הרהורים
בבלוג שלי אכתוב על הרהורים שמדי פעם חולפים בראשי.
מדי פעם אני מוצאת מקומות חדשים ברשת שאני מחליטה להיכנס אליהם. ככה גם הגעתי למקום הזה.
יש אנשים שהכל פשוט להם. לוחצים על העכבר, מחליפים חלונות, רושמים את השם, שמים תמונה והופ הכל מוכן.
אצלי זה מורכב יותר. בדיוק כמו להכנס לדירה חדשה, שלוקח זמן עד שאני מצליחה לקבל מהקירות ומהחלל את תחושת הבית, כך גם פה לוקח לי זמן להבין מי נגד מי או בשפה שלי כיום: מי בעד מי ומה בעד מה.
אז לפני מספר ימים נרשמתי ומאז אני לא מצליחה להכנס לניק שלי.
אחרי יומיים נרשמתי בניק חדש. אפילו תמונה הצלחתי להכניס.
אני גם עונה כבר על הודעות.
ובאמת מתחילה לחוש פה נוח יותר ויותר.
חג שמח
באהבה
עופרה
פוסטים פופולאריים
-
מודעות עצמית
24/1/08 | 472 צפיות
-
ילד של שבת
1/4/08 | 5029 צפיות
-
הגליל חיכה לי
12/5/10 | 1421 צפיות
-
מדיטציה וצבעים
22/12/07 | 856 צפיות
-
פעם ראשונה
23/12/07 | 693 צפיות
-
מסיבת חתונה
13/7/08 | 844 צפיות
פוסטים אחרונים
- טיפה אחת קטנה 20/2/12
- אלוהים גם היה שם 16/10/10
- התחברות מחדש - תהליך של פעם בחיים 27/7/10
- צעידה 24/5/10
- הגליל חיכה לי 12/5/10
- שבת בחוף פלמחים 2/5/10
הרומן שלי עם אוכל (שוקולד)
|
נתחיל מזה ש... אני מאוד אוהבת לאכול. אם אפשר לאכול במסעדה טובה זה מאד משמח אותי, בדיוק כמו שכתוב על בני מזל שור: אוהבים את הנאות החיים. אבל, כששרית, מעיתון "ברומו של איזון" רשמה שגיליון חודש ספטמבר יתמקד באוכל, כמעט בכיתי. אוכל הוא חולשה לא פתורה אצלי וחשבתי שאני יכולה לכתוב רק על איך וכמה אני אוכלת בשעת כעס.
לא פעם מצאתי את עצמי נתונה בחמת זעם ורצה למקרר או למזווה להתענג על איזה שוקולד או מאכל מנחם אחר. האוכל בא לפתור עבורי בעיות רגשיות. (ועכשיו אני כותבת ומחייכת, כי נתתי כרגע לאוכל תפקיד של פסיכולוג. תודו שזה מצחיק).
דרכי הרוחנית התחילה לפני למעלה מעשר שנים. אז גם החלה הגמילה מאהבתי הבלתי נשלטת לשוקולד. עכשיו, כשאני חושבת על זה, אני שמה לב שעברו הימים שבהם חיסלתי יום אחרי יום חבילות שלמות של שוקולד. אני לא יודעת לשים את האצבע בדיוק על המקום שבו פורק הקשר ההדוק ביני ובין השוקולד, אבל בהחלט נעשיתי מודעת למה שאני אוכלת ומתי. וחשוב מזה - למדתי להיות סלחנית כלפי עצמי ולקבל את עצמי, גם בנושא האוכל ואני לא נלחמת בעצמי יותר כשמתחשק לי לאכול בגלל חוסר שקט. כמו שזה בא - כך זה הולך.
(מעניין שאני כותבת על שוקולד. שוקולד מחבר אותי לאהבה. וכשחסרה לי אהבה, השוקולד בהחלט מנחם. אפילו עשו על זה סרט בקולנוע. מומלץ בחום. http://www.fisheye.co.il/story_258 במקור: Chocolat במאי: לאסה הלסטרום תסריט: רוברט נלסון ג'ייקובס מבוסס על ספרה של ג'ואן האריס שחקנים: ג'ולייט בינוש, ג'וני דפ, ג'ודי דנץ', אלפרד מולינה, לנה אולין, קארי-אן מוס)
לדעתי, המודעות בהחלט יכולה להשפיע על התזונה, אם זו הדרך שעל פיה בוחרים לחיות. היום אני יודעת שהדיאטה מתחילה בראש ולא חשוב כמה מזון אמנע מעצמי, כל עוד אני חושבת את עצמי כשמנה, דבר לא יעזור. אולי ארד מספר קילוגרמים, אבל הם יעלו באותה המהירות שבה ירדו.
בסיכומו של מאמר אוכל לומר שהאוכל אצלי הוא כמו בן זוג לחיים. יש תקופות שבהן אני ממש מקפידה לאכול נכון. אלו הן תקופות קצרות מאד ואני לא מתמידה בהן. אני אוהבת לאכול. רואים את זה עלי. כשאני חושבת אוכל זה מחבר אותי לנשיות שלי, ואין לי הסבר מדעי או רוחני מדוע, ככה זה בחוויה שלי. אני אוהבת אוכל, לא חריף, אוהבת מתוק, מודה בזה ומשחקת באהבה שלי: או עם בן זוג או עם אוכל ולפעמים גם וגם. האוכל לפחות לא מאכזב....
בכלים הטיפוליים שלי ישנם כלים רבים ושונים לעזור לאנשים להגיע למודעות ושינוי בתחום התזונה. כדי להיעזר בכלים האלה צריך קודם כל לרצות לעשות שינוי. כפי שיכולתם לקרוא, אני אוכלת בשמחה, מחוברת לסליחה ברמה מסוימת ועדיין לא בדקתי על עצמי את כל השיטות. אז שיהיה בתיאבון.
המאמר פורסם באתר שלי
באהבה עופרה |
תגובות אחרונות
-
RONISAGIV
בתגובה על NLP לשיפור החיים
-
נ.י.ל.י
בתגובה על קידה שעירה
-
טאקילה
בתגובה על טיפה אחת קטנה
-
נ.י.ל.י
בתגובה על אלוהים גם היה שם
-
.רפאלה.
בתגובה על דבר בתוך דבר
-
רפאלה
בתגובה על לילה לבן
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על התגובה ותודה על הכוכב.
אחד קורא לזה שוקולד ואחר פחממות.
אבל בכל זאת לשוקולד יש את המקום המיוחד שלו.
באהבה
עופרה
יקרתי נגעת בנושא כאוב אצלי
אווץ'
הפוסט מעניין והנושא ניראה לי מוכר לכולנו
רק אצלי הפחמימות הן החברות, לא השוקולד
לא אוהבת מתוקים.
שוקולדים יכולים להשאר אצלי בארון שנים אבל פחמימות זה כבר נושא אחר...
נתתי לך כוכב ושתהיה לך שנה נפלאה.
האמת היא שהיום אני מכירה את שני הצדדים.
ואת השמחה של אכילת חפיסה בהנאה גדולה, תוך הפעלת כל החושים, אני אנצור איתי לתמיד. לא צריך לתרגל כדי לזכור.
באהבה
עופרה
תודה.
ואכן שתהיה 2008 נהדרת
באהבה
עופרה
מכורה לשוקולד שנים,
לא רוצה להיגמל, אך נמנעת מלהכניס הביתה.
יש כאלו שאוכלים קוביה, מכורים אוכלים חפיסה.
לחיי ההנאות הקטנות,
אהבתי את שקראתי...
שוקולדים עשירי קקאו
2008 נהדרת
היי טאקילה
שנה אזרחית טובה ומתוקה.
באהבה
עופרה
צודקת אחותי
המאמר נכתב לפני זמן רב והיום הדיאלוג שלי עם אוכל התחדש. עדיין לי תשובות להכל.
בכל מקרה להפוך את השוקולד לעונש זה ממש חטא.
באהבה
עופרה
הפוסט בניחוח שוקולד עשה לי חשק לזלול קוביה,
אבל אין לי שוקולד, אזל המלאי.
שנה אזרחית טובה ומתוקה.
עופרה אחותי
אין צורך לחסוך מעצמנו תענוגות קטנים
גם אני עם כל הדיאטה שלי מרשה לעצמי כל יום משהו מתוק
איך לא? מה, אני בעונש?
אוהבת אותך
בתיה
היי שאינה יודעת לשאול.
שמחה שהגעתי בזמן.
מאחלת לך בהצלחה בדרך.
באהבה
עופרה
אילנה, את נהדרת.
"אל תעליבו את האוכל לפני שאתם מכניסים אותו לפה"
מקסים. אימצתי.
באהבה
עופרה
היי רחל,
צר לי אם עוררתי את התאווה למתוק המתוק הזה.
והעיקר שנהיה רזות יפות ובריאות ואולי בסדר הפוך.
באהבה
עופרה
רינת,
כשאת מגיעה תודיעי לי ואכין לנו שוקולד. עכשיו זו תקופה של צנע
וחוץ מנוטלה שבא בממרח,
אין קוביות אצלי במטבח.
באהבה
עופרה
היי יעל,
האמת היא שגם לי יש רומן עם אוכל. השלתי מעלי לאחרונה הרבה ק"ג ועצרתי. אני מקווה שזו רק מנוחה, כי יש לי עוד מה לעשות בנדון.
תודה על הכוכב וחיבוק ענק בחזרה.
באהבה
עופרה
אן יקירה
תודה על התגובה.
וכן, נראה לי שאנחנו דומות וכשנחפש נמצא עוד דמיונות.
שתיהיה לנו שנה מתוקה וטובה.
באהבה
עופרה
וכמה שאת באת לי בזמן..
עם חומר למחשבה ולעיכול..
אהבתי את ההשוואה לבן זוג, כל כך נכון
וקל להתחבר.
ממחר, אהיה בת זוג ראויה יותר.
מבטיחה!!
תודה מעומק.
ב"ה
עופר'הלה חברה, תודה ששיתפת. כתבת אמנם על שוקולד אבל היו גם כמה שורות מאוד חושפניות.. אמיצה.
יש לי עצה טובה לכל מי שמתמודד עם קשיי ירידה במשקל.
"אל תעליבו את האוכל לפני שאתם מכניסים אותו לפה"
אם למשל הענקתם לעוגה את ה"מחמאה" - "איזו עוגה משמינה" אין ספק שהענקת התואר תעניק גם את התכונה.
יש לי עוד כמה עצות כמו הפרדה בין חלב לבשר (תכף יטענו שזה בגלל זיקתי למסורת...)
אבל לעת עתה אסתפק בעצה הקודמת - רק זיכרו איפה שמעתם זאת לראשונה.
אילנה שמול
קודם כל הזכרת לי שיש לנו באיזה ארון חבוי שוקולד.
מיד הלכתי להוציא אותו ממחבואו, והנה הוא כאן לידי.
מממ כמה שהוא טעים...
הפוסט שלך הזכיר לי את מחדליי
כנראה מחר אתחיל דיאטה (ואם לא מחר, אז מחרתיים)
תודה!
עופרה היקרה,העיקר זה כשאבוא לבקר
אצלך בבית אני יודעת שאוכל להתענג על שוקולד
מובחר ללא הגבלה....שנחליף את הכוכבים
לקוביות שוקולד - מה את אומרת.....נשיקולדה,ממני רינת
עופרה יקרה,
הרומן שלי עם מזונות ודיאטה עגום מעט.
כילדה וכנערה ,רקדתי שנים רבות ואפילו על במות.
בצבא (לבנון הראשונה....)למדתי , לצערי לאכול , והנחמה הייתה שלאחר השחרור חזרתי לגיזרה. א-ב-ל כיום , אחריי שנים לא פשוטות בגיזרת השמנות , ובעזרתה המדהימה של מירי בלקין (אשה יקרה והגונה במהות שלה) הצלחתי לזהות ולהימנע מצרות.......
לא , עדיין לא "ברבי" וכנראה שגם לא בקרוב , אבל פחות 2-3 מידות במכנס - זה אושר ענק.
האושר הכי גדול.
חיבוק וכוכב
יעל
עופרה היקרה,
גם אני שוקוהוליסטית...הבעיה החריפה לאחר שהפסקתי לעשן ומצאתי את עצמי מתמגנטת יותר ויותר לכיוון המקרר. אני אמביבלנטית כי מצד אחד רוצה להיות חתיכה ומצד שני מפרגנת לעצמי משהו טעים בפה...
בכל מקרה, אהבתי את הפוסט שלך...בין היתר כי הבנתי שאנחנו דומות למדי...
שתהיה לך שנה אזרחית טובה...מאחלת לך אושר בריאות ואת אותה יכולת שמאפשרת לך לעשות שהחיים יהיו טובים יותר - לך ולאחרים.
אוהבת
אן