כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סיפור אגדה

    פרופיל

    עליזהלה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארכיון

    בוקר טוב ויאטנם - תחבורה יבשתית

    22 תגובות   יום שלישי, 11/9/12, 18:49

    ''

     

    תחבורה יבשתית

     

    יומן המסע הזה מתחיל בסייגון שנמצאת בדרום ויאטנם - סוף העולם שמאלה.

    הפרק הראשון של הטיול עוסק רובו ככולו בתחבורה כי הרי להגיע לסוף העולם נדרשת לא מעט סבלנות ולא מעט מצלצלים בארנק.

    הגענו הנה אתמול אחרי 30 שעות בדרכים, חוויה מפוקפקת מאד.

    המראנו מנתב"ג ביום שישי בצהרים (חותמת ראשונה בדרכון), אחרי ארבע שעות טיסה קלה יחסית וצילום מרגש של שדות תחנות הרוח של אוסטריה, נחתנו עם השקיעה בוינה. (חותמת שנייה בדרכון).

     

    ''


    יצאנו מהשדה רק כדי להתמתח ולהתאוורר, חזרנו לבית הנתיבות לקנות מיץ וקפה במקדונלד ושוב נכנסנו - הפעם לעלות על טיסה שנייה (חותמת שלישית בדרכון).

    עכשיו כבר לקחנו כדור שינה קטן כי ציפתה לנו טיסה של 10 שעות במטוס 777 ענק עד בנגקוק. הכדור אכן עשה את העבודה, ישנו היטב בעוד המטוס חג מעל מרבית אסיה המרכזית ורק משחצה את הודו התעוררנו לארוחת הבוקר שלפני הנחיתה בבנגקוק .(עכשיו כבר זכינו לחותמת רביעית בדרכון).

     

    ''

     

    בבנגקוק אפילו לא יצאנו מבית הנתיבות אלא רק חיכינו עד הטיסה האחרונה לסייגון, (וחותמת חמישית בדרכון), טיסה של שעה וחצי והנה אנחנו בויאטנם. עוד כמה דקות של חששות, 50 דולר עבור ויזת כניסה, חצי שעה עיכוב עד לקבלת האישור (חותמת שישית ואחרונה בדרכון) ואנו ממהרים לבדוק האם קרה הנס ונוכל לחבור שוב אל התרמילים הגדולים שמהם נפרדנו לפני שלושים שעות בנתב"ג, אבל האוסטרים והתיאלנדים לא מפשלים, ממש לא יאומן איך זה עובד. 9 דולר למונית מרצדס מפוארת ואנו נופלים לשינה ארוכה במלון הראשון במסע.

     

    ''

     

    "בקר טוב ויאטנם" היה המשפט הראשון שאמרנו מיד כשפקחנו את העיניים, הרי אי אפשר להתחמק מהקריאה הזו של רובין ווילאמס בסרט המוכר ההוא והחיוך שעלה על פנינו דמה מאד לזה שלו. ממרפסת המלון שלנו בקומה החמישית מעל אחת הצמתים המרכזיות של מרכז העיר אנו עוקבים אחר התחבורה בעיר המוזרה הזו.

     

    ''

     

    "יש פה ארבעה-עשר מיליון תושבים ותשעה מליון אופנעים" מסביר לנו מקומי אדיב, וזה בהחלט ניכר. השדרות המרכזיות כוללות שלושה נתיבים לכל כיוון נסיעה וכביש שירות משני הצדדים שנועד לעצירה מהירה בלבד. לאורך הבניינים יש מדרכות רחבות מאד להולי רגל בלבד ומעבר להן בחזית החנויות משטח קטן לחניית האופנועים או האופניים וזה הכל. אין חנייה ברחובות ומעט מאד מכוניות בכביש, אין עגלות או רוכלים על המדרכות ומעט מאד פלישות של סחורות מחוץ לחנויות, אין מסעדות מאולתרות ולא מבשלות בקרנות הרחוב. מי שרוצה לעשות עסקים שיתכבד וירכוש/ישכור חנות מסודרת. כלי רכב המעטים העוברים בכביש הם ציבוריים (מוניות ואוטבוסים), אך מרבית התנועה היא אופנועים. אין טוקטוקים/ריקשות, אין עגלות רתומות לבהמות, אין אף סימן למגוון כלי התחבורה ההודיים, הכל רק אופנועים ומעט אופניים.

     

    ''

     

    אנו משערים שיש פה קנסות כבדים מאד על חניה במקומות אסורים כי המקומיים מקפידים לחנות רק במגרשים המוקצים לכך ומשלמים כיאות בכניסה. בכלל, הסדר והארגון של התחבורה כאן מפתיעים לטובה. כמות התנועה שעוברת בכבישים היא מדהימה, אין פקקים ואין אלימות של נהגים, הכל זורם ורגוע. יש יחס סלחני להולכי רגל החוצים את הכביש, יש פניות חופשיות ימינה שמקלות על התנועה החוצה, יש פניות שמאליות חופשיות ונהגים אדיבים שמאפשרים אותן מתוך הבנה שכך מתקצר לכולם הגל הירוק ברמזורים, יש הבנה וסלחנות לאלו שיורדים לנתיבי השירות, לאלו שעולים למדרכות, אפילו לפניות פרסה על קו ההפרדה הרציף שבמרכז הכביש.

     

    ''

     

    מבט מרוכז בדבוקת מאה האופנועים המחכים לאור הירוק שברמזור (כן, ספרתי...) הסבלנות מאורגנת ויעילה יכולה להרשים כל מבקר מזדמן. האדיבות המפתיעה הזו אינה מלווה בצפירות אינסופיות ובעיקר מורגש פה איזה סדר וארגון של אנשים שחונכו להתחשב באחרים כדי שכל המסה הזו נוע תנוע בסופו של דבר. אין ספק שלהודים יש הרבה מה ללמוד מסייגון.

     

    ''

     

    אחר הצהרים מציף את העיר גשם פתאומי, אנו נבהלים להסתתר מתחת למטריות אבל המקומיים לא מתרגשים כלל, הם פורשים על עצמם ועל האופנוע שכמיות ניילון צבעוניות שמוחזקות מתחת לקסדות ומתנופפות לכל עבר וממשיכים לדהור כאילו כלום. הגלגלים הדקים של האופנועים חוצים את השלוליות העמוקות בלי בעיה שהרי העיר הזו השקיעה בתחבורה אך כנראה נכשלה במערכת הניקוז שלה. גם אנחנו גילינו שכדאי להחליף את המטריה חסרת היעילות בשכמיות מנוקדות ממיטב האופנה המקומית ובעיקר כשאתה מנסה לחצות את הכביש וכל האופנועים מתיזים עליך את רסס המים הלא מנוקזים.

     

    ''

     

    מול המרפסת של המלון שלנו יש בית ספר. עם הקפה של הבוקר אפשר לספור את כמות האופנועים המביאים את הנערים והנערות ללימודים, בין שש וחצי לשבע בבוקר עצרו ליד השער אופנועים רבים מכדי שאוכל לספור והכל בשקט, שום צפצוף ואף תאונה, אפילו לא תקלה אחת, מדהים. בשבע ודקה ננעל השער והמאחרים הועמדו להרשמה לפני שהורשו להצטרף לכיתה. גל האופנועים פסק באחת ועבר לשדרה המרכזית, ההורים ממשיכים מכאן לעבודה.

     

    ''

     

    מהצד השני נפתח השער של הגן, עשרות אופנועים מורידים את הקטנים ליום הלימודים שלהם ונעלמים בלי בעיה, אני נזכרת ב"סיבוב" של הבוקר מהמולדת הרחוקה: שלושה בתי ספר, פחות מקילומטר אורכו של המסלול, שעה וחצי של פקק ועצבים וכעסים... שום דבר שמזכיר "נשק וסע", אין ספק שהפתרונות של העולם השלישי מנצחים את השיטה !

     

    ''

     

    טוב, ואם צריך אופנוע אזי נדרשת גם אופנה לכל החגיגה, ובכן אין על הויאטנמים ביצירתיות ומקוריות לפחות כל עוד זה נוגע לקסדה. ראשית כל הקסדות כאן הן "קסדות חצי", אך אין הן חייבות להראות כקערות הפוכות, נהפוך הוא, אופנת הקסדות על שלל הצבעים, המצחיות והבדים השונים העוטפים אותן - ממש מרנינה את הלב- חגיגה של צבעים, מדבקות מחייכות מכל המינים, מצחיות מצחיקות הדומות ל"קסקט" של Bazooka joe הזכור לטובה, הרטרו במייטבו והמראה משובב.

