על אף הריחוק הגיאוגרפי,והכרונולוגי בין שני אירועי טרור במקומות שונים בעולם.על אף אחת עשרה שנים שמפרידות בין שני המקרים האחד שהוא אסון התרסקות מכוונת על מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי.והשני דריסת הרבש"צ במזיד על ידי מחבלים. בשני המקרים ובמקרים רבים אחרים של אירועי טרור מוכחים בדיעבד.עמדה בפני המתגוננים האפשרות למנוע את האירוע על ידי פעילות מסכלת בזמן. ובשני המקרים שצוינו בנפרד כל אירוע בפוסט יחודי. בשני המקרים ההססנות בהחלטה למנוע נובעת מחשש הדין והמשפט ברור לכן כי כוחות הבטחון המגינים על שמי ארצות הברית היו להם הכלים ולבטח היכולת לסכל את האסון במחיר כבד אמנם אך היתה נמנעת טראומה לאומית שתזכר לדורות. מצד השני הרבש"צ שנדרס בשערי תקוה היו כלים למנוע את האירוע מיסודו. והחוט המקשר בין שני המקרים היה אימת המשפט הדמוקרטי במדינות החופש ובחלל זה של הססנות ורתיעה פועלים המחבלים ביתר שאת ומנהלים את פעילותם הזדונית כלפי המותקפים באירועים השונים. במדינת ישראל יש תופעה חמורה עוד יותר. כי כאן אצלנו מליצי היושר למרצחים הם ישראלים טובים שלעיתים מפליאים לעשות בהצגת העוולות שנעשות לפלשתינאים כביכול מורים להם על כיווני פעולה ומצדיקים כל פעילות טרור כמלחמת חופש לאומית ערבית האמת שפתרון ממשי לא נראה באופק כלל . כי כל פתרון כפי שהוא משתקף בעיני אויבינו הוא אחד ויחיד ופירושו אינו מוטל בספק. כי פחות מחיסולה הפיזי והקיומי של המדינה .לא ירצה אותם מאומה. ועד אז נצטרך להמשיך לחיות על כח המגן של צה"ל עוד שנים רבות .ובעובדות אלה באים לידי ביטוי החוסן וכושר ההישרדות של עמי החופש ועל כן עם כל הכאב "אנו ננצח" |