כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    משרד החינוך – במקום להודות בטעות, מאשימים את בתי-הספר

    3 תגובות   יום שישי , 14/9/12, 13:04

    לאחר בקורת עזה ומתמשכת כנגד תרבות הבחינות של משרד החינוך בשלוש השנים האחרונות – הופיע עתה חוזר מנכ"ל (תשע"ג/1ב). בכדי להאמין למהפך המתרחש מול עינינו, אצטט מתוכו קטעים אחדים: "המבחן הוא אמנם כלי אחד בלבד מבין הכלים הללו [להערכה ובקרה], אולם לאחרונה חל בו שימוש רווח, לעתים יתר על המידה ולעתים שלא בהתאמה לגיל הלומדים. יודגש כי לשימוש תכוף במבחנים [...] עלולות להיות גם השלכות שאינן רצויות. [...] אף שהמבחן הוא כלי אחד מבין רבים, יש לו עוצמה רבה. לעוצמה זו עשויות להיות גם השלכות שליליות. יצירת אווירה מתוחה סביב נושא ההערכה בכלל וסביב המבחנים בפרט ושימוש תכוף מדי במבחנים – במיוחד בגיל הצעיר – עלולים לגרום לנזק רגשי, חינוכי ולימודי. הדבר עלול לגרום לירידה במוטיבציה הפנימית ללמידה" ועוד כיו"ב.


    שר החינוך שהחל לכהן באפריל 2009 הביא עמו למשרד את המנכ"ל שושני, שהביא עמו את התפיסה האומרת: הצלחה=תחרות=מדידה כל הזמן=הישגים בבחינות. תפיסה זאת הנחיל ללא קושי לשר הנכנס, שקיווה להישגים קלים ומהירים. אותו מנכ"ל-לשעבר אמר לאחרונה על סער, שהוא שר החינוך הראשון מזה שנים "שהצליח ליישם תוכנית אסטרטגית מאתגרת עם יעדים ברורים" ("העיר" מוסף חינוכי 23.8.12) – שיש למדוד אותם כמובן שוב ושוב.


    הנה הרעיון מפי כבוד השר עצמו: "בתכנית מקיפה שהצגנו לממשלה ולכנסת באוגוסט 2009, חודשים ספורים לאחר כניסתי לתפקיד, הצבתי יעדים מדידים למערכת. אני מאמין שללא יעדים מדידים לא ניתן לחולל תהליכי שיפור ושינוי. […] תכניות עבודה שמבוססות על סטנדרטים, יעדי ביצוע והצלחה הן הדרך לשיפור המערכת החל מכיתת הלימודים בבית הספר היסודי". ובהמשך: "התפיסות ששמשון [שושני] הביא ושאותן חלקנו, שכל דרג בהיררכיה הוא אחראי על התוצאות והוא מחויב לתפוקות ולתוצאות. [...] אנו רוצים שיטה שהיא מכוונת תוצאות, שיטה שבבסיס שלה יעדים מדידים" (נאומו בטקס חילופי המנכ"לים 31.10.11). שר החינוך הוא האיש שהשקיע אותנו באובססיה של מדידות ומבחנים שלא נודע כמותה. ובכן, דבריו של חוזר המנכ"ל מכוונים בעצם אל גדעון סער, שר החינוך עצמו.


    אולם הוא אינו מתנצל, לא על שיעבוד התלמידים והמורים במשך שלוש שנים תמימות, ולא על סכומי עתק שהוצאו על הבחינולוגיה. במקום זאת הוא מציג את בתי-הספר והמורים כאשמים: "חל שימוש יתר-על-המידה". אדוני השר, אתה האיש! אתה השתמשת "שימוש יתר על המידה" ביעדים המדידים. עמוד בפני הציבור ואמור בקול: טעיתי! אל תסתתר מאחורי מילים נפתלות של הטקסט, אלא הסבר מדוע נדרשת פתאום לחוזר כזה, שבאמצעותו אתה מנסה כנראה לסגת מן המדיניות הכושלת שהצגת לממשלה ולכנסת לפני 3 שנים. זה לא סיפור פשוט.


