כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    הרב והסערה בכוס המים - מתיחת פנים לסיפור

    43 תגובות   יום שישי , 21/9/12, 13:19

    "תלווי אותי להביא את האקורדיון מהבגאז' של המכונית?"

    "כמו שנראה הבגאז' במכוניתו של האדם, כך נראים חייו", ענתה.
    עצמתי את עיניי, מאושר שסידרתי הבוקר את הבגאז' שהיה מבולגן חודשים.

    שונית נראתה נהדר. כמגדלור היא הקרינה אור לרחוקים ולקרובים.
    הקרובים זכו לחוש בתעצומות נפשה ומאישיותה הכובשת. והרחוקים שלא הכירו את פנימיותה, רק התבוננו ולא הסירו את עיניהם מגיזרתה המושלמת.

    שבוע לאחר שנפגשנו, הודיעה לי : "יש לך מתחרה על לבי, הרב לייטמן".

    "אני מקווה שאגיע הרבה יותר רחוק ממנו", חייכתי לעצמי.
    כששמעתי את ההמשך, שמחתי שלא אמרתי את זה בקול רם.

    "הדרך ללבי עוברת דרך הרב מערוץ 66", הוסיפה, "זה עם ההמבטא הרוסי הכבד והשיער הלבן. דרכי היא דרך חכמת הקבלה. לך תתעמק, תלמד, תתחבר לחכמת הקבלה ואז תחזור".

    הרגשתי כמו רבי עקיבא, שנשלח על ידי רחל, בתו של כלבא שבוע, ללמוד תורה ולחזור אחרי שנים, גדול בתורה. (לפי המדרש והשיר הידוע).

    **

    ערב ראש השנה, שעות ספורות לפני כניסת החג, קיבלה שונית שנמנתה עם חברי "בני ברוך", גרעין התלמידים הקרוב לרב, הודעת sms ובה הוראה להתייצב בשעה חמש ושלושים לפנות בוקר בבית "קבלה לעם" בפתח תקווה.
    ואכן, בשעה לא שגרתית זו, התכנסנו כ- 300 איש, אישה וילדים רבים, לשמוע את הרצאתו של הרב. 
    הרב "נכנס" בגברים ללא רַחם. הוא תבע מהם לסייע לנשים במטלות הבית, ומהנשים דרש שלא לוותר לגברים על העזרה בבית למרות עייפותם.
    "הם עצלנים", אמר הרב, "אם הם לא יעזרו לכן, שלא יגיעו לשיעורים שלי".
    הוא דיבר על ההעצמה הנשית, שבלעדיה אין ערך ומשמעות לכל המפעל הקבלי, ואמר:
    "אל תוותרו להם 'בסנטימטר', אתן הכוח! אתן המנוע שמאחורי הגברים. 
    ואתם הגברים שמעל גיל ארבעים שעוד לא התחתנתם אם לא תתחתנו תוך שנה מהיום, אתם עפים מפה. חלק מהמימוש העצמי של הגבר, לפי חכמת הקבלה, הוא בנישואים".

    הגברים התבוננו ברב, המומים, מתקשים לעכל את הדברים הקשים ונרגשים עד דמעות.
    הם לקחו את הדברים ללבם.

    הרב מנהיג אמיתי. התפעלתי מהשפעתו החיובית על ציבור התלמידים, והתבוננתי כיצד הוא מוליך את הקהילה לחיים שיש בהם משמעות תוך השפעה הדדית אלה על אלה, ומכוון אותם לחיות בסביבה ערכית ברוח חכמת הקבלה.

    **

    יום ה', ארבע לפנות בוקר. שיעור בשידור חי. הרב השתעל. גרונו ניחר וקולו אבד. התלמידים ישבו מול ספר הזוהר הפתוח, שתו את דבריו בצימאון אך אף אחד מהם לא ניגש להביא לו כוס מים. דקות ארוכות עברו והשיעול לא פסק. 
    עוד שיעול אחד, ואביא לו כוס מים. אמרתי ועשיתי.

    הנחתי את כוס המים הקרים והצלולים בקצה השולחן והתרחקתי, ניזהר שלא להיכנס ל"פריים" של המצלמה. הרב חייך אלי בתודה והמשיך בשיעור הבוקר.

    לא חלפו עשר דקות ופתאום ניגשו אלי שני גברתנים ודרשו ממני בנימוס אך בתקיפות להתלוות אליהם ולענות על כמה שאלות מחוץ לאולם.

    בחוץ הם היו פחות נחמדים ודרשו לדעת מאיזה ברז מזגתי לרב את המים.

