מעריב נמכר, והקונה מתכוון לפטר את מרבית העובדים. אנשי תקשורת ופוליטיקאים התבטאו ואמרו, כי סגירת העיתון היא פגיעה קשה בדמוקרטיה. לטעמם של הדוברים, עיתונות חופשית חיונית לקיומו של משטר דמוקרטי, ומכאן המסקנה, כי עיתון או ערוץ טלוויזיה שנסגרים מפחיתים את היקף הביקורת על הממשלה, ובכך הדמוקרטיה נפגעת.
אקדים ואומר, כי דעתי שונה מדעתם ומסקנתי ממסקנתם.
לית מאן דפליג, כי עיתונות חופשית חיונית לקיומו של משטר דמוקרטי. עמד על כך כבוד נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר, בשנת 1987 בפסק דין מהפכני שבו עוצבה לראשונה זכות החיסיון של עיתונאי על מקורות המידע שלו: "מערכת מדינית חופשית ודמוקרטית בלעדי אמצעים נאותים לאיסוף מידע ולפרסומו, הם דבר והיפוכו ואינם יכולים להתקיים בצוותא חדא." (ב"ש 298/86 ב"ש 368/86 בן ציון ציטרין, יפעת נבו נגד בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין)
אמשיך לצעוד צעד נוסף בשביל של הדוברים הנכבדים הנ"ל, כי עיתון או ערוץ טלוויזיה שנסגרים מפחיתים את היקף הביקורת על הממשלה. זו מתמטיקה פשוטה, עיתון אחד ביקורת מועטה, עשרה עיתונים ביקורת מרובה.
בישראל הדמוקרטית יש עשרות עיתונים מודפסים, תחנות רדיו רבות, ערוצי טלוויזיה אחדים, ואתרי אינטרנט רבים מספור, שבהם עיתונאים ואזרחים מהשורה כותבים, מוחים, מתלוננים, ומלטשים מידי יום את היבלית שמצמיח השלטון המרכזי או המקומי, ואת העשב הרע שצומח בתאגידים הגדולים.
מדינה דמוקרטית היא ערש לכלכלה קפיטליסטית. כמו יער זקן וחולה שנשרף מחזיר מינרלים לאדמה, שממנה צומח יער צעיר ובריא, כך גם חברה בע"מ זקנה וחולה שנסגרת כתוצאה מהפסדים, מחזירה לשוק החופשי של צרכני התקשורת עיתונאים מצוינים, שמהם תצמח עיתונות צעירה ובריאה.
"העולם הזה" נסגר, ואיש לא ביכה אותו. שם עשו את צעדיהם הראשונים מיטב העיתונאים שלנו, והוא היה בית הספר החשוב ביותר של עיתונות חופשית. "מעריב" נמכר ואולי נסגר במתכונתו הקודמת, ולבי לבי על אלפי העובדים שייפגעו כתוצאה מכך, אולם הדמוקרטיה של מדינת ישראל לא נשרטה.
אין מקום לבכי ונהי, אסור באיסור חמור לתת לעיתונות תמיכה מקופת הציבור. עיתונות חופשית היא עיתונות שמנוהלת בהצלחה כלכלית, וכל פשרה פוגעת בתפקידה ככלב השמירה של הדמוקרטיה. עיתונות נתמכת היא כלב מאולף.
------------
"זונות פוליטיות" הפנה (או אולי הפנו) את תשומת לבי לכתבה של יואל מרקוס (הארץ) בנושא הנ"ל. תודה, והנה הקישור לכתבה
|
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שימו לב: בכל דור ודור מדברים על איום חדש על העיתונות ועל עוד דברים.
כבר שנים שהעתונים הולכים ומרבים בעמודים, וזה לא רק עמודי פירסומות.
עיתוני סופשבוע בישראל, כולל המוספים, מגיעים בקלות ל-250 עמודים.
כשהתחילו הטלפונים להיות נפוצים בערים הגדולות, רווחה הדעה שזה קץ המלה הכתובה.
2. בישראל קוראים עתונים, לא רק קונים. סיבה חמורה מאד למשבר כלכלי בעיתונות היא השרץ ממיאמי, אדלסון, חבר טבעי של ביבי הרמאי.
מדובר בספסר ג'טונים ומשכיר חדרי מלון לפי שעה לבחורות, שקונה את המדינה שלנו ואת שירותיהם של פוליטיקאים, כאן ובאמריקה, לתועלתו.
הוא מפיץ בעלות עצומה עתון טפלון בלי ריח וטעם, כי הישראלי מאולף לקחת כל דבר שמושיטים לו. זה בא על חשבון עיתונים אמיתיים.
3.חיסול מעריב הוא מכה חברתית כי הוא כלי תקשורת גדול ומרכזי.
הוא לא סתם אחד משפע כלי תקשורת שיש פה.
יש מעט מאד אמצעי תקשורת מודפסים מרכזיים בישראל, והשמדת מעריב מחסלת את התחרות הרצויה בין העיתונים הגדולים.
מעריב הוא עיתון מוטה מיסחרית, כותבים ולא כותבים על מה שכדאי למחזיקי העיתון ועורכיו מאז ומתמיד.
עדיין, יש מה לקרוא בו, וכמו הגדולים האחרים, מהדורת סוף השבוע משמשת גם כמגזין אקטואליה שבועי, כי בישראל אין ניוזוויק או טיים שבועיים.
4. בנוגע להתנגדות למימון המדינה, הרי שבארצות דמוקרטיות מפותחות יש מימון עקיף - חלוקת עוגת פירסומי המדינה - וישיר: הקצבות, הנחות, פטורים,לעיתונים או לעיתונות בכלל.
בשבדיה וצרפת כל צעיר יכול לבחור עיתון (דפוס) על חשבון המדינה בגלל ההכרה בחשיבות הענין, ובכך שאין תחליף אמיתי לכתבות, דעות, פרשנויות ותחקירים.
תחליפים דיגיטליים יש לחדשות וידיעות קצרות.
בישראל המדינה מממנת לחלוטין את ערוץ 1 בטלויזיה, מעסיקה מאות אנשים, כולל משרדי עורכי דין, כדי לגבות מס שנקרא אגרה, בכח חוק.
5. אתרי חדשות באינטרנט או עיתונות מקומית (מקומונים) או מגזרית או מפלגתית, לא רוצה (להרגיז) ולא יכולה לפרנס כותבים חשובים וטובים.
הוא גם לא יכולה לעסוק בתחקירים מקיפים שלעתים כרוכים בעבודת צוות במשך חודשים או יותר.
6. מובן שמסיבות פוליטיות מסריחות, שלטון האשפה הנוכחי מעדיף את הביביתון על פני עיתונים אמיתיים, אחרת הייתי מציע שאת ערוץ אחד יממנו אזרחים שיתנדבו לשלם לו, או שיקחו 2 אחוזים ממנויי הטליוויזיה הרב - ערוצית,
את סכומי האגרה וההוצאות ארבעים אלף הטיפולים המשפטיים באזרחים פושעים שלא רוצים את הערץ הזניח הזה, אפשר להעביר בחלוקה מובחנת לעיתונות שמתקשה להתפרנס.
נהדר הנריק. עכשיו אני משוכנע שאתה אורך דין ועורך רוח כלבבי.
בעיניי דמוקרטיה היא ממשפחת המושגים הנצחיים שאינם מתאימים לרוח הקדמה
ובגלל שלא בא לה מחליף צעיר ורענן אנחנו חיים בצלה.
אני החלפתי בחיי כ- 20 מקומות עבודה כשכיר בניסיון לפרנס את משפחתי.
בשלושה מקרים פיטרו אותי.
אף אחד לא שמע עליי, אפילו שהכרזתי על עצמי אחלה דמוקרטי....זה לא עזר.
כן שמעו את הבכירים במפעלי נשר, טייקונים בנדלן, והמון דמויות ידועות (ידיעות) שנכשלו
גם שומעים משום מה יותר טוב את כל מי שיש לו הרבה כסף.
אני מתחיל לתהות אם נבראנו גנטית באופן הזה.
זהו.
מפני שאינני אוהב להתלונן, החלטתי להיות עשיר.
זה מגעיל לסובב עצמך סביב כסף, אבל אין ברירה, בשביל שישמעו גם אותי.
אני בכלל מציע דבר הגיוני כל כך שכנראה בגלל שהוא עני לא שומעים אותו.
בואו נלמד את ילדנו לעשות הרבה כסף ושזה הכי הכי חשוב בשביל שלא יצטרכו
להתלונן ותמיד יקשיבו להם !!!
כן, כן הנריק, אתה צודק גם לדעתי אנשים עשירים לא צריכים להתלונן בכל הנוגע לכסף
גם כשהוא נגמר, הלך, פרח, נעלם.
אין לכך הצדקה דמוקרטית...הם הרי לא מאמינים בדמוקרטיה...
בהזדמנות דמוקרטית זו:
שנה מאוד מאוד טובה לך ולמשפחתך. ושנה משגשגת למרות הדמוקרטיה.
אולי גם היא תשגשג, זה כל כך פשוט לאהוב את מי שבסביבתך ובכלל לא קשור לכסף.
ברוטוס: מעריב נסגר כי קברניטיו ניהלו אותו בהתאם לתוכנית העסקית של מייסדיו,
מבלי לתת לטכנולוגיה ולשינוי שחל בתרבות התקשורת ומהפיכת המידע לחלחל אליהם.
אני מתקשה לראות עיתון אחד מחזיק מעמד במתכונת במקורית והמסורתית
נטוס: היום התקשורת חיה, בשידור חי, והיא ברשת. היא מכילה סרטים, הקלטות וצילומים. עיתון המודפס אחת ליום שוב איננו רלבנטי כבעבר, כי את כל הכתוב בו כבר קרא הציבור ברשת. המודל העסקי משתנה לנגד עינינו, מי שאינו מבין את זה יתפרק ויצא מהשוק.
כמובן שעיתון ללא כוונת רווח, כמו 'ישראל- איום', ימשיך לשרוד כי המודל העסקי שלו שונה לגמריי,
יעלה מה שיעלה, העיקר שלביבי יהיה שופר
..