שלומות וברכות מארץ ה-יווו איזה קוררררררר

אז נפרדתי מהר מהמשפחה, הספקתי בקושי לקנות סיגריות ואלכוהול ועלינו על הטיסה.

נורא נחמד, 

כולם מחייכים/מנומנמים, ארוחת בוקר, "השטן לובשת פראדה" והנה אני בפרנקפורט.

המתנה של 3 שעות. קצת גרמנים, קצת מכל השאר והנה אנחנו בדך לטורונטו,

בחצי נשימה מנסים להספיק את הטיסה מטורנטו לשיקאגו, זו שתוכננה לפני האיחור. 

אין מצב. המזוודות שלנו עוד לא הגיעו.

נו שויין, נחכה למזוודות. הו שלום - הגיעו המזוודות. היה שווה לחכות, אני בדרך להעביר אותן לטיסה כשהדיילת מודיעה לי שאת אלכוהול הפינוק שהבאתי היא לוקחת לעצמה. אבל רגע,

תני לי להעביר את השתייה למזוודה הגדולה ואת הטרולי להעלות למטוס.

לא. אין זמן.

צריך להביא לה את האלכוהול.

אבל רגע, זה שלי, אני שילמתי על זה. אני רוצה ללכת לשירותים-לנפץ את השתייה בכיור ולפחות לדעת-אם לי לי, לאף אחד!...

לא. אין זמן.

בת של יונה... טוב, אני מתעשתת ועונה בחיוך -  אז תודה בכל אופן ושיהיה לך יום נהדר. 

וכל הדרך למטוס אני מפרגנת לעצמי, "כל הכבוד נלה, היית מנומסת. זה רק אלכוהול. תחשבי על הרעבים בסומליה..."  נמאס לי לחשוב על הפאקינג רעבים בסומליה כל פעם שאני עצבנית וכמה זמן יכול להיות שאותו יום שלישי, לא משנה לאיזה טיים זון אני נכנסת זה יום שלישי!!!!!!!.....

אבל לא נהיה קטנוניים.

אנחנו  צוחקים על הכל, יורדים בשיקאגו ושם מחכים, סבלניים ומחייכים, מייקל ויאמי, העוזר שלו, 2 דקות מניירות אמריקאיות ואנחנו בדרך לדירה שלנו.

ואיזו דירה! תענוג אמיתי. שכונה יפייפיה וכולי מאושרת-סוף סוף יש לי פארקט!

אני נרדמת תוך כדי דיבור במסעדה, הממש טעימה שמייקל לקח אותנו אליה,

נרדמת תוך כדי עישון סיגריה ובסופו של דבר מצליחה להביא את עצמי למיטה.

אחת המיטות העצובות שישנתי בהן. היא כל כך גדולה!!! אפילו אם אני ישנה באלכסון אני מכסה אולי שליש ממנה.

לא משנה לאן אני מסתכלת זה כאילו אני על אי מזרוני-אני נאבדת בתוכה. אני דרמטית. אני ישנה.

מתעוררת(ביולוגית!!!! לבד. בלי שעון) בחמש. נכנסת למקלחת מפנקת.

חולצות מכפותרות, עניבות וחיוך מחויט, רכבת ואני בבורד מיטינג.

שלום, בוקר אור.

גם אני מתרגשת להיות כאן.

כן. תודה רבה. בוודאי.

שמי לירון אני כך וכך. נורא נחמד.עו"ד? באמת? באיזה תחום אתה מתמחה? נהדר, אני אזכור את זה, תודה על כרטיס הביקור.

בוודאי שגם לי יש כרטיס ביקור, פשוט ממש לא מזמן נחתנו וכרטיסי הביקור במזוודה. 

בוב לוחש לי תוך כדי, שאם יש לי שאלות אני יכולה ללחוש לו באוזן והוא יעדכן אותי. תודה בוב.

כמה שיערות יש לו באוזן לבוב.

דומה לוודי אלן בוב.

אבל הנה אני, בישיבת המנהלים, היה שווה לבוא.

לנהל ישיבה רבעונית עם עוד 12 עורכי דין.

לקח לי 26 שנים להגיע.

סוף סוף החיים שלי מתחילים לראות כמו שדימיינתי אותם בגיל 17.

איזה יופי, שלג.

איזה לבן, שלג.

איזה קור, שלג.

עד מתי שלג?

מייקל מטרוסקסואל ויאמי קצת מצחיק.

הספרייה בעיר מ-ט-ו-ר-פ-ת ובניין התרבות מ-ד-ה-י-ם

אני לא חושבת שהייתי אי פעם בעיר אם כזו מכוונות לתרבות. לאמנות.

זה מדהים.

זה אידיאלי בשבילי.

הווארד הציע לנו 2 כרטיסים להופעת ג'ז טובה מחר בערב שהוא מוזמן אליה אבל אין לו זמן ללכת.

איזה כייף להיות כלבויניק של מוזיקה.

שיקאגו מדהימה בעיניי, אני יכולה להתרגל לזה ממש מהר.

בשבילי היא כמו טוקיו פוגשת את לונדון עם טוויסט.

תודה אלוהיי המטוסים שהבאתם אותי לפה!

נלה