יש ימים שאני לא יודע לאן הדרך מובילה לפעמים אני יושב בחדרים סגורים באפלה מנסה להתרומם לברוח אל האור, נפשי נעולה לא רואה את האור מבעד למשקעי השנים מביט אל עצמי מבעד למראות מלאות צללים וחושב בלבי, מדוע נפלתי למלכודת פתאים לכוד בתוך עצמי, עבד נרצע של שיגרת חיים משמימים * יושב על לוע של הר געש כבוי ואוגר מחשבות עמוק מתחת לאדמה הלבה גועשת, אני בוער קרב היום שאקום ואנפץ את הקירות, הישן יתעורר אקח תיק קטן עם חולצה וגינס ואברח איתך למדבר ננוס ביחד למדבר שומם שנושק למפרצים כחולים רק אני ואת נתנה אהבים בחופים שוממים בחסות אלוהים * די לי ממחשבות על ימים שחלפו, זיכרונות מתוקים חובק אותך באהבה בחדרים ממוזגים, נמתח על סדינים התשוקה עדיין בוערת, אוהב אותך היום ובעידנים רחוקים לפעמים אני בורח במחשבות לימים פרועים של אהבה מה קורה בליבו של ילד פרא שנכלא בכלוב של זהב הזדקן בחלוף הימים ועדיין בוער בלב, לאלוהים התשובה
|