0

0 תגובות   יום חמישי, 20/9/12, 21:07

לא תמיד אנו זקוקים לתשובה. פעמים רבות עצם העלאת השאלה, המחשבה עליה, ההתלבטות כיצד לנסח אותה, המחשבה אם היא אכן מבטאת כל מה שרצינו - דיינו !

לעתים חשוב לזרום עם החיים וגם עם השאלות על כל מיני נושאים שצפים ושוקעים בחיינו.

אנו מקיימים דיאלוג גם כאשר אנו לא עונים לשאלות.

ניתן לענות במבט . ניתן לענות בהתעלמות. ניתן לענות גם בשתיקה.

אנו מורגלים בדיאלוג עם אנשים, ילדים ,בעלי חיים.

פחות אנו מקשיבים לגופנו ורובנו עוד פחות לנפשנו.

לא אל תדאגו זה לא הולכת להיות רשימה בהלך הימים המתקרבים עלינו, אולם מצד שני יכול להיות שאין מקריות ואני מגיעה לנושא זה כי גם הוא עוסק בחשבון נפש.

חשבון של הנפש עם הגוף.

של הגוף עם הנפש ועם ה"אני "הזה שנמצא באמצע ביניהם .

אותו "אני "שבכל פעם נוטה לצד זה או אחר, מנסה לגשר, לפשר, לאזן לתווך להרגיע לעורר להשתיק לפתות וכו'...

מאז מחלתי גופי מאותת לי שהוא אינו חש בטוב. נפשי החזקה והנמרצת אומרת לו "תרגע אני אחפה עליך עד שתעבור את הכל ונתאזן"

ה"אני " שבי שואל שאלות. מה הכי נכון? מה הכי מתאים לי עכשיו? 

להתעלם  לשתוק להגיב או לפעול? להשתנות לנוח לקוות להתפלל להיעזר ? מה ?

ואולי בכלל יש לי את הפריבילגיה לשאול שאלות כי אני כל כך "מרופדת" בעזרה בתמיכה באהבה הבנה ובעצם במצב בריאותי שהוא לכ באמת נורא?

האם הסובלים באמת גם להם יש זמן לשאלות? האם אתה לא סובל אם יש לך זמן לשאול?

נראה לי שהכי טוב זה באמת להניח לכל ולהשאיר זאת רק ברמת שאלות.

אז שיעברו על כולנו ימים של מחשבות נעימות ולא מלחיצות. הרבה שאלות מעוררות ומפרות.

ושנתמלא כולנו בצפייה לתשובות חיוביות נעימות מהנות ומלאות אהבת אושר ותקוה.

שנה טובה

דרג את התוכן: