מה ניסתה הרוח ללחוש לאוזניי לחישות רכות מלטפות את פניי מילים אקראיות, בליל של רגשות מחשבות מרחפות בחלל העולם עומד חסר אונים מול הזרם ונכלם * נושא את ידיי אל הרוח ומרגיעה בליטופים תלחשי לי את המילים בשפת אנשים פשוטים אני רק מתחיל להבין את נפשם של אחרים פוסע בסרבול במקומות שלעולם לא דרכתי חייתי בבועה שאטמה את עולמי ונשמתי * אני פותח את ליבי למחשבות אחרים לומד לרחף מעל מגבלות האנוכי שבתוכי לראות את העולם דרך עיניי הסובבים אותי לחוש את המתרחש בליבם של אנשים עולם חדש ונפלא מתפרץ בשערי נפשי
|
ת ה י ל ה
בתגובה על ערפילי בוקר בשומרון
עמיתלוין3
בתגובה על על כלבים ואנשים
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה