... ואין מקריות בחיים... מה שצריך לקרות זה מה שיקרה... אני מאחלת לי ולכולנו שתהיה שנה מלאה בהזדמנויות, שלא נפספס אותן, שנראה את האור ונהייה כמה שיותר אופטימיים.

גילה