עד כה ממש כיף להיות סלב! איך שקמתי בבוקר הוצאתי את הזרנוק מהקופסא של צעצועי המין ופיזרתי בצורה מסודרת את המעריצים שהתגודדו בחצר, ומשם המשכתי להשקות את העצים שקצת מתו בגלל האקלים. אחר כך ראיינו אותי לשתי תכניות בוקר, אחת מול הקומקום במטבח שלי ואחת בתוך המקלחת, שם אגב חלה תפנית מסעירה כשהעזתי להרים את הסבון בשידור חי. בגלל שאני כזאת בחורה מוכשרת, הייתי גם המראיינת וגם המרואיינת וגם הקהל ומדי פעם הייתי הסבון, אבל זה כבר ממש מידע פנימי. לקראת הצהריים השתתפתי בפרסומת חיננית לדיור מוגן, הסכמתי רק בגלל שחשבתי שזה משהו שקשור למקלטים כי אצלנו בקיבוץ הם תמיד היו פאבים, בסוף יצא שאני צריכה לעמוד בלי לזוז ולהגיד משהו כמו "אם בחיים לא יהיו לך ילדים שיטפלו בך - אל תדאגי, שתינו באותו קייאק" ולאחר מכן דפקתי את חיוך הדייטים שלי ולקחתי חמש לארוחת צהריים. בערב הגיע ג'יפ גדול שבתוכו דוגמן צמרת שלקח אותי לאיזה אירוע וזרק עליי את הצעיף שלו כי מעכשיו אני קולב. באמת. לא משנה שהערב עדיין לא הגיע, זה עדיין לא אומר שזה לא יקרה. חכו!

כולם (שני בני אדם ושכנה) שאלו אותי האם כעת, כשאני אושיית פרינט מהממת, אזניח את הבלוג. לכולם אמרתי שכן, אבל שיקרתי. כעיקרון, כל רעיון טוב שיהיה לי מעכשיו יעבור לטור החדש שלי, אבל הרי ידוע שיש לי הרבה יותר רעיונות גרועים אז ניד איי סיי מור. הטור עצמו מתפרסם מספר פעמים בשבוע בחינמון החדש של ידיעות אחרונות ששמו "24 דקות" והוא מחולק כרגע רק ברכבת ישראל, אז כל הקוראים שלי מתבקשים ללכת לשם ברגל - עדיף לתחנות, לא מחלקים אותו ממש על הפסים - ולקרוא אותו תוך ניסיונות שלא להידרס.  אני כבר יכולה לדמיין את כל נוסעי הרכבת מעלעלים בעיתון החדש בחדווה, מרוצים מהכתבות ומהרכילות, ואז מגיעים לעמוד שלי, ואז יש דממה של חצי דקה ואז כולם מתחילים להשתעל במסתוריות. בסדר, לא נורא. לפחות אני מקבלת על זה כמה שנקלים.

חוצמיזה שמעתי שהתחילה שנה חדשה, שבמהרה תהפוך לשנה סתמית וישנה. את השנה הקודמת סיימתי בפעילות מצומצמת למדי כשנרדמתי על הספה בעשר וחצי לפנות לילה למרות שממש השתדלתי להישאר ערה כדי להקליט את הרעשים של הזיקוקים ולזרוק לקופסה של צעצועי המין - לא משנה. בכל מקרה, לא הצלחתי. אבל בכל זאת עשיתי לעצמי כמה מנטל נוטס ולהלן רשימת השנה החדשה שלי:

החלטות לשנה החדשה:

1. להפסיק לעשן - זה יהיה קל, כי אני לא מעשנת

2. להפסיק עוד כמה דברים - בסוף השנה אחליט מה

3. לאכול קרמבו כל יום בצהריים - או לחלופין לקנות דירה

תקוות לשנה החדשה:

1. הלוואי שאני אצליח בכתיבה ואוכל להתפרנס ממנה

2. הלוואי שאזכה בלוטו ואשים זין על הכתיבה

3. הלוואי שכל הבנים שטורחים להודיע לי מראש שהם לא מחפשים קשר רציני יחטפו מכה בכואב של המרפק

חמשיר לשנה החדשה:

אלפיים ושמונה ממש דייקנית

הגיעה בינואר, איזו לא מקורית

אז שיהיה לנו גשם נוצץ

שכל ילד יקבל מוצץ

ותעשו טובה, תבטלו את חודש מרץ.

ונאמר אמן.