כותרות TheMarker >
    ';

    אכפת לי

    נושאים ציבוריים מרגיזים הניתנים לשינוי.
    נושאים שאם נפעל יחד לשנותם - נוכל להצליח.
    התשובה: ככה זה, אינה מתקבלת.
    נשתדל להעלות נושאים אלו לאור ואולי נשפר במעט את הסביבה שאנו חיים בה.

    ארכיון

    גם בשנה החדשה נמשך המו"מ על תמלוגי כי"ל

    17 תגובות   יום שישי , 14/9/12, 18:03

    קראתי בתדהמה, את מאמרה של רויטל חובל: מצעד התירוצים של כי"ל (הארץ, 14.9.12).

    מו"מ חשאי מתנהל בין משרד האוצר, לבין הנציגות של האחים עופר, כמה תמלוגים הם יואילו לשלם למדינה, תמורת אוצרות הטבע של אזרחי מדינת ישראל, שהם מכלים בתמורה להון עתק הזורם לכיסם.

    מסתבר שהזיכרון של הרגולטורים ועובדי האוצר קצר.

    המו"מ מתנהל כאילו לא היתה ועדת ששינסקי.

    כאילו לא היתה שקשוקה.

    כאילו לא פג תוקף הזיכיון של מפעלי ים המלח, על שארית הים, עם התייבשותו, באיזור שבו עומדים המפעלים.

    כדי להזכיר לכל מנהלי המו"מ את הסטטוס החוקי הקיים, אני מצרף קטעים מן הפוסט בנושא: אם תרצו אין זו אגדה, שכתבתי לפני שנה ותוכנו אושר ע"י גורמים משפטיים מוסמכים (לא קיבלתי קרדיט על כך ואיני מחפשו גם היום).

    בנושא ניקוי הפסולת התעשיתית ומניעת ההצפות, תרם הפוסט הנ"ל את תרומתו וסוכם, על חלוקה של 90% כי"ל ו- 10% מדינת ישראל.

    חשבתי לתומי, שגם נושא התמלוגים יפתר, בדרך נאותה והנה מסתבר להפתעתי הרבה, שנושא הזיכיון עדיין מככב כאילו לא פתחו לעיון את החוזה הישן והבינו שהוא פג מבחינה מעשית!

    אז הנה שוב תזכורת:

    מפעלי ים המלח שהופרטו, בתחילה לאדון אייזנברג ולאחר מכן נמכרו לעופרים, אוחזים בזיכיון, שנתנה ממשלת ישראל בשנות ה -50 לחברה הממשלתית, שעסקה בפיתוח אוצרות ים המלח.
    הזיכיון שהיה נרחב ביותר, התייחס לשטחים מוגדרים בדרומו של ים המלח.
    הים באיזור זה התייבש, בין השאר תודות למפעלים, אם כי לא רק באשמתם.
    כיום מבחינת הזיכיון המקורי, ניתן לומר שהוא מוצה עד תום.
    כלומר, נותרו עוד כעשרים שנה לתקופת הזיכיון, אך ים המלח כבר לא נמצא בשטחו.
    בשנות ה - 90, בהליך תמוה, אישרה הממשלה, ללא דיון ציבורי פתוח, הקמת תעלה לשאיבת מי ים המלח הצפוני, מחוץ לזכיון המקורי. האישור ניתן ללא פתיחה מחדש של נושא התמלוגים, למעשה כמתנת חינם, על חשבונם של כל אזרחי המדינה!

    כיום מתנהלים דיונים חשאים כאמור, על נושא התמלוגים ובמקביל, מבקשים המפעלים להקים תחנת שאיבה חדשה, צפונית יותר ותעלה נוספת, מים המלח הצפוני, אל המפעלים בשטחי הזיכיון הישן.

    יש להפוך את הדיונים לשקופים לציבור ולא לנהלם בהליך גישור חשאי, שבו ידוע לכולם מי ינצח בסוף.

    יש להפיק לקחים מן העבר ולענות לציבור על כמה שאלות:
    מה היתה התמורה שקיבלה המדינה, עבור הזכיון החדש?
    האם תוקן נושא התמלוגים?
    האם נדון נושא ההשפעות הסביבתיות של תהליכי הייצור?
    האם נדון נושא תיקון הנזקים הסביבתיים של המשך והאצת תהליכי הייצור?
    מדוע לא חויבו כל תוצרי המפעלים בתמלוגים ראויים למדינה?
    מי היה הדרג, מחוץ לחשב הכללי, שאישר את ההסכם?
    האם בדק מבקר המדינה את ההסכם, שהתבצע ללא מכרז פתוח ואת הליכי אישורו?

    שאלות אלו חשוב שישאלו כיום, לפני הדיון בועדה הארצית לתכנון ובניה, על הקמת התעלה החדשה והאצת תהליכי הייבוש של ים המלח, בתמורה של "נזיד עדשים", למדינה ואזרחיה.

    הצעות שראוי לדעתי להעלות לשולחן הדיונים:
    א. השאיבה תהיה בכמויות מבוקרות ומוגבלות,  שיבטיחו המשך הקיימות, של ים המלח לדורות הבאים.
    ב. תמלוגים ישולמו בדומה להמלצות ועדת ששינסקי לגבי הגז, או כל משאב טבע אחר של המדינה.
    ג. לבסוף, לאחר הסכמה על הסעיפים הקודמים, מובן שיש להתחשב, בדרישות החברה להגנת הטבע. השאיבה תתבצע מבלי לפגוע בערכי נוף ייחודיים בארצנו.
    אם תרצו אין זו אגדה!

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      כדי להבהיר הנקודה המרכזית, במקום תגובה, כתבתי פוסט קצר נוסף:

      http://cafe.themarker.com/post/2725643/

      צטט: גלגל הצלחה 2012-09-16 10:33:55

      חברים יקרים,

      לא כל האשמה נופלת על הטייקונים.

      יותר מדי מהר התנערה המדינה שלנו מאחריותה למשאבי הטבע המעטים וממקורות המים והאנרגיה.

      גילוי נאות: בשנות השבעים עברתי לנגב ועבדתי בצוות ההקמה וההרצה של מפעל נחל צין בערבה, שהיה אז בבעלות מדינת ישראל. היו לי הרבה סיבות לעשות מעשה כזה: הגשמה אישית לצד ציונות בלי מרכאות.

      שנים מעטות אחרי שהקמנו את המפעל הענק, ולאחריו את מפעל רותם דשנים, מכרה המדינה בסכומים מגוחכים את מפעליה אלה, לאנשים פרטיים.

      אינני מכיר בימינו הרבה מהנדסים צעירים שיהו מוכנים לעזוב את אזור המרכז הנוח ולעבוד בנגב.

      להערכתי הצנועה, המדינה היתה צריכה להחזיק בנכסים ובמשאבי הטבע שנים רבות ולא להפריט כל מה שזז.

      כמו שלא מפריטים את התעשיה הבטחונית ולא את המשטרה ולא את צהל ומערכות רבות אחרות.

      לדעתי, מצב התעשיה בכלל , ובפרט התעשיה הכימית שבנויה על משאבי הטבע, נמצאת במצוקה בגלל שהיא עברה לידים פרטיות, אשר מטבען, דואגות לשורה התחתונה בדוחות ורק לאחר מכן לבני האדם ולתשלומי עמלות למדינה.

      אינני יודע אם ישנה דרך אחורה, אולי ברוח המחאה שגוועה באיבה, צריך לשנות את הדרך ואת המיקוד שלנו על החברה הישראלית כולה.

      ושתהיה שנה טובה!

      אין מה להוסיף!

        19/9/12 21:21:
      חכמי חלם חוזרים, סרט בהפקת ראשי מדינתנו ובכיכובם של ראשיה. מול הפערים העצומים שעוד הולכים ונפערים בין עניים לעשירים ובעקבות חיסולו המתמשך של מעמד הביניים, מוצאת לה המדינה עוז וחוצפה לנהל מו"מ ברוח הדברים שאתה כותב עם גדולי השודדים.

      צטט: ד. צמרת 2012-09-16 09:21:42

      אבל הם גם תרמו להקמת אגף באיכילוב. הגיע הזמן לגבות מס מכל החברות בצורה הוגנת, אך נראה לי שהממשלה באמצעות פקידיה נותנת להם הקלות. אישורים חדשים לניצול אוצרות הטבע צריכים להיות תמורת תמלוגים הוגנים.
      התרומות היו יכולות להיות מעשה מבורך באמת, אם היו מתבצעות בכספים פרטיים של תורמיהם.
      בפועל, רוב התרומות מתבצעות על חשבון המשקיעם הקטנים, לתהילה קנויה ומתוקשרת היטב, זוכים הטיקונים.
      תמלוגים נאותים במסלול ששינסקי, היו מניבים ממפעלי ים המלח לבדם, כמה איכילובים בכל שנה.

