כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    איך מוזילים את מוצרי המזון שבפיקוח? רק באמצעות ערבות הדדית בינינו

    0 תגובות   יום רביעי, 12/9/12, 23:27

     המחירים המאמירים הם יריקה בפרצוף של כולנו. מי יורק עלינו - אנחנו בעצמנו.


    תגובתי:

    בערב ראש השנה תשע"ג, תהיינה משפחות שלא תוכלנה להרשות לעצמן לחגוג, לאכול סעודה חגיגית לא כל שכן לארח קרובי משפחה או חברים.


    מצבה הכלכלי של כלכלת ישראל עודנו שפיר, למרות שהמשבר העולמי מזדחל אט אט גם אלינו.

     

    אבל יותר ויותר מאיתנו, האזרחים, הצרכנים, בעלי המשפחות ומשלמי המסים,  לא צריכים להמתין לירידה בקצב הצמיחה או להרעה ביחס חוב תוצר ולגזירות כלכליות נוספות שינחתו עלינו אחרי החגים, כדי להרגיש בכיס את המשבר.

    אנחנו כבר חיים אותו כאן ועכשיו.

    זה כואב בכיס ועבור רבים אחרים – זה כבר מורגש במקרר ובאוכל.


    יוקר המחייה  הפך למכת מדינה. הוא מגדיל את הפערים הכלכליים והחברתיים,  משעבד אותנו לעבודה ולהקרבת קורבנות אישיים ומשפחתיים גדלים והולכים, רק כדי שנוכל לגמור את החודש, וגם – מותר להודות – הוא פשוט מרגיז.

    המחירים המאמירים הם יריקה בפרצוף של כולנו. של המחאה החברתית, "עליק",  בפרצוף של וועדת טרכטנברג ושל כל וועדות המשנה שהתפצלו ממנה, ואפילו של העיתונות הכלכלית החוקרת והמדווחת.

     מי יורק עלינו?  אנחנו בעצמנו. 


    אבל עבור יותר ויותר משפחות, מחירי מוצרי המזון בכלל ומוצרי המזון הבסיסיים שבפיקוח, הן לא עניין מרגיז, או מקומם, אלא עניין של פיקוח נפש של ממש.


    תשאלו את עצמכם, כל אחד מאיתנו, מה יש לנו כרגע במקרר ובמזווה. ממש עכשיו.
     מן הסתם, יש בו כרגע מספיק מזון כדי להאכיל 10 אנשים ליומיים-שלושה. ברוך השם.

    אבל אם הההתייקרות של מוצרי המזון תימשך ובמקביל המשבר הכלכלי יחריף, אתם עלולים למצוא את עצמכם בחברתם של מאות אלפי משפחות בישראל, שבהן מתקשים ההורים להירדם בלילות, כיון שלא ברור להם מה יהיה להם לתת לילדים לאכול למחרת, או לאלו העסוקים בחישובים , כמה פעמים בשבוע לאכול בשר ולהבדיל – אולי פשוט לאכול יותר לחם אחיד וממרגרינה,  העיקר למלא את הבטן.

    בשפת הסטטיסטיקה היבשה,  מכנים את זה "חוסר ביטחון תזונתי" ועל פי נתוני הביטוח
    הלאומי 19% - 23% ממשקי הבית בישראל חיות את המציאות העגומה המסתתרת מאחורי המינוח הסטרילי הזה,  חוסר ביטחון תזונתי.


    לכאורה, הפקעת קביעת המחירים של מוצרי היסוד מידיהם האכזריות וחסרות הסנטימנטים של כוחות השוק החופשי, והכנסתם לפיקוח ממשלתי, אמורים היו להבטיח שלפחות בכל הקשור ללחם אחיד, ביצים,  חלב שמנת ועוד כמה מוצרי יסוד – מחירם יהיה שווה לכל נפש, תרתי משמע.

     

    אבל הקונספצייה  נכשלה כישלון חרוץ.


    הנה תחום בו הממשלה,  הדוגלת בדר"כ בכל מאודה בשוק חופשי, בעיקרון היד הנעלמה  ובניאו-ליברליזם,  מציבה קווים אדומים ומלאימה דה-פקטו את מוצרי היסוד שבפיקוח, מתוך הבנה שאין להשאיר, או יותר נכון להפקיר, את הצרכנים בידיהם של היצרנים, המתווכים והמשווקים.


    חוקים עברו, וועדות הוקמו, נוסחאות מורכבות לקביעת המחיר הסופי לצרכן נקבעו ומנגנוני פיקוח ואכיפה הוקמו.

    והתוצאה?  עגומה.
    המון עשייה, אפס תוצאות. אפס? בעצם המצב רק מחמיר והמחירים מוסיפים לעלות.


    -למרות הפיקוח, מחיר הלחם בישראל יקר משמעותית בהשוואה למחירו בעולם. גם החלב ומוצריו.
    -כתב אישום חמור הוגש כנגד 7 מאפיות גדולות בגין קרטל לחם. כתבתי על זה כאן.
    - משרדי ממשלה "סוגרים" דילים עם יצרנים, במסגרת תן וקח ציני, הכולל הוצאת מוצרי יסוד ממנגנון הפיקוח והתוצאה – עלייה דרמטית במחירים.
    -משרד האוצר מאשים את משרד התעשייה והמסחר ולהיפך.
    -אותו משרד אוצר סוגר גם דילים עם אותו תמ"ת, המנוגדים לאינטרס הציבורי הרחב.
    - מבקר המדינה מתריע, אבל מי עוצר לרגע וחושב מה קורה כאן? אז הקוטג' התייקר בשקל ועשרים, והלחם עלה בתשעים אג'. ביג דיל?   חוסר ביטחון תזונתי – זוכרים?
    -המלצות וועדת טרכטנבאג בתחום מחירי המזון מעלות אבק. גם אם ייושמו ספק אם יעזרו.
    -וועדת משק החלב וועדות אחיות נוספות בתחומי המזון והתוצרת החקלאית מתקשות למלא את תפקידן, כיון שבראייתם מתקיים משחק סכום אפס, בו הרווח של הצרכן יבוא בהכרח על חשבון הרווח של הרפתן, או הלולן או החקלאי.
    - לפעמים, נראה אפילו שגופים ממשלתיים מעניקים לגיטימציה להעלאת מחירים של מוצרי המזון, כולל המוצרים שבפיקוח, כדי להגן על גורמי הייצור. 

    ככה זה כשכל אחד מסתכל על החיים דרך החור הצר בגרוש שלו.
    - רשתות המרכולים טוענות שכל הוזלה נוספת תפגע במרווח המצומצם גם כך שלהן על מוצרי יסוד.

     


    אפילו פיקוח ממשלתי הדוק, לא מצליח לעמוד בפרץ, מול הלחץ של כל הגורמים בשרשרת הייצור להעלות מחירים. 

    הממשלה עצמה מפוצלת, מנסה לרצות את כולם וזה לא קל.

    יש לה אחריות כלפינו הצרכנים, אבל גם קלפי המגזר החקלאי וכלפי יצרני החלב והלול.

    כתבתי על זה כאן: מדינה אוטואימונית - החגים בפתח, זמן לחשבון נפש.


    אז מה עושים?

    עד שלא נבין שכולנו בסירה אחת, שאין כאן מנצחים ומפסידים, כיון שבסיפור הזה כולנו מפסידים ביחד, עד שלא נפנים את התלות ההדוקה בינינו – שום דבר לא ישתנה כאן.

     
    המציאות אכן מורכבת וצריך לדאוג לכולם, גם לצרכנים, אבל גם לשרידות העסקית של היצרנים והמשווקים.

     
    אבל חשוב להבין שכולנו קורבנות של השיטה הקלוקלת הזו, פרי של יחסים שבורים בינינו.


    -האם רשתות המזון, או היצרנים ירוויחו מגידול במימדי העוני בישראל ומירידה בצריכה הפרטית?
    ברור שלא, בדיוק להיפך. 

    הגידול בפערים הכלכליים ובמימדי העוני רע מאוד למשק, לכלכלה, למגזר העסקי ולעשירים.


    בנוסף, בחנות הזו אתה בעל הבית, מקווה להרוויח כמה שיותר לעצמך.

    אבל צא החוצה ולך 20 מטר ימינה, או שמאלה וכנס לחנות אחרת – הנה כאן אתה כבר הצרכן,

    מלין על יוקר המחייה , מהסס אם לקנות ומקטר.


    איך אומרים הילדים: "הכל חוזר אליך ו....." .

     
    ככה זה בעולם הגלובלי והמקושר, בו כולנו תלויים זה בזה, אפילו בעל כורחנו.

     
    ואיך אמורים להתנהג אנשים התלויים זה בזה ומצויים ממש בסירה אחת?

    באטימות, שרירות לב ותאוות בצע?  או בהתחשבות, נכונות לוויתורים ובערבות הדדית?


    על רקע המצוקות הכלכלית והחברתיות וההרעה הצפוייה במצבו של המשק, עלינו להפנים כי לערבות הדדית בינינו יש ערך כלכלי אדיר ולפיכך היא צו השעה.

     
    ערבות הדדית תפחית את יוקר המחייה בצורה משמעותית, כתבתי על זה רבות בפוסטים קודמים.

     

    את הרגולצייה, שתמיד אפשר לעקוף ולשנות, תחליף רגולצייה עצמית, של כולנו כלפי כולנו, מתוך תחושת אחריות, הזדהות ושותפות גורל.

     
    יהיה הרבה יותר זול לחיות כאן ואת השיריון שכולנו עוטים על עצמנו מחוץ לבית, כדי לשרוד בסביבה עויינת, נחליף בפתיחות, שיתופי פעולה, חיי קהילה משותפים וגם – ארוחות חג משותפות וברוחב יד ולב.


    צריך להתחיל בזה מייד ויפה שעה אחת קודם.

     

    הבעייה איננה בשוק החופשי, אלא בטבע האדם:
    אם נשנה את היחסים בינינו מיריבות, תחרות חסרת רסן ואטימות , לחיבור  איחוד כוחות וערבות הדדית בינינו, נפסיק לחשוש מתוצאות ההרסניות של כוחות השוק החופשי ומהפקרת המחירים של מוצרי היסוד ל"יד הנעלמה".

     

    השוק החופשי יכול להמשיך להתקיים,  רק שהוא יהיה חברתי יותר באופיו, רגיש יותר לצרכים הייחודיים של  כל אחד ואחד ויעיל הרבה יותר. 
    מי צריך להשתנות? אנחנו


    עד אז  וכיון שמדובר במוצרי מזון חיוניים ובסיסיים, תפקידה של המדינה להפעיל את מלוא סמכויותיה וכוחה, כדי להחזיר את הסדר על כנו ולהוזיל משמעותית את מוצרי המזון שבפיקוח.
    כיון שמדובר באוכל נפש, המדיניות צריכה להיות של Zero tolerance  .

    אנחנו כבר בזמן פציעות...... וכולנו מפסידים ונפגעים מהמצב הנוכחי.

     

    ציטוט פשוט ויפה מן המקורות, באותו עניין:
    "אִם רוֹדֵף אַחַר

    שֶאֵינוֹ שֶלּוֹ, 

    שֶלּוֹ מְאַבֵּד,

    וְהָאַחֵר

    לֹא מַרְוִויחַ".

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין