בת השכן
© כל הזכויות שמורות לי
פוסטים פופולאריים
-
שנה טובה !
3/1/15 | 798 צפיות
-
אסיפת חברים.
2/12/12 | 1712 צפיות
-
שנה של סערות.
29/11/14 | 610 צפיות
-
דביקה
8/3/14 | 941 צפיות
-
"תפשיטו אותי"
17/1/15 | 1195 צפיות
-
לי כן הבטיחו גן של שושנים!
20/8/11 | 970 צפיות
פוסטים אחרונים
- עכשיו טוב ! 20/11/15
- "תפשיטו אותי" 17/1/15
- שנה טובה ! 3/1/15
- שנה של סערות. 29/11/14
- דביקה 8/3/14
- רקיע לח 30/11/13
לאהוב! זה הרבה יותר טוב
אני לא מאמינה באלוהים. אז מה אם נולדתי בארץ הזו, אני גם לא באה להתווכח עם מי שמאמין שיש אלוהים, עם מי שהולך לבית כנסת ומתפלל ואוכל כשר וצם ביום כיפור או סתם לא משרת בצבא ההגנה אלא רק בצבא האל ולא! אין פה כתיבה פוליטית, יש פה כתיבה אישית נורא.
אני לא מאמינה בחגים ולא מאמינה בחגיגות קולקטיביות, אני אשה אחת, פרטית בהחלט, אפילו את יום ההולדת שלי אני לא אוהבת לחגוג, בכל מקרה לא תמיד ולא בכל שנה, כך שזה קצת מוזר לי שכל שנה כמעט, כשמגיע ראש השנה היהודי אני קצת עסוקה בסיכומי שנה.
זה קורה לי פעמיים. פעם בראש השנה האזרחי ופעם בראש השנה היהודי. אולי יש איזה צורך כזה מובנה עמוק בגנום האנושי לערוך סיכומים, לסגור את מה שהיה ולקוות להתחלות חדשות. התחלות טובות יותר, חלקות יותר, זורמות יותר, כמה שאני לא חיה בשלום עם המילה "זרימה".
אני כמעט מתענגת על האפשרות לאחל לכל מי שאני מכירה בעבודה "שנה טובה", והשנה, יש במילים תוכן יותר עמוק מאשר בשנים קודמות, אין במילים אמירה נבובה, כמו בשאלה המטופשת שלא מחכה לתשובה - השאלה של "מה שלומך?"
יצא לכם פעם להקשיב לתשובה, כששאלתם מישהו "מה שלומך" אני עניתי פעם את האמת לאמיתה. זה היה ביום שהרגשתי רע מאד, עניתי "נורא" ופתחתי בפירוט של כל התחלואים שהיו לי באותו יום. הצד השני, מי ששאלה אותי לא שמעה דבר וחצי דבר... וזה לא מוזר כלל ועיקר. הרי אנשים לא תמיד שואלים בכדי לקבל תשובה.
השנה הזו, הזמן הזה, מרגיש לי חגיגי באמת. אני לא יודעת למה ומדוע. אני קמה לעבודה בשמחה. אני מחייכת אל אנשים ומקבלת חיוכים בחזרה, אני יודעת שאושר אמיתי לא יכול להיות 24 שעות 7 ימים בשבוע 365 ימים בשנה ועדיין, עכשיו טוב. וככה בדיוק צריכה להתחיל לה שנה חדשה!
שנה טובה ! |
תגובות אחרונות
-
arnongold
בתגובה על לי כן הבטיחו גן של שושנים!
-
רחלי בן-צור
בתגובה על עכשיו טוב !
-
פיני1
בתגובה על "תפשיטו אותי"
-
. ארז .
בתגובה על שנה של סערות
-
עו"ד ועוד
בתגובה על אסיפת חברים.
-
מיניסוטה
בתגובה על דביקה
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה!
אקטואלי גם השנה
מחייכת בתודה
שנה טובה וחתימה טובה
מחייכת תודה
מאחלת לך שנה שמחה
תודה רבה.
ימים טובים ומאושרים כמה שאני מסכימה.
תודה רבה, היום עצוב לי שלא ראיתי את התגובות המקסימות לפני.
תודה.
פעם גם אני הייתי צינית, לקח לי שנים להבין שאותי הציניות לא משרתת ולא מביאה למקום של טוב, אותי הציניות כיסתה בעוד ועוד שכבות בריחה בלבד. אני כבר כן מאמינה באהבה ובתשובות שבאות ממקומות של כאב או שמחה.
אבדתי ההקשר לכותרת של הפוסט שמשכה את עיני ...
אבל היות והיה טוב בעיני קראתי למרות שלא עסק באהבה... לפחות לא כמו שציפיתי...
הצלחת להפתיע אותי משהו..
שנים עניתי על השאלה "מה שלומך" בתשובה המתנשאת ככ " מעולם לא היה טוב כ"כ..."
גם כשבלב הייתי מרוסק לחלוטין...
כשהייתי איש צעיר מאוד... סטודנט באוניברסיטה אמר לי את השטות הזאת איש מבוגר שהערכתי
ועוד הוסיף --" שישמחו אוהבי ויתפוצצו שונאי.... ועוד אמר - האמת הרי לא מעניינת אף אחד ..."
אז שנים הסתובבתי עם התשובה הזאת...
עד שהתרסקתי... לחתיכות קטנות מאוד...
וכאן ההקשר - כוחה של אהבה ... שהיא חיברה אותי מחדש ואותו מנוע שהדלק שלו ככ מופשט.."אהבה"
העמיד אותי מחדש על הרגליים...
מאז אני כבר לא עונה את התשובה המטופשת ההיא
אם זה חבר שחשוב לי שידע מה שלומי - אני מספר לו בדיוק..
ואם "סתם" - אז אני עונה " השבח לבורא עולם" ..
אף שגם אני לא ממש מאמין בו .... בטח לא באופן המאוד מופשט...
משהו שאל אותי " מה זה כבר לא - מעולם לא היה טוב "???
ועניתי - היום זה באמת ככה ... אז לא צריך יותר להעמיד פנים....
יום נפלא עם לפחות חבר אחד שבאמת רוצה לדעת...
תודה וכן חודש מהיום מתחילה שנה שאני ועוד רבים מסמנים ביומן וחיים לפיה רוב הזמן. שבלונות היו ויהיו חלק מאיתנו וטוב או מלחמות, אני נלחמת לא מעט כי בלי המלחמות שלי יוצא שאני צועדת לאחור, זה העולם שאני לפחות חיה בו, כי אני לא חיה בואקום והפסקתי כבר מזמן לחייך במקומות שחיוכים לא מקדמים אותי בפסיק למטרות שלי. בוקר טוב !
תמיד אמרתי למי שהסכים להקשיב לי שאני לא יחידת סגולה ותודה גדולה פרומתאוס לשנים רבות עם פחות כבלים
כמה זמן לא הקשבתי לשיר הנפלא הזה תודה גדולה!
לי ולך ולכל מי שחי גם באמריקה הגדולה
את חמודה אני את הכיוון שלי מצאתי לפני משהו כמו עשר שנים ואני ממשיכה ללכת בו לאט ועל בטוח ותודה.
עכשיו טוב!
לפחות ברובה טובה שתהיה
אפשר להתרגש גם משקט...אז שקט מרגש..
רגע יכול להיות גם קצת יותר מארבע עשרה דקות של הקשבה רציפה - שנינו יודעים. יש תקופות כנראה שמה שנכון זה שקט ולא ריגושים בכלל אבל לך תדע ותודה.
תודה בכל מקרה ועל זה שאהבת את הרוב. גם אני לרוב וברוב השנים לא כזו ולא ממש מבינה מה השתנה השנה. משהו קרה. אז מרב. גם לך בתקווה שרובה תהיה טובה
ככל שהעמקתי לקרוא, אהבתי.
אך דווקא הסוף קילקל לי.
יכולתי להזדהות איתך כמעט בכל.
אני לא מצליחה לומר "שנה טובה"
לכל מברכיי אני משיבה "גם לך".