       

        18/9/12 21:32:
      בפתח דברי אאחל ישראל שתהייה שנה טובה ושהרעות החולות האלה תעלמנה מארצנו. ולעניין- איך יממנו את ניקוי הפסולת אם לא באמצעות זיכיונות חדשים. בקיצור, לא הישג כי אם מראית עין. שקשוקה ונזיד עדשים, ארוחה לתפארת סידרו לנו....

      צטט: atx840 2012-09-15 23:03:15

      האם לא כדאי להעביר את הנ"ל למבקר המדינה, ולוועדת ביקורת המדינה של הכנסת?

      בהחלט כן, בתוכנית.

        17/9/12 19:24:
      אמן... שנה טובה!
        16/9/12 13:36:
      שנה טובה!
        16/9/12 12:37:
      שתהיה לך שנה טובה.
        16/9/12 10:33:

      חברים יקרים,

      לא כל האשמה נופלת על הטייקונים.

      יותר מדי מהר התנערה המדינה שלנו מאחריותה למשאבי הטבע המעטים וממקורות המים והאנרגיה.

      גילוי נאות: בשנות השבעים עברתי לנגב ועבדתי בצוות ההקמה וההרצה של מפעל נחל צין בערבה, שהיה אז בבעלות מדינת ישראל. היו לי הרבה סיבות לעשות מעשה כזה: הגשמה אישית לצד ציונות בלי מרכאות.

      שנים מעטות אחרי שהקמנו את המפעל הענק, ולאחריו את מפעל רותם דשנים, מכרה המדינה בסכומים מגוחכים את מפעליה אלה, לאנשים פרטיים.

      אינני מכיר בימינו הרבה מהנדסים צעירים שיהו מוכנים לעזוב את אזור המרכז הנוח ולעבוד בנגב.

      להערכתי הצנועה, המדינה היתה צריכה להחזיק בנכסים ובמשאבי הטבע שנים רבות ולא להפריט כל מה שזז.

      כמו שלא מפריטים את התעשיה הבטחונית ולא את המשטרה ולא את צהל ומערכות רבות אחרות.

      לדעתי, מצב התעשיה בכלל , ובפרט התעשיה הכימית שבנויה על משאבי הטבע, נמצאת במצוקה בגלל שהיא עברה לידים פרטיות, אשר מטבען, דואגות לשורה התחתונה בדוחות ורק לאחר מכן לבני האדם ולתשלומי עמלות למדינה.

      אינני יודע אם ישנה דרך אחורה, אולי ברוח המחאה שגוועה באיבה, צריך לשנות את הדרך ואת המיקוד שלנו על החברה הישראלית כולה.

      ושתהיה שנה טובה!

        16/9/12 09:21:
      אבל הם גם תרמו להקמת אגף באיכילוב. הגיע הזמן לגבות מס מכל החברות בצורה הוגנת, אך נראה לי שהממשלה באמצעות פקידיה נותנת להם הקלות. אישורים חדשים לניצול אוצרות הטבע צריכים להיות תמורת תמלוגים הוגנים.
        16/9/12 06:27:
      קצר וממצה. שנה טובה
        16/9/12 03:11:
      שנה טוכה, הלואי ונעבור להלאמה של האוצר כהרתעה...כל הברכות לשנה החדשה...
        15/9/12 23:03:
      האם לא כדאי להעביר את הנ"ל למבקר המדינה, ולוועדת ביקורת המדינה של הכנסת?
        15/9/12 21:37:
      תודה על השיתוף.....שנה טובה לך באופן אישי ולמדינה כולה...
        14/9/12 18:20:

      אם תרצו אין זו אגדה
      כל כך מאמינה בזה
      ישראל יקר
      תודה על השיתוף
      מאחלת
      שנה פורייה

      שנה של יצירה והגשמה
      של
      אושר ושמחה
      של
      בריאות ופרנסה

      מאחלת מכל הלב

      שרה קונפורטי

      פרופיל

      הרשימות שלי