0

0 תגובות   יום שני, 17/9/12, 06:55

כסא ריק ושולחן עומדים דוממים

מאפרה מאובקת יתומה מבדלים

דממה מוות שולטת בחדרים שוממים

צללים מוזרים ואפלים של רוחות רפאים

דמויות בוהות מתמונות דהויות ונשכחות

חיים שחלפו ואינם, נותר רק אבק החלומות

*

לו ידעתי את מילות הקסם להשיב חיים

הייתי מביט שנית בפנייך ולעולם לא מרפה

הזמן חולף מסביבי ואת כאבי לא מרפא

אני שוקע עמוק לתוך ים של זיכרונות

נוגע בימים מאושרים, ללא געגועים

הייתי משליך מעלי את כאבי, אם הייתי יכול

*

אני יודע שאת מרחפת בעולמות אחרים

נוגעת באושרך בחסות אהבת אלוהים

אני יודע שהחיים נקצבים בידי המלאכים

הזיכרונות אינם נמוגים במהלך השנים

אני ילד שנתלש מזרועות אימו, לבד באפלה

מנסה לגעת באושר, להימלט מכאביי המייסרים

 

 

 

 

 

 

מקור - ארמה אלון
דרג את התוכן: