הרוח לחשה לך
על חיה נדירה ביבשת רחוקה
שאל לאיש ללוכדה.
אסור היא מילה שמציתה בך תשוקה -
חפצת לצוד, להרוג, לסחור בפרוותה הרכה. בזכות מאמצים, מזומנים ונחישות עיקשת
הגעת אל מקום מחייתה,
סבלנות, התמדה ויכולת הסתגלות מטורפת -
הינך קרוב מאי-פעם להשגת מטרתך. ואז - אתה מביט בה
ואתה נפעם כולך
מגירת תחבולותייך לרסיסים מתנפצת
קורים של זהב ניטווים סביב לליבך. אתה מחליט להישאר. מוכר את רכושך, סוגר את עסקייך
מקדיש את כל כולך לזו, שאין לה דומה
ולמרות שמעולם לא קשרה קשרים עם בני אנוש קודם לכן
יודע אתה בביטחה, שאיתך יהיה זה שונה. אתה מופיע בתחום מרעתה מדי יום
מאפשר לה להריח, לשמוע, לחוש
בעשב אותו לעסה נטמנו מילותייך:
אני פה, אני פה, אני פה..... המאמצים, המזומנים והנחישות העיקשת
הסבלנות, ההתמדה ויכולת ההסתגלות
כאלומות זוהרות נתאגדו להן יחדיו
מאירות את האצילה שבברואים. והיא - מתרגלת. השחר מפציע והיא נחפזת ושואלת היכן הוא שהפך מאוייבי למגיני
אינני עוזב, הוא מרגיע
אינני נוטש, הוא מבטיח
אני נמצא וקיים וממשי. הציגו העונות את מחולן הקבוע:
סתו פלירטט עם קיץ
שלג פינה מקומו לאביב,
ידידות אמיצה
במחזור העיתים נרקמה
בין חיה נדירה ביבשת רחוקה
לאדם שקשר לה כתרים. ליקקה את אצבעותיו הגרומות, באחד מימות החורף הקשים
טעמה את הנזיד המהביל, שביעבע על מדורתו הנצחית
חגה סביבו במעגלי תהייה
מתקרבת מתרחקת ואף משתעשעת קמעה
ולכשירד הערב והלבנה במלאותה נתגלמה
הרשתה לו לפרוע את שיערה לקול פצפוצי הכוכבים. צעד אחר צעד
הוחלפה חרדה באמון
תו ועוד תו
יצרו רצף חדש של קיום. וביום בו הושלם העירוי
ודמה מסחי הצליל -
קישתה את גבה, הגביהה את עכוזה
ועיניה רחשו גחלים. פעמו יחדיו והלמו ולא פסקו מ-היות. כך אני רוצה שתקרב אלי,
כך אני רוצה שתגע בי,
כך אני רוצה. שרית סלאי-קדוש www.yes-od.com |