לכל חג יש מוצאי חג,

מסתבר,

ואם חשבתי שהחג עבר בשלום,

אז הייתה זו אשלייה אופטית,

הטורנדו של ערב החג התחלף בצונאמי במוצאיו,

והפעם עלילות אחי ואישתו,

שלטעמם יורש העצר שלהם,

שיאמר לזכותו שהוא ילד מתוק,

חייב לקבל כל צעצוע שיצפצף לקראתו,

מבנותיי,

השקפת עולמי סוברת,

להתערב כמה שפחות,

לא לעשות כל הזמן תיקונים כלפיי הילדים הקטנים,

חייה ותן לחיות,

ברור שלדעתם של גיסתי ואחי,

עליי להרכיב משקפיים,

ואז כשאחי העיר לבתי הגדולה אביב

נפרצו הסכרים,

התנגשו הדעות,

ואני יצאתי חיית מחמד,(כ ל ב ה  הציטוט המקורי מפי גיסתי)

מזל שיום כיפור מגיע,

הם יצומו ויעבירו אותי הלאה,

מחיות הם לא מבקשים סליחה,

כבוד, כבוד,כבוד,

ואני לא מאמינה

לא הצלחתי לישון כל הלילה.

רעידות משנה,

ככה זה אחרי צונאמי.

גמר חתימה טובה.

לפחות ברוח המשחקים האולמפיים היינו ספורטיבים.