השמש מתחילה לצאת. לפרקים.

עדיין.

זה מרגיש כייף על הפנים.

פטריק הקדוש היה מרוצה אל מול המוני האמריקאים ששותים לכבודו, צורחים לכבודו ואפילו צובעים את הנהר בירוק לכבודו.

חבל שהקטע שלו לא היה סגול...

הסתובבנו היום עם שאנה, בחורה מקסימה שעשתה שנה חילופי סטודנטים בבינתחומי ומדברת קצת עברית.

היה מאוד נחמד, חוץ מזה שהייתי צריכה לראות משחקי כדורסל של נבחרות הקולג' וכאלה

האמריקאים האלה...

ביום שלישי שעבר היינו במפגש עם מנכ"ל בי"ח מהארץ,

הוא הציג את ישראל באופן מאוד מחמיא, התלבש מאוד לא בטעם ואישתו היתה צנונית.

לא קל העסק הזה, לא קל.

מחרתיים אנחנו נפגשים עם ראש העיר הגדולה שקפץ לקונגרס פה ואח"כ עם ג'ודי גולדמשהו, זו שאחראית על התרומות לאונחברסיטה שלנו,

היא רוצה שנצטרף איתה לכל מיני פגישות ונעזור לגייס כספים.

בסופו של דבר, רוב העסקים פה הם גיוס כספים דרך נטוורקינג.

הכרנו כאן את סמנכ"ל כספים של נביעות לשעבר או משהו כזה, בחור לעניין.

קבענו לבירה אחרי הקונצרט ב 19 לחודש, 

מקווה שהוא יכול לתת לי קצת תובנות על כל הסמוג'ינג המקצועי שכולם עושים פה וזה מוביל אותי לעניין חשוב פה - אין מסיבות!!!!!!

 אני נגנבת!!!!

מסיבה אחת לרפואה אין פה!

כולם מגיעים למועדון וזה כאילו הם לא עזבו את העבודה, ממשיכים עם הסמוג'ינג הזה!!!! קיבינמאט מה צריך לעשות בשביל איזו מסיבה אמיתית פה גוד דאמט!!!!!

זהו - אני החלטתי שכאתם על השטות הזו,

קבעתי לו"ז מוזיאונים, הופעות, קונצרטים וגלריות לבקר. 

הכל כאן מעולה מבחינה מקצועית, וגם שאנה אמרה לנו,

אנחנו מתחככים עם הטופ-ליג פה בשיקאגו ושלא יובן שלא כהלכה, כולי גרייטפול

אבל בחייאת,

לפעמים כל מה שאדם צלול רוצה זה מסיבה טובה, חברים סבבה וכוס מרטיני!

וכמה שאלה היו מובנים מאליהם בארץ. כאן הם לא.

(תנו לי להתבכיין קצת, מחר בבוקר זה יעבור לי)

אבל אני עדיין אופטימית.

יש כאן איזו חברת צ'רטר שמציעה כל חודשיים כרטיסים לג'מאייקה ב- 50$,

יאמי אמר שאם נרצה, נוכל לקחת סופ"ש ארוך לטובת הענין הזה.

אני מקווה שזה יצא לפועל. נראה

הא - וקניתי היום מכנס סקי!

הייתי חייבת כי הוא היה כזה מגניב!!!!

עכשיו רק נשאר לי ללמוד לעשות סקי!