מחזור סוגר פותח
הלוואיה
כַּנִּרְאֶה צָרִיךְ שִׁיר חָדָשׁ אָמַרְתִי. נִצַּבְתִי אָז מוּל שְׁנַת-נֵצַח יוֹמִי תַּחַת רֶבַע תִּקְרָה שֶׁבְּנִיָּיתָה הִסְתַּיְמָה זֶה עַתָּה אַלְמוֹגֵי בֶּטוֹן וְרוּדִים נִשְׁזְרוּ בִּלְבֵנֶיהָ, נִימוּסִים, הֲלִיכוֹת, אוֹרנָמֶנְטים בְּקוֹנְבֶנְצְיָה מִזְרָחִית. צֶרֶמוֹנְיָה לֹא הָיְתָה שָׁם הָיָה טִבְעִי לְהַשְׁחִית רְכִיבֵי הַפְּלָסְטִיק הֻסְווּ בְּחַצִיר וַשַׁחַת יַרֵחַ אֲמִתִּי נִתְלָה בְּוִילוֹנוֹת כֻּתְנָה שָׁחוֹר-טָהוֹר (כְּרֵסָה בֵּין שִׁנֵּיהָ אָמְרוּ, וַאֲנִי כְּבַת שִׁשִּׁים) שֵׁשׁ כְּנַפָיִים שֵׁשׁ כְּנַפָיִים לְאַחַת רָטְטוּ שַׁפִּירִיוֹת מוּטַצְיָה (יַעֲלַת-חֵן הִיא הָיְתָה אָמְרָה דִּמְעָתָם מִתְנוֹצֶצֶת, וּכְלַבְלַב בְּלוֹנְדִינִי רִחְרֵחַ לָהֵם עֲקֵבִִים כְּמוֹ שֶׁכֶּלֶב עוֹשֶׂה). חִנָּם-חַיֵיהָ לֹא יְסֻלָּא בְּפָז, לֹא הַיּוֹם, הֻכְרָז מִלְְמַעֲלָה. דִמְיַנְתִּי מִישֶׁהוּ מְהַסֶּה שָׁה שָׁה אוּלַי בְּפּוֹלָנִית. לֹא לָךְ הַמְּלָאכָה. שְׁנוֹר לי וְאֶשְׁנוֹר לְךָ. תַּעֲבִירִי הָלְאָה.
©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, 27 באוגוסט 2012, באגסי, 17.26
שיר חמקמק
מִתְקָשָׁה בְּיָמִים אֵלֶה לַעֲנוֹת עַל הַדְּרִישׁוֹת. וּמַה שֶׁאִפְשֵׁר לִִי פַּעַם לְהִתְחַזּוֹת חָזַר אֶל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לָנוּד בֵּין הַנִסִּים שֶׁשָּׁם בֵּן בְּלִי-בַּיִּת בְּלַעַז הוֹמְלֶס קַל-רַגְלַיִם חָפְשִׁי מִמַּסָעוֹת נְטוּל קוֹרוֹת מִתְעַלֵּס וַשָּׁב בְּרוּחַ הַצָּפוֹן רוּחַ הַמִּזְרָח רוּחוֹת הַאֲגָדוֹֹת לְדוֹרוֹתֵיהֵן וְלֹא נִנְגָע לֹא נִנְגָע בְּעֻבְדּוֹת תָּלוּי בָּרְקִיעִים כְּמוֹ קוֹף וְהָלְאָה מִתְעוֹפֵף פֹּה וַשָּׁם טִיל אוֹ מָטוֹס מַתְקִילִים אוֹתוֹ אָָז מִתְכּוֹפֵף. חַיִּים שְׁלֵמִים אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר כָּכָה חֲמַקְמַק דָּרוּךְ מְבֹהַל-שִׁכְחָה וְלֹֹא מְנֻמָּק. וְרוּדָה מוֹלֶקוּלַת הַפַּחַד, שְׁקִיפוּתָה הַמְּהַתֶּלֶת רַחֲבַת-יָדַיִּים, חָלָל מְדֻמֶּה שֶׁהֶקֵּפוֹ רוֹבִים וְשׁוֹשָׁנִִים מַשִּׁילוֹת סֹמֶק-כּוֹתַרְתָּן הַיְשֵׁר לְסֵפֶל מְעֻטָּר דֻּבְדְּבָן שֶׁהוּא כּוֹס הַתֵּה שֶׁלִּי, נִצֶּבֶת עַל מַעֲקֶה הַמִּרְפֶּסֶת בְּמֶרְכָּז הַשָּׁרָב בִּפְלוֹרֶנְטִין. ©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, 27 באוגוסט 2012, באגסי, 18.16
התחייה
כֻּלִּי יָדַיִּים מוּשָׁטות בְּעֶרְגָה אֶל עָבָרִי וְזַלְזַלֵי כֶּסֶף נוֹשְׁרִים עַל עֵינַי לְאַפְּרָן לִיְמִינִי מֵתַי הַנֶּאֱמָנִים מִשְּׂמָאלי וּמִשּׁאָר הַעֲבָרִים יָדַיִּים שֶׁלִּי, שְׁלוּבוֹת, טוֹבוֹת, נוֹשְׂאוֹת חַלִילִיוֹת סוֹפְּרָן. יָדַיִּים אַחֵרוֹת, זָרוֹת, מוֹשִׁיטוֹת לְעֶבְרָן נֵרוֹת, דּוֹלְקִים אֲחָרַי אִישׁוֹנֵי הָאֵשׁ, אֲדוּמִים כְּחוֹתַם הַפְלֶאשׁ, יוֹמְיוֹמִי הַצָּחִיחַ נִזְרָע אָדוֹם, אוּלַי טִִיפוּס הַבֶּהָרוֹת. יוֹמַיִּים אַַחַר כָּך זֶה יַעֲבוֹר וְיִהְיֶה רַק מַה שֶׁיֵּשׁ, מַה יוֹם מִיּוֹמַיִּים אֶשָּאֵל, וַאֲשִׁיב – הָעִקָּר שֶׁלֹא מַמְאִירוֹת. מְשׁוֹטְטוֹת בֵּינְתַיִּים. וּבְשׁוּטָן עִוְּרוֹת כַּעֲנָנִים מֻכֵּי זֹהַר וִיטְרִינָה דִמְיוֹנִית נִפְעֶרֶת לְמוּלִי. וְשָׁם, מֵנִיעָה בֻּבָּה אֲצִילִית שׁוּלַיִּים שֶׁל גּוּף וּלְפֶתַּע טֶבַע דּוֹֹמֵם מִצְְטַמְרֵר לְנֶגֶד עֵינַי הַמִּשְׁתָּאוֹת, וְעוֹד אֲנִי בּוֹהָה, וַרְיָאצְיָה עַל מוּזִיקָה מִזְדַּחֶלֶת בַּחֲרִירִים וְנִפְלֶטֶת מֵהַחַלִילִית. תְּנוּמַת הָאֶשְׁתָּקָד מִזְדַּעֲזַעַת וּמְקִיצָה הַמֵּתָה. בְּעֶרְגָּה אוֹמְרִים הַתַּוִּים לְנַגֵּן וְיַיִּן יָשָׁן נִנְסָךְ עוֹד רוֹעֵד הַאֲִויר מִיִּרְאָה חָרֵד הָרוּחַ. רְשׁוּת נְתוּנָה. אוֹתיִוֹת כְּסִדְרָן פּוֹסְעוֹת בַּסַּךְ. גּוֹרָלוֹת נִגְזָלִים – זֶה הַכָּל. וּמוּתָר לָנוּחַ. הַבַּיְתָּה. מַהֵר. שֶׁקֶט. מָסָךְ.
©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, 7 בספטמבר 2012, באגסי, 18.50
צִימֶר בַּקָּפֶה רִהֲטָה לִי בַּרְמֶנִית בַּדֶּרֶךְ לָהוֹצְלָ"פּ וְהֵצִיפָה אֶל תּוֹךְ דִּמְעָתִי מִשֶּׁכְּבָר הַכָּרַת תודה. נִגָּר הַיוֹם הַזֶּה מִדָּבָר לְדָבָר יַחִיד וּמְיֻחָד. הוֹנִי בַּקָּפֶה הַשְּׁכוּנָתִי הַשְׁקָעָה מְצֻיֶּנֶת. נִיזִ'ינְסְקִי זְבוּבִי הַמְּאַמֵּץ סָבוּר כָּמוֹנִי בְּדִילוּגָיו יֹֹקֶר הַמִּחְיָה מְאַבֵּד מַשְׁמָעוּת בִּמְּחוֹלוֹ אֶל עֵבֵר חֶמְדַת גַּרְגְּרֵי סֻכָּר פְּזוּרִים בְּשֶׁפַע קָבוּעַ. הוֹמְלֶס בְּאַפְרִיקָה יָכוֹל לִחְיוֹֹת מִזֶּה שָׁבוּעַ. דַּף פָּנוּי הנִיחַה לְפָנַי עַל הַשֻּׁלְחָן פּוֹעֵר מָקוֹר, גוֹֹזָל רָעֵב לְשִׁיר. רֵיקִים אִישׁוֹנֵי הַפַּחַד שֶׁאַתְּ תְּמַלְּאִי בְּתֹכֶן יָפָה יְצִירָתִיוּת בְּחַתְחַתֵּיהָ לְנִמְלֶטֶת מִגּוֹרָל קִנְיָן הַחַיִּים מְתַעֲתֵעַ. לֶחֶם? אַהֲבָה? עִיגוּל בְּתוֹךְ עִיגוּל לַהַב וּלְהָבָה. שְׁרִירָנֵי הַלֵּב וּשְׁרִירָנֵי הָרֶחֶם לֹא אוֹהֲבִים תִּינוֹקוֹת וַאֲנִי חָפְשִׁיָּה מִשְׁנֵיהֶם לָלֶדֶת עוֹד וָעוֹד לֹא לָךְ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר אֲנִי מַרְגִּיעָה אוֹתִי חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים בְְּקִצּוֹ וְאִתּוֹ שְׁנַת מוֹתִי נָכוֹן לְעַכְשָׁיו יָפָה לָךְ מַנְטְרָה כָּזֹאת יְהִי-לוּ-יְהִי עַרֵי מִבְצָר לִפְרָזוֹת.
©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, 9 בספטמבר 2012, באגסי 11.22 |