אנשים יקרים! אז נפגשנו עם אליסה וברוק מהפדרציה היהודית, ראינו את המשרד שלהן, את קומת גלריית האומנות והישיבות והלאה לארוחת צהריים פנסית, ברוק לא הפסיקה לדבר - עם פה מלא ולפרקים גם בלי. גייסו אותנו לחלוקת אוכל בשכונתנו, ווירגליוויל, ובדיצה אמריקאית שלחו לנו במייל הזמנה לטקס יום הזכרון, אליו אנחנו צריכים להגיע ב-6 חצי בבוקר תודה רבה,ו- 2 כרטיסים לסטנד אפ של מר' האווי מנדל (מי?) נהדר, תודה רבה. היום לשאנה יש יום הולדת, היא בת 24, אז קנינו לה כרטיס והופ עם עזרתו של הג'יפיאס אנחנו בשיקאגו אודיטוריום. אנחנו נכנסים, המקום מדהים, אתם זוכרים שב"אישה יפה" ריצ'רד לוקח את ג'וליה לאופרה? אז כזה! רק שאני הייתי עם רוסי ובלונדינית. מכבים את האורות ומתחילה הדרמה - מוזיקה מלנכולית ומראות של ישראל, איך לומר, לא מהמחמיאות, אני חושבת לעצמי שבאמת מזל שיש את הפדרציה, אחרת לא הייתי מאמינה שככה נראית ישראל. המוזיקה נגמרת, האור נדלק - אני מסתכלת סביבי, מתבוננת בחצי צחוק חצי ציניות על כל הליידיס שמסביבי ופתאום שומעת שזה הזמן בשבילי לפתוח את המעטפה ששמי המכובד מודפס עליה.. אכן מודפס. טוב, נפתח. אני לא ממש מבינה למה אני רואה נחיל בלונדיניות מתפצלות בין הקהל אבל מילא, החוק אומר שאסור להתלונן כשפתאום אתה מגלה שאתה מוקף בבלונדיניות ואני יהודיה טובה, לא מתלוננת. תוך שניות אני מבינה את העסק, כולם פותחים את פנקסי הצ'קים ורושמים. כאילו אין מחר. ואני חושבת - מה? נראה אותם מצליחים לעשות את זה בארץ. לא מספיק הם מורידים לי 15 אחוז מס מהמשכורת הכרוז מזכיר שצריך לרשום צ'ק של מינימום 350$. אני מנסה לחשוב עם שירות צבאי+ 9 חודשי קבע ואפילו מילואים מזדמנים פותרים לי את הדיסאוננס הקוגנטיבי... כן. הבלונדינית מסתכלת עליי, אני מסתכלת עליה. הבלונדינית מסתכלת על אלכס ושאנה. הם מסתכלים עליה. נורא נחמד. הבלונדינית הולכת . עולה הבחור.מסתבר שהוא המנחה של תוכנית שעכשיו משודת ב-סיאנביסי - "דיל אור נו דיל". יפה מראה ומאוד נינוח. ואני לוחשת לאלכס, רגע - אני מזהה את הקולות שהוא עושה, הוא מוכר לי מאיפשהו. מה מסתבר? זה הבחור שעשה את הקולות של גיזמו ושל היצור החמוד בגרמלינס! ענק!!! הוא היה כל כך כל כך מצחיק!!!! היה פשוט מעולה. בכיתי מרוב צחוק, ותוך כדי גם נתפסה לי הבטן. אשריי האווי המלך. מאחר ולא מצליחים לתפוס את כל גרעין הצ'יימבר בימי העבודה - ביום ראשון בבוקר, יש ישיבה אצל אלן באחוזה. באחת משיחות החולין שלי עם יאמי, זרקתי שאני לא מצליחה לשמוע את הדיסקים שלי במערכת בסלון והיום כשבאתי לעבודה הוא אמר שהוא מצא בגראג' שלו מערכת סטריאו בשבילי! הוא כזה מלך היאמי הזה, דרך אגב, יאמי זה הבחור שבתמונות מתחבק עם כרית או מתהדר בטוגה מאולתרת מדגל מדינת ישראל- זה יאמי וככה אנחנו אוהבים אותו. אז יאמי יסע אליינו בבוקר ראשון, ישים את המערכת ויסיע אותנו לאלן. לצורך המחשת המחווה, מדובר בעניין של לפחות שעתיים. אין ספק שיאמי הוא צ'ופר במשרד. מייקל מאוד מרוצה, הוא חושב שאלכס ואני שואלים שאלות אינטילגנטיות. בכלל - נראה כאילו הלוק הזה, של ארבעתנו יחד, מוצא חן בעיניו. ואם לומר את האמת, אני תמיד נורא נהנית כשאנחנו הולכים ארבעתנו יחד בשורה ברחובות (מייקל עם ארמני ואנחנו עם חיקויים), מפגישה לפגישה בדאון טאון. 4 המופלאים. נורא נחמד. שי היה הספיקר השבועי שלנו, שי הוא ספיקר נהדר ודבריו היו בהחלט אדג'יוקשנל. יאמי הקפיץ אותו למלון וכך נקלענו לשיחה של 20 דק'. הבחור קיבל את השכלתו האקדמית פה בארה"ב. תואר ראשון סיים אחרי 11 חודש ואת השני תוך 9 חודשים. מרשים, אין ספק. התלבטנו יחד על עתידי האקדמי והקרייריסטי. החלטנו שאני נשארת לתואר השני פה, סיכמנו שארים לו טלפון במאי, הוא חוזר לסבב שני במאי, ונדבר על איפה כדאי לי ללמוד. עכשיו נשאר לי רק לארגן 50,000 דולר לשנה. זה בקטנה, שי מגייס מחזורים של 15 מיליון. לא רציתי להיות קטנונית אתם יודעים.... ביום שבת יש את תהלוכת פטריק, כי למה לחגוג יום אחד אם אפשר שבוע וחצי :) תבלו! אוהבת אוהבת אוהבת |