    התבוננתי בהם נדהם. כשהבנתי, פרצתי בצחוק מתקשה להאמין  שהם חשדו בי בהרעלת הרב.

    הצבעתי על אחד הברזים מתקשה להסתיר את חיוכיי. הם הסבירו כי בשל שנאת החרדים כלפיו, הרב מוקף בארבעה שומרי ראש, ותיארו  בפניי את רגעי האימה שעברו עליהם כשראו אותי פוסע בנחישות אל הרב עם כוס המים. רק אדם אחד שמונה לתפקיד מיוחד זה, רשאי לתת לרב לשתות.

    "איזה שומרי ראש אתם?" התרסתי "שימרו גם על בריאותו, לא רק על ראשו. למה לא הגשתם לו אתם את כוס המים?"

    "אתה לא מבין מה עשית!" התפרץ עליי אחד מהם, "אתה חצית את "המרחב הסטרילי של הרב"
    חברו  ניסה להגן עליי: "זה בסדר, הוא לא ידע".

    "מה בסדר? כמעט הורדנו אותו.
    אם לא אחד המאבטחים שסימן לנו שראה אותו פעם עם שונית, היינו מתנפלים עליו".

    ***
    כשבוע עבר. הרב נשאר בחיים. סיפור החדירה שלי "למרחב הסטרילי" של הרב התפשט במהירות האור המקיף...
    בהזדמנות הראשונה שראיתי את אחד הגברתנים כבר ביקשתי  קידום:
    "האם אני יכול להיות 'הטועם' כמו בחצרות המלכים ולהגיש לרב לייטמן מים או אוכל באופן קבוע?"

    "אני לא מקבל החלטות כבדות כאלה בעצמי. עליי לכנס את החברים ולהעלות את זה בפני הוועדה", ענה לי ברצינות. 
    **

    השעה חמש בבוקר, שיעור בשידור חי מבית קבלה לעם בפ"ת. המצלמה מדלגת על הראשים הנופלים והמנקרים. אחד התלמידים הקריא מכתבי "בעל הסולם":
    " ואם אין בו אלא עביות דבחי"ב, הנה או"ח שלו קטן יותר ואינו מספיק להלביש הע"ס רק עד קומת בינה, וחסר מכתר חוכמה". ואח"כ המשיך הרב דיבר על כנף ימין...
    התבוננתי סביב.

    על מה הוא מדבר ?
    האנשים נורמטיבים. בדקתי !
    לאף אחד אין כנפיים...
     
    האם רק אני לא מבין ?
    מה מחזיק את האנשים הרציניים האלה פה בשעה כה מטורפת ?
    למה הם לא פשוט קמים והולכים?.

    ואז כמו שמע הבורא את שאלותיי, הגיעו תשובות לחלק מהשאלות...

    "יש שאלות ?  האם אתה מבין ?" - פנה הרב ושאל את התלמיד שישב לצידי .
    "אני אגיד לך את האמת, הרב, אני מגיע לפה כבר שנים, אני לא מבין כלום, ואני לא אבין כלום וזה ממש בסדר אני אמשיך להגיע..."

    **

    חברים, הסיפור הינו אחד מ-25 סיפורים שילבשו בחודשים הקרובים עטיפה וכריכה קשה.

    נא לא לשמור בבטן...אשמח לתגובות.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (43)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/10/12 12:55:
      זו אכן התחלה מעניינת. הסייפא, בדיוק כמו אצל אותו תלמיד לא מובנת לי כלל.
        1/10/12 08:57:
      הי דורון, התוודעתי לרב לייטמן ולתורת הקבלה בפרשנות שלו באמצעות מכרה שלי, שהיא טיפוס שבהחלט נמשך לכתות (מלשון כת). כל פעם זאת כת אחרת. כל פעם מנהיג הכת יודע בדיוק איך צריך להתנהל בעולמנו... לי באופן אישי יש רתיעה מכתות וממנהיגים רוחניים מסוגו של הרב לייטמן. יצא לי (באמצעות אותה מכרה) לעיין באחד מספריו ובו תמצית עיקרי תורת הקבלה. קראתי, התעמקתי ולא מצאתי שם שום חידוש. הספר נראה לי כמו פופולאריזציה של תורת הקבלה להמונים. שיערב לאלה שמרגישים מוארים בזכות דרשותיו של הרב לייטמן בשעות החשיכה. אם זה מה שעושה להם טוב בחיים, שילכו כעדר אחריו. אני לא מתחברת לזה. אולי בגלל שאני אינדיבידואליסטית מדי ומעדיפה לפרש את תורת הקבלה בדרכי (אם בכלל)., ואולי בגלל שאני מתנגדת להערצה עיוורת של מנהיגים. למען האמת אינני חושבת שהתורה הזאת מיועדת להמונים. לא בכדי הרשו הרבנים ללמוד קבלה רק אחרי גיל 40. אהבתי את הסיפור, למרות שתחילתו לא נראתה לי כמובילה לפואנטה שלו, ולכן הייתי מקצרת אותה, בהצלחה עם הספר שלך, טלי*
        29/9/12 10:26:
      סיפור מקסים בעיני ראוי להרחבה. נושא מרתק ובהחלט יכול למשוך עומקים של כיווני מחשבה עמוקים. מה גורם לאותן נשים ליצר סביבו את המעגל הסטירילי הזה. איזה עצמות מנטליות מופעלות אם בכלל גם אמיתה כזאת או אחרת יכלה להבחר כאן כשורש ואו רמז לתובנה עמוקה.... בהצלחות ענקיות וברכות לעטיפה :)
        29/9/12 08:47:

      מצטרפת לקודמי...

      דורון נהנתי לקרוא

      בעיקרון - כשקראתי על המרחק הסטרילי והפחד הזה להרעלה

      גיחכתי לעצמי - מי שבוטח בשם ומאמין בו באמונה שלמה אינו זקוק לשומרי ראש

      ואחד שטועם את מאכליו ושותה

      כי אם יורעל - זה מה שנחתם וניכתב לו למעלה הלוא כן?

      * כוכב אהבה ממני

      והמשך שבת נהדרת וחג סוכות שמח

        27/9/12 10:12:
      יופי של סיפור.... אתה כותב בצורה מרתקת
        27/9/12 07:14:
      לך*
        26/9/12 18:35:
      בהצלחה
        26/9/12 15:18:
      בהצלחה מה שאני לא מבינה הוא למה לקום כל כך מוקדם כדי להיות מואשם בחציית מרחב סטירילי וכדי לשמוע הרצאות שאיש לא מבין. לא עדיף לישון?
        26/9/12 12:15:
      הסיפור מצוין. ההתחלה מקורית . והסוף בהחלט מפרק את המתח שבנית סביב " מפגשי הרב" השארת שאלות ללא תשובה, כמו התפתחות יחסיך עם שונית. והעיקר כל זה בטקסט קצר. מתאים לז'אנר. אני הייתי מקצר, אולי שומט את תוכני הדרשה. אין להם קשר חיוני לסיפור.
      אהבתי
        24/9/12 19:58:
      הרב הזה נשמע לי כמו עוד איזה קאוצ'ר עם הוראות לניהול הבית.העיקר שזה בחמש בבקר, זה נותן תחושה של משהו חכם וקדוש. מעניין מה מרגישים וחושבים כל הילדים שלוקחים אותם לשם, על עולם המבוגרים.
        23/9/12 18:20:
      הכמות אינה ערובה לאיכות, סיפור פרימיטיבי בלי התחלה ובלי סוף ובעצם בלי אמצע. שגיאות הכתיב והתחביר מעידות על נסיון לפרודיה?
        23/9/12 14:48:
      האמת היא שלדעתי יש פה תיאור מצוין ומסקרן, אבל אין סיפור. בשביל עלילה צריך קונפליקט, צריכה להתקבל החלטה משמעותית, וזה לא קורה פה.
        23/9/12 14:42:
      פלאי פלאים. ראשית אני מצטרפת לרב ההוא שיודע להצליף חכמתו באוזניהם של העצלנים. מה שלא עשתה האם בילדותם עושה הרב המבורך בבגרותם. הכל טוב ויפה אבל למה ב- 4 בבקר
        23/9/12 11:15:
      גמר חתימה טובה ובהצלחה.
        23/9/12 01:00:
      אהבתי....בהצלחה עם הספר, איזו התרגשות , כל הכבוד
        22/9/12 23:53:
      אהבתי (-;
        22/9/12 23:40:
      אכן, כפי שכתבה כאן חלקת האהבה, אנשים תמיד מחפשים את מי להעריץ, אולם לצערנו בשל טבע האדם, הם תמיד מחפשים גם את מי לשנוא. הסיפור שלך מוהל גם את זה וגם את זה. כתבת יפה מאד. *** שנה טובה וגמר חתימה טובה
        22/9/12 20:36:
      דורון כתבת יפה כמו תמחד חש לך את זה.. האחל לך שנה טובה ומבורכת בכל :-)
        22/9/12 19:58:
      יפה...אנשים תמיד יחפשו משהו לעריץ , שייתן להם כוחות , שהתקרבות אליו תעלה אותם ברמה, מזכיר לי את מלכת הכיתה שכולם רצו לשבת לידה, או את הגורו שההמון נוהר אחריו...
        22/9/12 19:02:
      ממתין לכל הספר.
        22/9/12 18:58:
      יפה כתבת, שנה טובה ומתוקה.
        22/9/12 11:02:
      מתיחת פנים לסיפור... תודה וגמר חתימה טובה!
        22/9/12 09:46:
      תודה על השיתוף...שנה טובה......
        22/9/12 06:53:

      אווירה, הומור וחיים אמיתיים ... יפה כתבת

      המון הצלחה עם נבפר, יש עתיד !

      ''

        21/9/12 22:06:
      כן קריא לגמרי
        21/9/12 20:04:

      *
      אהבתי מאד את הסיום.

      בהצלחה עם הספר העתיד לצאת

      זו תורה - וזו סחורה...

        21/9/12 19:56:
      בהצלחה...אשמח לקבל אותו עם חתימתך♥♥ גמר חתימה טובה
        21/9/12 19:41:
      אני מאמינה בחום שהספר יצליח בגדול אתה מרתק, מעניין.
        21/9/12 19:28:

      סיפור יפה ואותנטי.

      הרב לייטמן הצליח לגבש סביבו חבורה לא קטנה של "משוגעים".

      לפני שנה הם בצעו תפנית חדה ומתוך "קבלה לעם" צומחת תנועת ה"ערבות".

      באופן אישי - בכל פעם שפתחתי את ערוץ 66 נרדמתי תוך דקות ספורות.

      המסרים שהארגון הזה מוכר, שיטות ה"גיוס" בהן הוא נוקט, מדיפים ריח עז של מיסיונריות. 

      יש קונים - יש סחורה.

        21/9/12 19:21:
      יפה אז חוץ מגמר חתימה טובה כללית צריך לברכך הוצאת הספר העתידית - כל הכבוד והרבה הצלחה בספר ובספרים שיבואו.*
        21/9/12 19:03:

      דורון היקר!

      תודה על השיתוף הנפלא

      ואשמח לקרוא את יצירתך.

      בהצלחה בהמשך דרכך

      גמר חתימה טובה

      צחיתוש

       

       

        21/9/12 18:40:

      מה אתה עשית שם?

      (נדמה לי שקראתי את זה כבר, יתכן?)

        21/9/12 18:36:
      התגובה הראשונית שלי הייתה סרק?! חיוך לאורך הקריאה שאפו על הספר שנה טובה!
        21/9/12 18:07:

      תודה על תשומת ה''יונה

      http://cafe.themarker.com/post/2726926/

      אופק חדש ךתשע

      וגמר חתימה טובה

        21/9/12 17:55:
      תודה וגמר חתימה טובה!!
        21/9/12 17:55:

      צטט: דור-ים 2012-09-21 15:42:06

      אישית היה חסר לי משהו שקשור לשונית , בסוף הסיפור. התחלת איתה ונתת לה משמעות ואיכשהו איבדנו אותה בסיפור הזה. (והאמת שאחרי שהייתי במפגש העולמי של הקהילה של הרב לפני כשנתיים - אני מבינה שיש שם איזשהו קסם שקשה להסבירו.)

      שונית ... היא זו ש"סחבה" את הכותב להרצאותיו של הרב לייטמן במקום לבית קפה :)

        21/9/12 17:46:
      אתה לגמרי יודע להשאיר את הקורא מסוקרן ומרותק דורון...שיהיה בהצלחה אשמח לרכוש ספרך, שנה טובה :)
        21/9/12 16:49:
      לא יכולה לקרוא!!!
        21/9/12 16:03:
      אתה איש רע תגדיל מהר את האותיות , למה צריך ללבוש משקפיים ולהגדיל את התצוגה כדי לקרוא את זה. שנית , כבר פרסמת את זה בעבר וקראתי את זה
        21/9/12 15:42:
      אישית היה חסר לי משהו שקשור לשונית , בסוף הסיפור. התחלת איתה ונתת לה משמעות ואיכשהו איבדנו אותה בסיפור הזה. (והאמת שאחרי שהייתי במפגש העולמי של הקהילה של הרב לפני כשנתיים - אני מבינה שיש שם איזשהו קסם שקשה להסבירו.)
        21/9/12 14:56:
      רב אמיתי, מתהלך בתוך קהילתו ומכיר כל אחד מהם ושומר על קהילתו קטנה - רועה את צאנו אחד אחד. אחרת זו הערצת אישיות שיכולה להגרר בקלות לעבודת אלילים.