לפעמים בלילות אני עוצם את עיניי וחוזר יכול להריח את הדם והעשן, הזמן לא עוזר רואה את ההמון מסתער עלי עם מבט של רצח מנסה למחוק את המראות, אני מקועקע לנצח מחבק אותך מנסה לברוח מהאימה בחסות התמימות * עשיתי הכול כדי לחזור אליך, לפעמים נאלצתי להרוג מעולם לא סיפרתי לך, פשוט שקעתי לתוך עינייך ברחתי מהאימה לחסות בצל האהבה, מראה פנייך מסתכל עליך משוטטת על חוף הים בשקיעה אדומה אוספת צדפים כמו ילדה תמימה, מוחקת מליבי את האימה * לא יכול להיות לבד בלילות, מבלי לחבק את גופך החם שוקע עמוק בתמימותך ומגרש את מחולות השדים גלגל הצלה לנפשי המעונה, את מתנתי בחסדי אלוהים נשקיני ברכות, מגע שפתייך ממיס את מראות האימה אישה אהובה, מלאך משמים, מגינה על נפשי ההומה
|
ת ה י ל ה
בתגובה על ערפילי בוקר בשומרון
עמיתלוין3
בתגובה על על כלבים ואנשים
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה