כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סיפור אגדה

    פרופיל

    עליזהלה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארכיון

    בוקר טוב ויאטנם - אנשי הנהר

    18 תגובות   יום שישי , 14/9/12, 19:55

    ''

     

    אנשי הנהר

     

    אל אנשי הנהר של דרום ויאטנם הגענו לפני הזריחה ויומן המסע הזה מלווה אותם עד השקיעה ביום שלמחרת. יומיים שעיקרם נדנוד קל על הגלים של הנהר (או בעצם אוסף הנהרות והיובלים והאפיקים שלאורכם הם חיים) בדלתא המרשימה של נהר המקונג. הנהר שמתחיל הרחק בהרי צפון לאוס, חוצה את קמבודיה ונפרש לכל שטחה של דרום ויאטנם.

     

    למרות שהנהר הוא אותו הנהר הרי אנשי הנהר שונים מאד אלו מאלו וגם הקשר שלהם אל המים ואל הגדות משתנה ממקום למקום. הפרק הזה של הטיול עוסק רובו ככולו באופי המיוחד שבו משפיע הנהר על האנשים החיים לאורכו.

     

    ''

     

    אנשי הנהר חיים בנהר עצמו, ישנם אלו שמוצאים בו את כל צרכם, יש גם כאלו המתפרנסים ממנו בכבוד (ברמה כזו או אחרת... הכל בעיני המתבונן), רבים מהם אפילו לא יודעים שקיימת אפשרות אחרת, כך נולדו וכאן יגדלו דור חדש. אחרים יעלו מדי פעם לגדה לצרכי מסחר או ארועים מיוחדים אבל את רוב חייהם ינהלו על המים ומתוך הסירה שהיא ביתם. כאן הם גם יסיימו את חייהם אך הדבר היחידי שלא יוכלו לעשות בנהר הוא להקבר בו (ואת התשובה על מקום ודרך קבורתם עדיין לא מצאנו אבל בטוח שלא בדרך הנהוגה בהודו).

    חלקם יעבירו חיים שלמים ביבשה הצרה שברווחים בין הגדות, ברצועות הקרקע שבין היובלים המרשתים את המישור האינסופי הזה (על אנשי הגדה- בפרק הבא) ורק מעטים מאד ימצאו עצמם חיים בכפרים או בערים קטנות שהתפתחו כמרכזי שירות שחוברו למרכז הארץ על ידי כבישים ראשיים (ברמה כזו או אחרת... הכל בעיני המתבונן), וגשרים ארוכים.

     

    ''

     

    ''

     

    כמובן שמהנהר אפשר לאכול: דגים מכל סוג, סרטנים, רכיכות שונות, חלזונות ושבלולים, עשבי גדות שאפשר לקצור ולקצוץ למרק, אגוזי קוקוס קטנים מדקלים שגדלים בתוך המים (וכאלו גדולים מהעצים שעל הגדה) ועוד. שום דבר שאנחנו מעיזים להכניס לפה אבל הם אוכלים בתאווה גדולה.


    ''

     

    ''

     

    במי הנהר ניתן לקיים חיים: את המים המתוקים אפשר לשתות (כל עוד אתה מקומי ומחוסן היטב), במים האלו ניתן לבשל (לפחות אחרי הרתחה הם יותר בטוחים...), ירידה למפלס המים מאפשרת כביסה בלי צורך במכונה (ותלייה על הסיפון תייבש אותה ברוח הנוצרת בשעת נסיעה), כשהם מכבסים, הם לא שוכחים לרחוץ גם את האופנוע ואת התאו (מאלו אין בויטנאם, רק בקמבודיה, כנראה אכלו אותם).

     

    ''

     

    כשמנקים את הבית אין צורך להספיג את המים בסמרטוט רצפה, גריפה לנהר תסיים במהירות את העבודה.

     

    ''

     

    ''

     

    מקלחת הגונה ישר בנהר הזורם תרענן ותסיר את הזיעה, רצוי תמיד להשליך רשת ולצוד איזה דג כל עוד אתה בתנועה, אפשר להשקות את הצמחים הגדלים על גג הסיפון (שיכנסו גם לסיר המרק או ישמשו כקישוט מפואר למקדש הפרטי המוצמד לדופן הסירה), מהבוץ שבתחתית אפשר לכייר כלי אוכל וכדים לאכסון נוזלים, את הצמחים הצפים על פני המים אפשר לקצור ולתת כמזון לדגים. אפילו את ההפרשות האנושיות ניתן להטיל ישר לנהר, סוג מסויים של דגים יראה בהן מעדן מלכים.

     

    ''

     

    אנשי הנהר נקראים בפי המקומיים "אנשי קופים"   monkey people  The ומבט אחד על שפת התנועה שלהם מסביר הכל: הם חיים על הסיפון מתחת לגגונים נמוכים, הם מקפצים מסיפון לסיפון בקלילות מרשימה, הם מבצעים את מרבית העבודות בכריעה (תנוחת הכובסת) ונחים וישנים על ערסלים המתוחים בסירה. רבות מהפעולות שהם עושים ובעיקר הפעולות הקשורות בנהיגה ובשליטה בהגה הם מבצעים עם הרגליים במיומנות מפתיעה (בעיקר כדי לפנות את הידיים לגלישה בטלפון הנייד).

     

    ''

     

    ''

     

    המים של הנהר עולים ויורדים בהתאם לעונות הגשמים שם בהרים הרחוקים של הארץ הצפונית, אבל בבית הסירה אין דאגה - הוא תמיד יצוף עליהם בבטחה. הנהר הוא מרחב התנועה: אפשר לשוט לאורכו מבית לבית או לשטחי הדגה המשובחים, ניתן לחצות אותו במעבורות הרבות שאינן עוצרות בכל שעות היממה, אפשר להסיע עליו סחורות ומטענים, אפשר להציע את כל אלו כשירות לאחרים (ולהתפרנס בכבוד מהמזומנים).

     

    ''

     

    יש סירות ענק של עפר וחומרי בניה ויש סירות גדולות של תובלה ומסחר, יש סירות קטנות שמעבירות אנשים ואופנועים ויש סירות של תיירים, יש דוגיות זעירות שמקבילות לאופנועים ביבשה ואפילו דוגית עם שתיה למכירה (ה"גזלניות המקומיות" שרובן ככולן אלמנות זקנות).

     

    ''

     

    גם כאן קיים סדר וארגון שאינו שונה מאשר ביבשה: נתיבי הנסיעה מוכתבים לפי הגודל – הקטן תמיד יחמוק מהגלים הזועפים שיוצרות הסירות הגדולות וגודל המנוע יקבע מי מפנה מקומו למי. עגינה בגדות מחוייבת בבעלות או ברשיון, פריקה או העמסה של סחורות מנותבת ישירות לפתחי העסקים ובתי המלאכה שבגדה, לעסקים הגדולים יש מסוע להקל על הצורך בסבלים להעמסה. לכל הסירות (פרט לזעירות) יש מספרי רישוי וחגורות הצלה, כנראה שיש איפה שהוא גם משטרה (שלא ממש מצליחה לאכוף את הבטיחות), אך הרושם הכללי הוא שהסדר נשמר לפחות כמו ביבשה.

     

    ''

     

    השוק הצף אליו נסענו בדוגית זעירה ממש בשעת הזריחה הוא בעצם שוק סיטונאי (שלמעשה אינו נדרש לארנונה ומסי פינוי אשפה) זאת רק משום שהוא מתקיים כולו על המים. הרבה לפני השחר (שלוש וחצי בערך) נאספות לכאן סירות גדולות המכילות תוצרת חקלאית שנאספה מהחוות החקלאיות שבסביבה. כל סירה מכילה כמות עצומה של גידול אחד: תפוחי-אדמה, לפת, גזר, כרוב, תירס, אננס, מנגו, תפוזים לימונים ופומלות ועוד ועוד. בחזית הסירה ועל ראש הסיפון יונף תורן במבוק אליו קשורים דוגמאות מהסחורה המוצעת למכירה. אל הסירה הגדולה יתקבצו סירות קטנות וזעירות של קמעונאים המגיעים מהשווקים שעל הגדות וירכשו שק או יותר מכל גידול נדרש. עד עשר בצהרים יתנהל פה מסחר קולני (שלא לומר מוסיקלי כי השפה פה היא ללא עיצורים גרוניים...), יישקלו מצרכים ויוחלפו שטרות של מאות אלפי דונג (המטבע המקומי, 1$ = 20,000 דונג), ויועמסו שקים של תוצרת מקומית טרייה לממכר בשוקי הגדה. עד חצות היום הם כבר יהפכו למרק במסעדות (שהרי אורך חיי המדף הוא קצר מאד פה).

    על כל סירה גדולה תמצא תמיד זוג או משפחה: הגבר אחראי לניווט הסירה, האישה מנהלת את המשא ומתן הכספי בנחישות וקשיחות ראויה להערכה ולא פעם גם מבצעת בעצמה את הסבלות והחתירה, אם יש לה תינוק היא תעשה את כל אלו כשהוא תלוי עליה במנשא בלי כל בעיה, אין ספק שהנשים כאן מנהלות את ההצגה (כי הגברים שלצידן מרוכזים במנוחה).  

    מקומית אחת הסבירה לנו באנגלית רצוצה: "כדי לקבל מקום בשוק הסיטונאי אתה צריך ירושה גדולה מאד (משהוא כמו הכנסה שנתית של כל משפחות הרובע בשכונה שעל הגדה) או משפחה אמיצה במיוחד (שתוכל לסייע לך לרצוח כמה מבכירי משפחות הפשע השולטות).

     

    ''

     

    ''

     

    על אנשי הגדה – בפרק הבא.

    כל הצילומים של אלכסנדר הגדול (הגדול מכולם).

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/3/17 16:33:

      תמונות נהדרות ובהחלט מקום מקסים לטיולים.
      אני קיבלתי גם הרבה מידע על וויאטנם מהקישור הבא:
      http://unique-vietnam.co.il/%D7%95%D7%99%D7%90%D7%98%D7%A0%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9C/ 

        14/10/12 11:47:
      תענוג צרוף.
        25/9/12 11:56:
      איזה תאור כביר עליזה,לה הגדלת לעשות. נותרתי עם החידה איפה ישנתם אתם על ערסל בסירת מלון ? מדהים המקום מדהים
        23/9/12 14:16:

      כשקראתי את יומן המסע בגאורגיה חשבתי שזה "הטיול", עכשיו אני כבר לא יודעת. אין מילים, פשוט הצילומים המרהיבים והטקסטים שלך, אתם באמת צוות לעניין כמו שאמרה מירב. תענוג אמיתי !!! ואת... מה זה בא לי לחבק אותך בתמונה שם :)

        19/9/12 14:14:
      עליזה, איזה כיף לקבל את כל זה דרך עינייך ורגלייך ופרשנותך, וכל זה מחדר ממוזג וסטרילי...
      הוספת תגובהז כיף להם שם נכון ?
        17/9/12 18:05:
      נהדר, לא יכולת לקנות ולהביא איזה יובל קטן, המדינה הייתה קונה אותו ממך והיית מסודרת לכל החיים. אודי.
        17/9/12 07:11:
      *איזה יופי כמו בסרט תענוג, חג שמחחח
        17/9/12 01:30:
      שנה טובה ******
        15/9/12 21:05:
      שנה טובה רשימה מדהימה - שלא מכאן. חייהם וודאי קשים כמו של אחרים אך כלכך שונים. מעניין ביותר.
        15/9/12 19:20:
      איזה פוסט מדהים והציילומים לעילא ולעילא. תודה עליזה'לה כיף לך פתיחה טובה לשנה חדשה הלוואי עליי. שנה טובה בסייגון.*
        15/9/12 11:58:

      יופי של מאמר עליזהלה והתמונות של אלכסנדר הגדול באמת מעידות שהוא הגדול מכולם,ההסברים על חיי אנשי הנהר בלווית הצילומים באמת מאירי עיניים , חוץ מאחד שמאזכר את בני הנהר כקופים, השמוש ברגליים המיומנות והזריזות ואולי גם הג מישות , אינן יכולות ע'פ תורת האבולוציה לעשות שינוי כה חד בפרק זמן של לא יותר מ15ב שנה ,מאז תחילת השמוש בפלפון,
      כנראה יש סיבה אחרת, אולי בעבר הרחוק היו צריכטים לפנות את הידיים כדי למנוע השתלטות של זרים על הסירה, מאחל לכם שנה בכיף עליזה,
      בידידות ובחיבה רבה ,
      אשר

        15/9/12 10:05:

      טקסט ותמונות מלאי חיים, צבעוניים ומרתקים. תענוג לקרוא.

      ד"ש לגדול מכולם ותמשיכו להנות, לצלם ולספר.

        15/9/12 09:00:
      פוסט מרתק. איפה הם טוענים את הסמארט פונים שלהם ? יש חשמל בסירות ?

      עליזהל'ה יקרה,
      פוסט עשיר בצילומים והסברים מרתקים. ניכר מאוד שנהנית

      קראתי בשקיקה רבה. תודה.

      מאחלת לך שנה טובה, בריאות , יצירתיות ועשייה מהנה. כל שתבקשי לו יהי.

        14/9/12 23:51:

      אתם צוות לעניין.

      תמונות נהדרות המלוות הסברים מרתקים.

      שמחה שיש לי למה לחכות.

        14/9/12 22:52:
      יופי של תיאור גם צילומים. ונפלא החיוך. שלך :)
        14/9/12 21:19:
      מענין מאד וגם מוחשי מאד תהנו