0
לפעמים אני יושב לבדי בחשכה מעלה בעיני רוחי מחשבות אפלות כורע בחשש בפתח מערה מסתורית מנסה לחקור את המחילות המפותלות ככול שאני נובר במעמקיה, אני שוקע הנתיבים מתפצלים לאין סוף אמיתות האם בסוף פיתוליה אמצא את המאורות את הימים שחלפו, אהבות, אכזבות וחלומות כאשר אגיע לקצה הדרך בודד ומפוחד באפלה מי יאיר את עולמי, יגרש את הצללים מנפשי
|