כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    שיעורי בית - ידו הארוכה של בית הספר

    6 תגובות   יום שני, 10/9/12, 21:47

    שנת הלימודים תשע"ג שנפתחה עתה, מעלה שוב את שאלת שיעורי הבית. רבות דובר בהם – נחיצותם, הפיקוח על עשייתם, מקום ההורים ועוד – אבל מעט ראייה מערכתית-כוללת יש בדיונים הללו. שיעורי הבית הם נגזרת של מה שקורה בבית-הספר, וזוהי ההנחה שעל בסיסה יש לברר את הנושא.


    בבית-הספר הישראלי, בין כיתות ג' לי"ב, לומדים מדי שבוע 14-12 מקצועות חובה שונים. מרבית המורים נותנים לתלמידיהם שיעורי בית, ועושים זאת ללא רציונל מסודר ובלי הבחנה בין חשוב ומיותר, מעניין ומייגע, בדיוק כפי שאין רציונל מסודר לריבוי המקצועות שקבע משרד החינוך. הקורבן העיקרי של הפרוצדורה הרוטינית הזאת הם ההורים. לא ברור להם, כפי שלא ברור לבית-הספר, מה אחריותם לגבי השיעורים, כמה עליהם לעזור (או לעשות), כמה ללחוץ וכמה להתעמת. שיעורי הבית הם גורם למתח קבוע בין מרבית ההורים לילדיהם בגיל בית-הספר.


    "את לא אוהבת להכין שיעורי בית?", שאלתי את נכדתי בת ה-10, שנדרשה לכך לקראת מחר. "לא", השיבה בהתרסה, "ראית פעם מישהו שאוהב להכין שיעורים?...". התלמידים, כמו המורים וההורים, אינם יודעים בדיוק לשם מה ניתנים שיעורי הבית וכיצד הם אמורים להועיל. תלמידים רבים אינם מכינים, או מכינים כלאחר-יד, והבדיקה בכיתה – אם המורה אינה אוספת מחברות בכדי לבדוק לאחר השיעור – מעייפת ונטולת הקשבה. סוגיית שיעורי הבית היא חלק מן הדיון על עתיד בית-הספר והתאמתו לעידן הנוכחי.


    השינוי הדרוש בבית-הספר, אחד מרבים, הוא הפחתה רדיקאלית של מספר מקצועות הלימוד. המערכת המעודכנת לשנת 2020 תכלול: עברית, אנגלית, חשבון, חקר בינתחומי, יצירה ואמנויות, תרבות הגוף ושעות חברה. בחטיבת הביניים יצטרף לכך יום בשבוע של תרומה לקהילה, ובחטיבה העליונה – יום בשבוע של השתלבות בעולם העסקי-כלכלי. מי שיטרח לספור ייווכח, שאנחנו מדברים על 7 תחומי לימוד בלבד בבית-הספר היסודי, שאליהם יתווסף יום פעילות החל מכיתה ז'.


    הסיבה להשאיר ולהרחיב את לימודי השפות והחשבון כמקצועות העומדים בפני עצמם היא, שמיומנויות אלה הן תנאי לפיתוח החשיבה וללמידה של כל תחומי הדעת. השפה היא הידע החשוב ביותר שיש להקנותו ולהנחילו ברמה גבוהה לכלל התלמידים. הדלות הלשונית שאנחנו עדים לה היא מקור ברור לפיגור השכלתי לכולם, ובעלת תרומה שלילית ייחודית לפערים בין שכבות חברתיות. למידת השפות צריכה להיעשות באופנים מגוונים ואטרקטיביים, תוך הסתייעות בטכנולוגיות מתקדמות, שמשרד החינוך והמורים צריכים לשקוד הרבה על פיתוחם.


    בנקודה זאת אנחנו מתקרבים אל ההבנה מה יש לעשות עם שיעורי הבית. שלושת המיומנויות עברית, אנגלית וחשבון – ורק הן – מחייבות תירגול רב בבית-הספר ובבית. התלמידים והוריהם יכולים להבין את חשיבות התירגול באלה ולהסכים עם הדרישה. זה יעשה להם סדר.


    בהבדל מכך, למידה בין-תחומית חוקרת – למידה של סוגיות, בעיות, דילמות או שאלות – אינה מצריכה תירגול אלא יצירת עניין וסקרנות. תלמידים שעסוקים בחקירת נושא שבחרו, עשויים לקדם אותו ביוזמתם מחוץ לשעות בית-הספר, בהתאם למידת האטרקטיביות שנוצרה להם תוך כדי הפעילות. כך גם באמנות ויצירה ותרבות הגוף.


    שיעורי הבית נכון לעכשיו, אם להיות קצת בוטה, הם הזרוע הארוכה של השיעמום הבית-ספרי. עד שבית הספר לא ישתנה, גם שיעורי הבית יוסיפו להיות מעיקים, מבלבלים – וחסרי ערך.

     

    שנה טובה!

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/9/12 11:42:
      המקצוע החשוב ביותר שיש ללמד הוא - חשיבה עצמאית ואיך לעבוד, יותר חשוב מרוב המקצועות או כולם
        12/9/12 16:39:

      לאה יקרה,

      אני עוקב במידה מסויימת אחרי התגובות לפוסטים שפרסמתי, ואני רואה שאת מגיבה לעיתים קרובות. אני גם מסכם לעצמי, שבדר"כ תגובותייך הן מפרגנות.

      עם זאת, לדאבוני, אין לי זמן רב להקדיש לדמרקר קפה, ואני כמעט איני מצליח לקרוא דברים של אחרים (שיש בכמות אינסופית). אני גם ממעט להגיב. זה פשוט עניין של סדרי עדיפויות, וכאמור, זמני אינו מאפשר לי השקעה רבה כאן. 

      אני מפרסם לשתי מטרות: א. לאפשר לאנשים לעיין בגישה שהם יפגשו מעט במקומות אחרים; ו-ב. כעין ספריה של דברים שכתבתי.

      אקרא את הפוסט שהמלצת עליו.

      שנה טובה וכל טוב, אברהם.

        12/9/12 08:21:
      אין ספק שנושא שיעורי הבית תופס חלק משמעותי בדרך החינוך הבית ספרי. למען האמת, אני לא רואה בעיה במטלת שיעורי בית. אני אפילו חושב שיש בה תרומה לפיתוח החשיבה של הילד באופן עצמאי, לאחריות שהוא לומד לקחת על עצמו בביצוע המטלות וגם להבנה שהוא יכול וצריך לקדם את עצמו ואת הישגיו בדרך זו ומגיל צעיר. הבעיה נמצאת לדעתי במכלול הרחב של החינוך, ומה שמטריד אותי זה שהמערכת לא יוצרת אצל הילדים חווית חינוך וגירוי ללמידה. הילדים לא אוהבים לעשות את השיעורים, חלקם לא מרגיש מסוגל לבצע בכוחות עצמו ועם הזמן הפכה מטלת השיעורים להיות של ההורים. חלק משיעורי הבית הם לא תרגול, אלא חומר חדש שילדים צריכים להתקדם בו בלמידה עצמית. פה אני רואה את המערכת כבעייתית!
        11/9/12 22:51:
      לפני כמה שעות חזרתי מאסיפת הורים כיתתית של הבן הקטן שלי, היום בכיתה ו'. בנושא שיעורי בית המורה העלה כמה נקודות שחוזרות על עצמן כבר שנים: 1 - בגלל ריבוי החוגים אצלנו, יש נטיה "לדחוק" את בית הספר לסוף סדר עדיפויות. חשוב שהילד ילמד שעליו לבצע את המוטל עליו לפני שיתעסק עם חברים, מחשב וכו'. 2 - האחריות היא כמובן של התלמיד עצמו, ועל המורים לבדוק. לנו כהורים יש תפקיד להזכיר להם (בדיוק כמו שאנחנו מזכירים להם לסדר את החדר או לפנות את השלחן). במקרה שילד לא עושה שיעורים מספר פעמים ההורים יקבלו הודעה ועלינו לטפל בזה. 3 - המדיניות אצלנו היא שכמעט אין שיעורי בית חוץ ממקצועות אנגלית וחשבון כיוון שבמקצועות האלא נדרש תרגול כדי להתקדם. הילדים שלי לומדים במסגרות דתיות, ואישית אני שמחה שהם לומדים מגוון מקצועות ותחומים ומקבלים חינוך רחב ועשיר. כפי שציינתי, ברוב המקצועות האלא לא מקבלים שיעורי בית כך שאין כאן תוספת מתח או מחיר, רק רווח.
        11/9/12 17:53:
      בקשר להורים ושיעורי-בית : לו היית טורח לקרוא את הפוסט שלי על חינוך לאחריות, כפי שאני מתמידה לקרוא את הפוסטים שלך, ולא מחמיצה אף אחד מהם, היית יודע מה דעתי בקשר למקומם של ההורים בהכנת שיעורי הבית המוטלים על ילדיהם.
        11/9/12 16:58:
      לדעתי שיעורי הבית אינם רק לשם התרגול וההטמעה, אלא לפתח יכולת חשיבה אישית, ניסוח ברור של רעיון ברצף הגיוני..

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין