ספק פוסט ספק השלמה או קונטרה לפוסט הקודם שלי.   זוכרים את מיצד עטרת מהפוסט הקודם?  אתמול במהלך טיול לרמת הגולן גיליתי שגם לצה"ל יש את מיצד עטרת שלו, ולא, לשמחתי לא מדובר על מוצב צה"ל' שנכבש, נהרס וחייליו נטבחו על ידי כוחות האיסלם, אלא על עמדות תותחים שנבנו מעל שבר גאולוגי.  עמדות התותחים נבנו במהלך מלחמת ההתשה, בשנת 1970, מהן היו אמורים תותחי צה"ל להפגיז את העיר אירביד שבירדן, במקרה שמחבלים יפעלו משם כנגד ישובי עמק הירדן.  העמדות גם זכו לכינוי חיבה – הנברונים , על שם הסרט הידוע "תותחי נברון".  מסיבות של טעות בתכנון או בבצוע' התותחים לא יכלו לצודד את קניהם בזוית הנדרשת, ולמעשה עמדות אלו מעולם לא היו בשימוש מבצעי.  המעניין הוא שבדומה למיצד עטרת, העמדות הוקמו מעל שבר גאולוגי, וכך קרה שנפער בהן סדק ברוחב של כעשרה ס"מ.  עד לפני מספר שנים נקבעו חיישנים בשני צדי הסדק, ובוצעו מדידות של הפעילות הסיסמולוגית בסדק.  היום נותרו מהמכשירים רק שתי קופסאות פח הקבועים לקיר הבטון.

ללא קשר לספור המעניין של הנברונים, יש במקום תצפית מהממת ("מְאַמֵּם!!!" כפי שהגדירה מטיילת שפגשתי במקום) על עמק הירדן. התמונה, אגב, עושה עוול לתצפית.

עין שוירח – מעיין מקסים שנמצא כקילומטר וחצי אחרי הנברונים.  בעלי רכב רך יאלצו לחנות את הרכב לאחר כמה מאות מטרים וללכת את שאר הדרך ברגל.  אבל המעיין שווה את המאמץ וממש מחייה נפשות.