    (וחבל שלא יכולנו להביא כמה ארצה בעיקר שמחירן הוא רק שלושה וחצי דולר ליחידה...) 

     

    ''

     

    כל מי שחולם על אופנוע (וההורים ההיסטריים שלו לא מאפשרים לו...) יכול לנהוג פה בקלות ובמחיר מצחיק ממש. אולי הפתרון הזה היה יכול להתקיים גם אצלנו אם רק היו מוזילים באופן משמעותי את מחירי הביטוח של הדו-גלגליים ומייקרים את מחירי הארבע גלגלים כך ש"הכסף ידבר".

    לשר התחבורה הפתרונות...

     

    ''

     

    המשך יבוא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/3/17 15:07:

      נחמד מאוד לקרוא את הפוסטים שלך.
      כאשר מתכננים טיול למזרח אז חשוב לשמוע חוויות ממקור ראשון. 

      אה הבנתי מדוע נעלמת
        14/9/12 16:50:
      מהנה.
      לטיול מסקרן לקחת אותי. תודה על החוויות. שנה טובה וחג שמח
        12/9/12 20:26:
      תענוג להשתתף איתכם בהרפתקאות. תעשו המון כיף!!
        12/9/12 17:07:
      אח'צ טובים ויטנאם, (ולך עליזהל'ה ג...ם) ככל שירבו המכשולים, כך יתגברו העינוגים, אנחת הרווחה שהגעתם סוף סוף למלון, כמעט ואפשר היה לחוש בה מבעד החלון, מעניין מה יסופר בפרקים הבאים , בפרק הזה תארת בכשרון, תחבורה ופלאים, אני מזהה כמה תמונות,(מלבד התמונה שאת מופיעה במלוא תפארתך) שצולמו בעין מקצועית של בן זוגך, גם התמונות שאת צילמת , עושות את שלהן, וכשהן שזורות בתאורים שכה היטבת לתארם, אני מרגיש שזה רק פרק בסיפור שעוד לא תם, שתהיה לך ,, לכם שנה על הכיפאק, בחיבה וידידות אשר
        12/9/12 15:02:
      וואו איזה טיול עליזלה, מסרי ד"ש להו צ'י מין... ושנה טובה.*
        12/9/12 10:20:
      איזה כייף לטייל אתך בעולם, דרך המלים.
        12/9/12 08:37:
      גוד מורנינג ויאטנאם.
        12/9/12 07:31:

      כייף לכם להיות שם

      וכייף לי, מאוד, לקרוא.

      מחכה לבאות.

        12/9/12 06:39:
      עשית אותי מקנאה על הבוקר... עוד מעט רכבת ובוקר טוב תל אביב ......
        12/9/12 06:04:
      כייך לכםםםםםםםם
        11/9/12 23:24:
      מקנא
        11/9/12 23:00:
      כיף של פוסט...!! מעורר תאבון לדבר האמיתי...הטיול בארץ הרחוקה ההיא..!!
        11/9/12 22:13:
      הרגשתי כאילו ארזתם אותי בתרמיל. איזה התחלה נהדרת. הכובע - מדהים עליך עליזה,לה והצילומים משגעים. נשיקות רבות לכם לדרך האושר הממתינה לכם
        11/9/12 21:21:
      איזה כיף !!!!! עם התאור שלך אני מרגישה קצת אתכם (הרבה בלב). עוד עוד...
        11/9/12 21:07:
      מדליק! שנה טובה, ומחכה לעוד!
        11/9/12 20:41:
      לא קלה היא לא קלה דרכינו...... ובכל זאת עושה רושם שאתם נהנים. שנה טובה.
        11/9/12 20:32:
      קראתי בכיף!
        11/9/12 19:51:
      איזה כיף..מה עברה שנה?
        11/9/12 19:37:
      תהנו
        11/9/12 19:23:
      איזה יופי. תיהנו המון:)