19:00:

אני שונא ללכת לחדר כושר, אבל בזמן האחרון חוץ מהעבודה זה המקום היחיד שבאמת מעביר לי את המחשבות על מיטל, עברו כבר שבועיים והבת זונה עדיין לא יוצאת לי מהראש.

21:00:

החלטתי להקשיב להצעה של אלי וללכת לערב צוות.

"תודה לאל! סוף סוף אתה עושה את הדבר הנכון!" אומר לי אלי בפלאפון, "כן, לא בריא לי גם ככה להיות עכשיו בבית..." אני עונה לו.

נוסע לפאב, איזה כיף שהדרך בין הוד השרון לתל אביב חלקה, ואין יותר מדי פקקים, רק חסר שאני אגיע ב"פורשה 911" ואז בטוח אני אהיה מסודר... אבל גם "פיג'ו 407" זה אחלה רכב. מודה.

אלי פוגש אותי בכניסה לפאב, אנחנו תופסים מקום, הוא מזמין ויסקי, אני מזמין יין לבן. "חכה רגע, אני חייב להשתין." הוא אומר לי, והוא הולך לשירותים. בדרך לשם, אני רואה את אלי לוחש משהו לאחת העובדות כ"בדרך אגב" וממשיך, היא לעומת זאת מביטה בי, וניגשת אליי, היא מתיישבת לידי, ומזמינה לעצמה וודקה אשכוליות.

"מה נשמע, מיכאל?" שואלת אותי נועה.

נועה, בחורה בת 23, בלונדינית, עיניים תכלת שמכוסות ברב הזמן במשקפיים מרובעות גדולות, רזה, עור צחור ולבן, "מצטיינת הצוות" ככה אני קורא לה, תמיד הערצתי בה כמה שהיא חרוצה, ועם כל הלוק ה"אינטילגנטי" לכאורה שיש לה, אפילו פיסכומטרי היא לא עשתה, הבנתי שהיא ניסתה לעשות תואר ראשון בכלכלה, אבל נשרה לאחר חצי שנה.

"בסדר, קצת מוזר להיות לבד אחרי 5 שנים של זוגיות, אבל שטויות, לא?" אני עונה לה בחיוך, היא מצחקקת, "כן, אני יכולה לתאר לעצמי כמה זה קשה, שבן אדם שכ"כ אהבת, כ"כ הרבה שנים פתאום עוזב אותך ללא הודעה מוקדמת." אנחנו מחייכים אחד לשנייה, היא מלטפת את הלחי שלה, ואני פשוט מתהפנט אליה. "תגיד, מה דעתך שנקפוץ אלייך הביתה?" היא שואלת, "אמ... בסדר, כאילו... אין בעיה, אני רק אגיד 'ביי' לאלי, ו... בכיף." אני עונה לה בהססנות.

אף פעם לא הייתי טוב בלהתחיל עם בחורות, בעצם אני אפילו לא יודע אם אני טוב בזה או לא, כבר שכחתי איך זה "בחורות" אחרי 5 שנים של זוגיות... אתה לא יודע פתאום איך לצאת לעולם הזה, וזה מעצבן.

אני נפרד מאלי, נועה עולה לאוטו שלי, ואנחנו נוסעים לבית שלי.

"כנסי, תרגישי בנוח, את רוצה לשתות משהו?" אני אומר לה בנימוס בכניסה לבית שלי, "לא, תודה." היא מחייכת בנימוס, מתיישבים בכורסה, היא נשענת עליי, אני מחפש סרט נורמלי בטלוויזיה, והסרט היחידי שאני מוצא זה: "הורג אותי ברכות." שלא תבינו לא נכון, אין לי בעיה עם מותחנים אירוטיים,  פשוט זה לא נראה לי מתאים לכל הסיטואציה... אבל אני חושב שזה עדיף על הסרט: "החברים של ברני"...

"תעשה לי מסאז' בכתפיים, הן כואבות לי." היא לוחשת, ואני, שלא נגעתי בבחורה אחרת כמה שנים טובות, מתחיל לעסות לנועה בעדינות את הכתפיים, היא מתנשפת, ונאנחת, "כן, זה נעים, תמשיך..." היא מוסיפה.

לאט לאט אני מתחיל להרגיש איך נועה מתחילה ללטף לי את הברך, ואת הירך, עד שהיא מסתובבת, מורידה את המשקפיים שלה, ומנשקת אותי, מנשקת אותי נשיקה צרפתית הכי עמוקה, הכי איטית, והאמת, הכי נעימה שהייתה לי...

"אני נשבעת שאני בחיים לא אפגע בך, מיכאל." היא לוחשת לי. אנחנו הולכים לחדר השינה, מפשיטים, מתלטפים, מתנשקים, כל מה שרק אפשר, אני מוצא את עצמי, מנשק ומלקק לה את איבר המין, ואני מאוד מאוד נחבט עם עצמי, למרות שאני ברקיע השביעי, אני מודה שאני לא רוצה שזה ייגמר, אבל המצפון שלי, לא נותן לי להינות לגמרי, נועה גונחת ונאנחת, אומרת שגמרה, ועכשיו גם תורי, נועה מלבישה לי קונדום, ונשכבת מעליי, ופשוט רוכבת עליי, מביטה בי, "אתה נהנה, יפה שלי?" היא לוחשת וגונחת, ואני פשוט לא יכול לשקר, "כן, נועה, את מעולה! אל תפסיקי." אני לוחש לה, והיא רוכבת מהר וחזק, "כן, מיכאל! כן, דפוק אותי! חזק יותר!" היא צועקת, ואני נענה לבקשה, וחודר אליה חזק יותר עד שאני גומר.

נועה במהירות נרדמת לא לפני שהיא בטוחה שאני מחבק אותה, ואני פשוט חושב עם עצמי...

אוי, אלוהים, מה עשיתי?