נשימה אחרונה ואחריה דממת המתים

שלווה כבשה את פניה היפות והמעונות

נשקתי למצחה הקר בחיל ורעדה, שקעתי לאפלה

שפתיי החמות לא הצליחו לחמם את מצחה

נשכתי את שפתיי למנוע מכאבי לפרוץ בזעקה

*

אמי שלי חבצלת השרון שושנת העמקים

מרחמך נולדתי לעולם, אהבתך נחמתי

מאין נחמה, מי ירגיע את נפשי בתוגתי

לכי לשלום לדרכך נשמה טהורה לזרועות אהובך

נפש דניאל הומה בצפייה לאהובת נפשו הנצחית

*

טהרו את גופך ושאלוני האם זאת אמך

כיסו אותך בעפר טשטשו את דמותך

לו יכולתי לקבור את ייסוריי בקברך

כתבת לי לא לבכות את מותך

אשאיר בליבי רק את זיכרון אהבתך