מפנה וממלאה
מחשבות
פוסטים פופולאריים
-
הצעת עבודה
30/10/07 | 760 צפיות
-
קראתי בבלוג של אבריג וזה משך אותי ימימה
5/10/07 | 186 צפיות
-
חסד
13/12/08 | 486 צפיות
-
חורף וקר
1/1/08 | 860 צפיות
-
טיפונת חרדה
25/12/08 | 634 צפיות
-
המשך שיעור ימימה
4/10/07 | 339 צפיות
פוסטים אחרונים
- בני אדם 25/1/09
- קטע משיר של שולי רנד 28/12/08
- טיפונת חרדה 25/12/08
- פה בארץ חמדת אבות 24/12/08
- אחריות 15/12/08
- חסד 13/12/08
חורף וקר
אנחנו יושבות על שפת הים,כל אחת מאיתנו חובקת מעיל דובון. שמיים אדירים, ואת מספרת לי... את מספרת לי שאת לא זוכרת רגעים שמחים,ומרחיבי נפש בילדותך, ואם אינך זוכרת,האם זו האמת? יש לך שברי זכרונות ,והשברים הללו חדים וקשורים להפחדות,וצעקות,לצמצום,ולאי שביעות רצון של קרובייך ממך,,,, האם תשכילי למצוא בעצמך את המקום שמקבל וכן מרוצה מעצמו? האם באמת ילדותך הייתה כה צרה ומרה, או אולי בנפשה של ילדה עם נפש כה צפורית וזכה, כל צעקה נרשמה כמו מלחמת עולם? האם למדת מאז לקחת דברים בפרופורציה? האם היום כבר אינך שופטת בחומרה יתרה את חייך ואת סובבייך? האם הצלחת מאז לברוא לך פינה יותר נעימה, פינה משלך ומחממת נפש? |
תגובות אחרונות
-
ג'נט עמר
בתגובה על הצעת עבודה
-
רועי פרידמן
בתגובה על ספרים רבותיי ס פ ר י ם
-
r-ani
בתגובה על בני אדם
-
מתבוננת
בתגובה על קטע משיר של שולי רנד
-
(מוטי)
בתגובה על אחריות
-
אורורה בורליס
בתגובה על טיפונת חרדה
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צריך לחפור עמוק
אבל בטוחה שבסוף היא תמצא ..
פינה אחת . שתיים
ואז יבואו עוד הרבה
אם אני מצאתי כולם יכולים למצוא :0)
תודה
מעניין שפה חושבים שזו את..
זה יכול להיות כל אחד.
מצער שאנחנו מחבקים את הקושי ושוכחים להרחיב את הטוב
כמו לשבת יחד בים
כרגיל קרעת אותי מצחוק.
תודה ,איזה חמוד אתה
קודם כל, את יכולה להרגע - את אמא טובה (וזה ציטוט!).
ואם את אמא טובה, אז אל תדאגי - הקינדלע תבין את זה בסופו של דבר ותזכור ממך בעיקר חוויות חיוביות. אני אומר לך, בסוף היא תבין איזה מזל נפל בחלקה שיש לה אמא כמוך והיא תקדיש לך את השיר הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=sAu8kPI-CLw
ואני מוכן לחתום על זה בערבות אוואל...
אהלן דרור
תודה שקפצת לבקר, אני מסכימה עם התזה שציינת.
אני לא בטוח שזה נכון, אבל זה נראה לי קצת הגיוני , המוח זוכר יותר טוב טראומות או מצבים מסכני חיים - כי אם פגשנו פעם אחת תפוח והוא היה טעים, אז זה נחמד, אבל לא מאוד חשוב (בתנאי שיש עוד אגסים בננות וכו') אבל אם פעם אחת פגשנו נחש אז כדאי שנזהר - כי למות מפסיק פעם אחת. לכן במצבים כאלה יש את אינטינקט "ברח או הילחם" והמוח מפיק אנדרלין ובסך הכל יש טראומה שזוכרים יותר טוב מסתם רגעים נעימים.
כמו שאומרים חתול שנכווה ברותיחין נדהר בפושרין, למה? כי הוא זוכר.
אבל אולי זה לא קשור - אם כי זכרון הילדות המוקדם ביותר שלי קשור בטראומה (אמא מסיעה אותי לגן ואני מבין פתאום שהיא לא תשאר איתי). אבל יש גם זכרונות נייטרלים או שמחים (יומולדת בגיל 4 בגן).