0

0 תגובות   יום רביעי, 19/9/12, 19:15
בגיל שבע היתה לי חברה, עליזה הקטנה.
עליזה היתה חולה בשיתוק ילדים, פוליו.
יום אחד היא נעלמה.
כעבור ארבעים וחמש שנים פגשתי את אימה ואחותה הקטנה,
שאלתי אותה מה שלום עליזה, שתיקה ומבוכה.
אימא שכחה שהיתה לה ילדה בשם עליזה ואחותה לא ידעה על קיומה.
רק לאחר דקות ארוכות של מבוכה נזכרה אימא,
כן, הייתה לי ילדה בשם עליזה, מסכנה היתה חולה ומתה, גם אני רציתי למות.
כתבתי שיר לזכרה.
*
מה קרה לעליזה, אפילו אימא שכחה
רק אחרי דקה נזכרה, כן, הייתה לי ילדה
נכה מסכנה, הלכה לדרכה ומתה בודדה
אפילו אחותה הקטנה לא ידעה על קיומה
*
לעולם לא אשכח את עליזה הקטנה
איך ישבה איתי זורחת בשדה פרחים
שרה לי שירים בקולה הקטן והנעים
מתהלכת בכבדות נכה, שיתוק ילדים
 
 
*
אלוהים, לא ידעתי שלקחת את עליזה הקטנה
אתה יודע כמה היא אהבה את השדות הפורחים
לא יכלה לרוץ עם כולם, חולם אותה בגן עדן של ילדים
רצה בשדות צבעונים, פורעת את שערה השחור והמדהים
אלוהים, תאמץ את עליזה הקטנה אל ליבך, ילדת מלאכים
 
 
מקור - ארמה אלון
דרג את התוכן: