בואו ליום כיף
הסיפור הזה יתחיל מהסוף. אני לא צריכה לעבור ניתוח כריתה מלאה של השד. הרופאה טעתה. ועכשיו נתחיל מההתחלה . סדרת הטיפולים האינטנסיבים שלי מסתיימת ואני נפגשת בימים אלה יותר עם רופאים על מנת להחליט על המשך טיפול. אודה ואתוודה שמתחילת התהליך לא רציתי יותר מדי להבין לשאול ולדעת על כל פרטי התהליך או הטיפול. שמתי את מבטחי ברופאים, והם אכן מקצועיים מאד ונחשבים כמעט לטובים ביותר, כל אחד בתחומו. כרגע משנסתיים ״הסרט הנע״ ובשלב זה יש כבר יותר אפשרויות , יש צורך בשיחות יותר ״מעמיקות״ עם רופאים. מעולם לא אהבתי ללכת לרופא ובכלל באופיי אני לא אדם של התלבטויות. אני אוהבת תהליכים של קבלת החלטות. בהתבסס על גישתי כאדם שגם נותן שירות אומנם בתחום חשוב פחות , הנחתי שהרופאים יחשפו בפניי את האפשרויות לבחירה ויציינו יתרונות וחסרונות. טעיתי ובגדול! רופאים ובעיקר רופאים ש״נחשבים רופאים טובים״ מאבדים את אנושיותם במהלך צבירת התהילה. ראשית הם מפתחים מאניינות כשל פרימדונה: מזגן בטמפרטורה מתאימה, דיאט קולה עם כוס זכוכית על השולחן, תיקים מסודרים לפי סדר מסויים מאד אחרת הם ״לא מצליחים לעיין בהם״. חמור מכך הם מאבדים את הפן האנושי שאולי היה קיים בהם פעם. רופאים כאלה עונים לך על שאלה ששאלת בחלקיות רבה, לא מסבירים לך נושא שלא ידעת לשאול עליו,( כי במקרה אתה עוד לא כתבת דוקטורט על הנושא )אבל קשור מאד למקרה שלך. יש להם נטיה להיות חביבים כשאתה מגיע אליהם באופן פרטי אך דרך מערכת בתי החולים זמן ההמתנה אליהם הוא מעליב ומזלזל וזמן ההתייחסות שלהם כלפיך קצר להחריד. את בסך הכל אחת מאלף שהם רואים ואל תנסי לבלבל לנו במוח יותר מדיי.. וכך מצאתי את עצמי אחרי הרבה ביקורים אצל יותר מדיי רופאים די מיואשת. הבנתי שהרופאה שלי מאמינה בעל ליבה ודעתה המקצועית כי יש לעקור את הרע מהשורש. הרופאה שאליה הלכתי לחוות דעת נוספת שללה זאת וטענה שזה אינו מצב של חיים ומוות ולכן ניתן להסתפק רק בהקרנות והמשך טיפולים. הפרופסור המנתח לא רצה כלל לענות על שאלות ששאלתי כי לא שאלתי באופן מקצועי לטעמו או כי סתם לא היה לו מצב רוח. הפלסטיקאי שאליו הופנתי על ידי הפרופסור טען שאני צריכה דעה נוספת ולגבי הניתוח הוא אינו יכול לערוב לשום תוצאה ושגם אינו יודע באיזו טכניקה ישתמש בניתוח. תתעוררי ותגלי מה נקרא! הרופאה שלי כשחזרתי אליה טענה שהרופאה שנתנה חוות דעת פשוט לוקה בהבנת הנקרא ושאינה קוראת את התוצאות נכון. סיימתי את סדרת הביקורים אתמול בשעה 16:15 בידיעה שאני צריכה להביא תוצאות נוספות מאסותא ואז יערך קונסוליום נוסף ותינתן החלטה אבל ב98% התוצאה תהיה - ניתוח כריתה. וכך לאחר 10 ימים שבהם כבר בהם חטפתי דיכאון ,צברתי כעס ותסכול התחלתי להשלים עם העובדה , הכנסתי אותה ללו״ז והודעתי לבעלי אל תדאג נתמודד. חצי שעה אחר כך אנו מקבלים טלפון מהרופאה שלי ובו היא מודיעה לי שהיא מתנצלת על הטעות אבל אין צורך בניתוח ושנמשיך בהקרנות. אודה ואתוודה שמרב שמחה לא שאלתי עדיין את כל הפרטים אבל הבנתי את העיקר. זאת היא שטעתה בהבנת הנקרא והציצי היפה שלי ניצל. הסיפור שלי נגמר בסוף שמח. אני שמחה לחזור ולהיות חולה בסרטן השד לעבור טיפולים הקרנות בדיקות ושהיה אינסופית באזור הפנאי והבילוי בבית החולים. העיקר לא ניתוח והעיקר לא לעבור תהליך שאני לא שלמה עימו . חשוב היה לי לקבל את האישור הסופי דווקא מהרופאה שלי. למדתי שאני כן מקבלת סמכות אך קשה לי עם יחס מזלזל ומתנשא. כואב לי על כל אותם חולים שמזלם לא שפר עליהם והם נאלצים לעבור תהליכים כואבים או סוף לא כל כך שמח. אני מאחלת לכולנו לא להגיע למצבים שבו אנו תלויים בחוות דעתם של מומחים לא אנושיים.
|