    כדאי לדעת: בבתי-הספר האנתרופוסופיים אין כלל מבחנים ביסודי, וכך גם בחלק מבתי הספר הדמוקרטיים. מסתבר שלא נגרם כל אסון. להפך. המורים מכירים את תלמידיהם, ובמקום לעסוק בבחינות סטנדרטיות (כיתתיות, בית-ספריות או חיצוניות) הם פנויים לראות את הילדים. זאת סיבה מרכזית לנהירה שקיימת בכיוונם או בכיוון בתי-ספר דומים להם. ציבור ההורים לא המתין לחוזר המנכ"ל; הוא מכיר על בשרו את היבטיה הקשים של תרבות הבחינות, ומנסה להימלט ממנה כמו מאש, ועדיין יש לו ממה להימלט. מסתבר, שאחרי כל המלל המלוקק של החוזר, נשארו בו בכל-זאת המבדקים של כיתות א' (א'!), ב' ואילך, וכן האפשרות להטיל על התלמיד בעל-יסודי שלוש (3!) בחינות בשבוע. הנה לנו קווים לדמותו של החינוך הציבורי.


    מה אמורים לעשות עתה המנהלים והמורים? האם יזנחו באחת את כל התורה שהרביצו בהם בקנאות שלוש שנים? הנה הנחייה עבורם מתוך החוזר: עליכם להימנע מ"שימוש יתר במבחנים פנימיים כהכנה למבחנים חיצוניים". נו באמת... הבל הבלים. "אלוהים מרחם על ילדי הגן", כתב עמיחי, "פחות מזה על ילדי בית-הספר". הרבה פחות.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/9/12 11:36:
      ראוי לשים בראש מערכת החינוך - "איש חינוך" על דרך החיוב
        15/9/12 17:39:

      צטט: דוקטורלאה 2012-09-15 15:31:33

      המורים זועמים שהוראות כאלה הגיעו אליהם מהתקשורת. מבחנים, בחנים וכל מה שקשור בקבלת מידע על הידע, הם חלק מהלימוד. מה שקובע זו הכמות, דרכי המבחנים, שיטות ההערכה ועוד. לעבור מהצפה במבחנים לסילוקם הגמור היא שטות. בתי ספר ללא מבחנים מלמדים גם בשיטות אחרות. העדר המבחנים אצלם היא חלק מדרך ההוראה. בבתי הספר הממלכתיים היתה נהוגה שיטת מבחנים רציונלית, לא הייתה הגזמה במספר המבחנים וכמו כן לא במספר הבחנים. אם התלמידים לומדים לקראת בחינות בגרות, (להן אני מתנגדת) עליהם לדעת לכתוב בחינות ראויות, אין להגזים אך גם אין לבטל לחלוטין.

       

      מסכימה!

      אין ספק שאתה צודק באשר למינון המוגזם ביותר של מבחנים מגיל צעיר מאוד. יחד עם זאת גם אני חושבת שהדרך של החינוך עם אפס מבחנים היא דרך קיצונית אחרת.

      המציאות שלנו היא לא מאפשרת לעשות לה אידאליזציה.

      שנה טובה!

        15/9/12 15:31:
      המורים זועמים שהוראות כאלה הגיעו אליהם מהתקשורת. מבחנים, בחנים וכל מה שקשור בקבלת מידע על הידע, הם חלק מהלימוד. מה שקובע זו הכמות, דרכי המבחנים, שיטות ההערכה ועוד. לעבור מהצפה במבחנים לסילוקם הגמור היא שטות. בתי ספר ללא מבחנים מלמדים גם בשיטות אחרות. העדר המבחנים אצלם היא חלק מדרך ההוראה. בבתי הספר הממלכתיים היתה נהוגה שיטת מבחנים רציונלית, לא הייתה הגזמה במספר המבחנים וכמו כן לא במספר הבחנים. אם התלמידים לומדים לקראת בחינות בגרות, (להן אני מתנגדת) עליהם לדעת לכתוב בחינות ראויות, אין להגזים אך גם אין לבטל לחלוטין.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין